ביקורת קשה על המשטרה בחקירת תיק אינוס

3
81

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע צעיר בניסיון לאונס ובמעשים מגונים תוך ביקורת קשה על דרך הטיפול במשטרת נתניה והרצליה

——

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע צעיר תושב האזור בניסיון לאונס צעירה בעת שעבד במסעדה בהרצליה. מכתב האישום עולה, כי לפני כשנתיים טיילה אישה, באזור המרינה בהרצליה. היא התקשרה למסעדה  וביקשה לדבר עם אחיו של הנאשם. בהעדרו היפנו אותה את הנאשם. במהלך שיחת הטלפון הזמין אותה הנאשם למסעדה לשתות קפה, והיא נענתה להזמנה.

כעבור זמן מה הזמין אותה למועדון הסמוך, שם הוא עובד, בתואנה, שהוא צריך לתקן משהו דחוף. השניים עלו למשרדי המועדון. כשהבחינה הצעירה, כי המחשב אינו פועל וכי הנאשם לא עושה בו דבר, החלה לחשוש. חששה גבר כשאמר לה: "את יודעת שבעל הבית מזדיין פה עם מלצריות".

האישה ביקשה לעזוב את המקום, אולם הנאשם השכיב אותה כוח על הספה, ניסה להרים את חולצתה מספר פעמים ונגע לה בכוח בחזה. במקביל הוריד את מכנסיה בכוח, הסיט את תחתוניה והחדיר אצבעותיו לאיבר מינה.

בכל אותה עת נאבקה האישה בנאשם וניסתה למנוע ממנה לבצע את מעשיו, אך הוא המשיך ותקף אותה בכוח, נשך באוזנה והכה אותה בכל הגוף. בשלב מסוים הצליחה האישה להזעיק מכר שלה, שהגיע מיד למקום וחילץ אותה.

בית המשפט קבע, כי אין ספק שהצעירה עברה תקיפה מינית באותו לילה, שתיאורה מתיישב עם עדותו של המכר וכן סימני החבלות על גופה, שתועדו למחרת על ידי צלמת פרטית. כמו כן עולה, כי האישה סיפרה למחרת למספר אנשים, כי הותקפה מינית ואף התקשרה לאחיו של הנאשם לספר לו, אך הנאשם הוא זה שענה לה והפציר בה לא ללכת למשטרה.

האישה גם סיפרה לפרקליטתה, אשר חרף עצתה המפורשת, החליטה האישה לא לגשת מיד למשטרה, אלא ליצור קשר עם בעלי המועדון ואף נפגשה איתם וסיפרה להם את שהתרחש.

מספר ימים לאחר מכן הגישה האישה תלונה במשטרת נתניה, שהעבירה את האחריות לחקירה למשטרת גלילות. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אבי זמיר, מתח ביקורת קשה על המשטרה וקבע, כי "שתהא התחנה האחראית לחקירה אשר תהא, ישנן פעולות חקירה שצריכות להינקט באופן מיידי. למשל: עריכת בדיקת רפואית יסודית למתלוננת, הגעה למקום לשם תחקור עדין רלוונטים ותפיסת סרטי מצלמות האבטחה, איתור התוקף ועוד". עוד קבע השופט זמיר, כי אם בעל המועדון היה נחקר באופן מיידי, הנאשם היה נעצר בתוך שעות, אולם הדבר לא נעשה.

תיק החקירה עשה דרכו בעצלתיים בדואר המשטרתי והגיע רק לאחר חמישה ימים, ללא כל הודעה טלפונית במקביל. בנוסף התיק הגיע ללא התמונות שבהן תיעדה האישה את חבלותיה.

בית המשפט לא קיבל את טענת האליבי של הנאשם, שלא פגש באישה וכי נסע לחתונה של אחיו. מנגד גם לא קיבל את טענותיה של האישה בעניין החדרת האצבעות, שכן בשתי ההודעות שלה במשטרה וכן בעימות שנערך בינה לבין הנאשם, לא הזכירה האישה את העניין.

"השתכנעתי, כי די ב"יש" הראייתי כדי להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם היה זה שתקף את המתלוננת באותו לילה, מתוך רצון וניסיון לאנסה. עם זאת, נותר בליבי ספק סביר בדבר הטענה של החדרת האצבעות" קבע השופט זמיר.

עקב כך הרשיעו שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, שרה דותן, צילה צפת ואבי זמיר, את הנאשם בניסיון לאונס ובמעשים מגונים.

3 תגובות

  1. יופי טופי.ומה המשטרה קיבלה בתור עונש על התרשלותה בפרשה?אפילו לא נזיפה אלא נו נו נו.מדוע שהמשטרה לא תשלם לקרבן פיצוי על כך?חומר למחשבה.

  2. אכן, קייימת בעיתיות אמיתית. במקרים נדירים קורה, שהמדינה משלמת פיצויים לנאשם, אבל לקורבן – לא בטוחים שהיה לכך תקדים. וגם אם כן, בוודאי הצניעו אותו כל-כך עמוק – עד שמעטי מעט שמעו על כך…

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן