אנסמבל יוצר נתניה – סצנה אחרת

הם קוצרים תשואות בהצגות, מציגים חומר מקורי ובעיקר חולמים ומאמינים, שאפשר לפתח את סצנת התאטרון בעיר נתניה. חברי אנסמבל יוצר נתניה בריאיון ראשון

אנסמבל יוצר נתניה – סצנה אחרת

חברי אנסמבל יוצר נתניה. צילום עצמי

אנסמבל יוצר נתניה מביא, בעיקר, רוח צעירה וכישרון לסצנת התאטרון בנתניה. בראיון לקול השרון מסבירים הבמאית קטיה ניקומרוב (28) ושחקן אנסמבל יוצר נתניה, גיל עמירה (23), שניהם תושבי העיר , איך נולד הרעיון ליצור תאטרון, מה הופך את המיזם הזה למיוחד ואיפה הם רואים את עצמם בעוד חמש שנים.

איך נולד פרויקט האנסמבל?
קטיה: "התחלתי את דרכי המקצועית לפני קצת יותר משמונה שנים, כמדריכת תאטרון נוער. מפגש מקרי שלי, לפני כשנה וחצי, עם כמה מהנערים שהדרכתי, שהיום הם אנשים בוגרים, הצית בכולנו את הרצון ליצור ביחד. להעלות הצגה מקורית. כך נולד הרעיון. השחקנים בתחילת הדרך התחלפו בשחקנים אותם הכרנו במקומות שונים ולא סטנדרטיים. בחדר המדרגות, בפאב מקומי ואפילו באירועי המימונה. ברגע שחשנו כולנו, שאנחנו קבוצה מספיק מגובשת, התחלנו לעבוד ביחד".

גיל: "לפני בערך כשנה וחצי התקשרה אליה קטיה – אותה אני מכיר עוד מימיי בתיכון. היא הציעה לי להשתתף בהצגה. לא היססתי יותר מדי. בלי לבקש הרבה פרטים, הסכמתי. אני מודה שבאותה נקודה לא ציפיתי שההצעה הזו תפתח לי דלת למקום, שיהפוך בהמשך לחלק מרכזי בחיי. כשהגעתי למפגש הראשון ראיתי בעצמי שחקן, המשתף פעולה עם עוד אנשים שאני לא מכיר. היום, אני רואה במיזם הזה חלק בלתי נפרד ממני. מיזם שאני שותף לו – וכך מרגישים וחשים כל שאר השחקנים המרכיבים אותו היום".

הקמת להקת תאטרון צעירה מצריכה משאבים. מי השותפים שלכם לפרויקט האנסמבל?
קטיה: "פרויקט "אנסמבל יוצר נתניה", שבפועל זו להקת תיאטרון צעירה ויוצרת, מהווה גם חלק מהקמתו של "מרכז תיאטרון "אהל" במתנ"ס נאות הרצל בעיר. מדובר ביוזמה חדשה, הזוכה להכרה ולשיתוף פעולה מצדם של היכל התרבות העירוני – נתניה, משרד התרבות, תנועת תרבות שבמהלך שמונה השנים האחרונות סייעה לקידום התרבות והאמנות בקרב בני נוער וצעירים וכמובן מתנ"ס נאות הרצל. כל הגורמים מאמינים בפרויקט הזה ועוזרים לנו לדחוף אותו קדימה. המרכז שם לעצמו כמטרה ליצור תסיסה תרבותית ולקדם יצירה מקורית – תוך אמונה בכישרונות הצעירים בעיר".

גיל: "אנחנו קבוצת תאטרון המורכבת משחקנים צעירים ובעיקר רעבים לבמה ולקהל. כולנו תושבי נתניה, אשר צמאים ליצור ולהציג את פרי היצירה שלנו בעיר. החלום של כולנו הוא לפתח את עולם התיאטרון המקומי ולהנגיש אותו יותר – הן מבחינת מחירי כרטיס המתאימים לכל כיס והן מבחינת האיכות ותוכן ההצגות. הדוגמא הטובה ביותר היא ההצגה איתה אנחנו מופיעים כבר למעלה משלושה חודשים: "לנצח אותם זה לחיות". מדובר בהצגה מקורית שכתבנו ויצרנו מאפס. הצגה מקורית אשר זכתה לחיבוק חם מהקהל שהצביע ברגליים ובא לראות אותנו. גם בנתניה וגם בחיפה כל הכרטיסים נמכרו מראש. כאשר ירדנו מהבמה בתום ההצגה, הקהל שהגיע לצפות בנו עמד על הרגליים, מחא כפיים והריע. לנו, כשחקנים, אין דבר ממלא יותר מאשר אולם מלא מפה אל פה, שמריע לנו ומעריך את העבודה הקשה. לנו, כשחקנים המאמינים בדרך ובאנסמבל, אין דבר משמח יותר מאשר ההצלחה שלנו להעביר את המסר שהיה בהצגה".

על מה מדברת ההצגה "לנצח אותם זה לחיות"?
קטיה: "ההצגה מתמקדת בעיר בה פורצת מחלה מסתורית ממנה סובלים רבים מהתושבים. על פניו כל תושבי העיר מתייחסים למחלה המסתורית כמגפה שפקדה אותם – עד אשר עולה בראשה של אחת מהנדבקות במחלה המחשבה, כי ישנו קשר ישיר בין המפעלים בעיר למחלה. אותה חולה מחליטה לעשות מעשה ומגישה נגד אותם מפעלים תביעה, במהלכה היא מגלה שהמפעלים אותם היא תובעת תורמים לבית חולים בו היא ומרבית "הנדבקים" מאושפזים. העניינים מסתבכים אחרי שהמפעל מאיים להפסיק את תרומתו לבית החולים, ובעצם למנוע מהחולים טיפול רפואי במידה ולא מבטלים את התביעה. החולים נמצאים בדילמה וצריכים להחליט כיצד לנהוג. ההצגה מאפשרת נקודת מבט רחבה ועוסקת בקשר בין טרגדיה אישית כמו מחלה ותופעה חברתית ובין כוח ושליטה של גופים גדולים".

מה לדעתכם מייחד את הקבוצה שלכם מקבוצות תאטרון אחרות?
גיל: "אני חושב, שלהיות שחקן מביא איתו, בדרך כלל, גם הרבה אגו, תחרות ומאבק. ישנם הרבה שחקנים וכל אחד נלחם על מקומו ועל תפקידו. זה, בסך הכל, הגיוני, כי כל שחקן בסופו של דבר רוצה להתפרסם. אצלנו זו לא המטרה. יש פה מלומדים יותר וכאלה שמלומדים פחות בתחום המשחק והבימוי, כאלה שהתמקצעו יותר וכאלה שזו ההתנסות הראשונה שלהם. המשותף לכולם זה הכישרון והתשוקה לבמה, למשחק ולתאטרון. זה מה שיצר אצלנו את תחושת "הביחד". בדומה למשפחה שאוהבים ונשארים מחוברים, על אף הריבים, הוויכוחים והדעות השונות. בסוף, תמיד מוצאים את עמק השווה. אל תשכחי שלכולנו יש עיסוקים חוץ מהתאטרון וכולנו, ללא יוצא מן הכלל, על אף הקושי, מגיעים ונותנים את הכל על מנת ליצור את הדבר הזה".

קטיה: "אנחנו מנסים ליצור פה שפה אחרת של תאטרון איכותי, המעורר חשיבה ומחשבה. לגעת בנושאים – גם אם הם לא פשוטים, אבל לשלב יחד הנאה וכיף. בכל זאת, תאטרון זה בילוי".

איפה אתם רואים את עצמכם עוד חמש שנים?
קטיה: "אני לגמרי יכולה לראות את הפרויקט הזה מתרחב ברמה הארצית, שיש עוד אנסמבל בנתניה, ושיש היענות ותנועה של שחקנים אשר עושים הצגות ונודדים בין התאטראות ברחבי הארץ".

גיל: "אני רואה את עצמי ממשיך להיות חלק מהפרויקט המדהים הזה ומתקדם יחד איתו ועם האנשים הפועלים בו".

אהבתם את הריאיון עם קטיה ניקומרוב וגיל עמירה – חברי אנסמבל יוצר נתניה? מוזמנים לפרגן בתגובה ובשיתופים בפייס ובוואטס…

טוהר חלפון

טוהר חלפון

טוהר חלפון משמשת ככתבת ספורט ועורכת מדור תרבות בקול השרון ובפורטל ksn - נתניה און ליין.
ליצירת קשר: tohar.ksn@gmail.com
טוהר חלפון

תגובות

תגובות

שלחו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

מאמרים נוספים

שינוי גודל גופנים
ניגודיות