בירות שיעבירו לכם את החורף/ בן עובד

יש מצב שהחורף הגיע. אז הבה ננצל את האירוע הזה למשהו יותר משמח. אלכוהול. בירות חורף ליתר דיוק.

בירות שיעבירו לכם את החורף/ בן עובד

צילום fotolia

יש מצב שהחורף הגיע. אז הבה ננצל את האירוע הזה למשהו יותר משמח. אלכוהול. בירות חורף ליתר דיוק.

אני לא בטוח לגמרי, יכול להיות שאני סתם חשדניסט, אבל היו לי כמה ימים שלא היו בכלל מים חמים במקלחת ואני מוצא את עצמי לא שולל ישירות את הרעיון של תה ושל קרמבו, אז יש מצב שהחורף פה. 

לא שהחורף פה נקרא ממש חורףיותר כמו ירידת טמפרטורות קלה, בצירוף הצפות מזדמנות בכל הארץ. אני חושב שהפעם האחרונה שראיתי את נתניה עטופה בלבן הייתה כשהייתי בן שש וירדתי עם נעלי הקיפי שלי (אחחח… הנוסטלגיה) לחצר כדי לשחק עם כמה גושים של ברד.

אז הבה ננצל את האירוע הזה למשהו יותר משמח. אלכוהול. בירות חורף ליתר דיוק.

אספתי כמה בירות מעניינות בסגנון הזה, אני רוצה להזהיר מראש שאם אתם לא זזים מבירות בהירות בבקבוק ירוק שקניתם בסופר, אם כל טעם שונה מהבירה שאתם מכירים מעביר בכם רעד בגב, אם אתם שותים קורונה ונהנים מזה ואם אתם מורמונים, אז סביר להניח שמה שאכתוב פה, בהמשך, לא ממש יעניין לכם את הת_ת.

בנוסף אני זורק פה מושגים שאומנם לי נראים טריוויאלים, אבל יש מצב שלא לכולם – אז אתם מוזמנים לשאול אם לא הבנתם משהו, ואני גם אוסיף לכם כמה קישורים מעניינים למידע בסיסי למטה.

רוב הבירות מומלצות במיוחד עם אוכל בשרי, מתובל ומעושן, במחילה מהצמחונים למיניהם. אני יודע, לצאת ליער בן שמן ולחזור עם שלל ציד חוץ מבני נוער שמשחקים באבירים (מגניב לגמרי אגב) לא יהיה, אבל תזרמו איתי על הרעיון. חוץ מזה יש עוד המון בירות נוספות ובמיוחד גרסאות מיוחדות לכריסמס, ומומלץ לחפש אותן גם. מה שיש לנו פה זה רק קצה הקרחון ואני ממליץ לכולם לגשת אל החנות/הפאב הקרוב למקום מגוריכם ולבדוק מה יש לשתות.

מכיוון שיש לנו כל כך הרבה סוגים ולכל אדם גם את ההגדרות שלו אני אתייחס לשני סוגים כלליים שאני מוכן להגדיר כבירה לחורף:

בקטגוריה הראשונה מגיעות כמה בירות מהצד הנזירי, בעיקר בלגי. ברוב המנזרים שהיו פזורים להם ברחבי אירופה הנזירים מחליטים כל שני וחמישי לצום מסיבה כלשהי לזמן כלשהו, ארוך הרבה יותר מהיום כיפור שלנו. אבל גם אם אנחנו חושבים שאנחנו לא פראיירים לנזירים הייתה קומבינה. מותר לשתות. אז מה עושים? גם ככה המנזר הוא משק שמקיים את עצמו ומגדל לעצמו את האוכל ומכין לעצמו את הבירה. פשוט דוחף יותר חומר גלם, שעורה, לבירה עד לרמה שהיא קיבלה את הכינוי "לחם נוזלי". אפקט נוסף כמות האלכוהול עולה פלאות. חלק מהבירות הללו כל כך עתירות אלכוהול ובעלות גוף מלא שאפשר להתייחס אליהן כיין. שים לך בקבוק בירה בגודל של בקבוק יין בשמפניירה על השולחן ושתה לאט. לא באמת, לאט. אתם לא מבינים מאיפה זה קופץ עליכם.

בקטגוריה השנייה יש את השרופות. נציגות מובהקות שלהן הן בירות הסטאוט האיריות, גם האנגלים מנסים את ידם בקלחת אבל אני פחות איש של אייל אנגלים. וכמה הפתעות אמריקאיות, ואני אומר הפתעות מכיוון שההתרשמות הכללית מבירה אמריקאית היאאיך לומר…. אני פשוט אוסיף פה את הציטוט הידוע ממונטי פייתון:

Drinking an American beer is like having sex in a canoe. It's fucking too close to water

אז איזה בירות יש לי להכיר לכם?

סן ברנרדוס אבט.

סן ברנרדוס אבט.

סן ברנרדוס אבט 12 – 10% (מנזר במערב בלגיה)

היא בירת הדגל של המבשלה ואהובה עליי אישית. בשפת יח"צזוהי הבירה בפסגת ההיררכיה של המבשלה בירה בעלת גוף מלא, אחוז אלכוהול גבוה של 10% וצבעה שנהב כהה. גם בירה זו עוברת תסיסה נוספת בבקבוקזוהי בירת הדגל של המבשלה הודות לארומה הייחודית ולמורכבות הטעם.

בתכלס זו בירה כהה ומתקתקה, שאתה מתפנק עליה עד שפתאום אתה קולט שכוס שליש אחת פתאום הביאה עליך את השכרות העליצה בלי ששמת לב. מהפעמים שאני שותה אותה תמיד יש אצלי רגע שאני מרים את ראש, מחייך חיוך של טמבל ואומר לעצמי, מתי הפכתי שיכור. תמיד פינוק לשתות.

ברוקלין בלאק שוקולד סטאוט. צילום יח"צ

ברוקלין בלאק שוקולד סטאוט. צילום יח"צ

ברוקלין בלאק שוקולד סטאוט: 10% (מבשלה ניו-יורקית)

הבירה הזו באה מניו יורק, ושוב היא מפתיעה מאוד. שפת יח"צבירה עונתית ומיוחדת זו היא אחת הבירות הפופולאריות של המבשלה ובהכנתה משתמשים בשלושה סוגי לתת קלוי. סגנון זה מכונה "סטאוט אימפריאלי", אשר יוצר במקור למלכים וצארים. סטאוט זה חזק מאד באלכוהול-10.1% ועשיר במיוחד בטעמיו. הבירה המתקבלת בעלת צבע כהה מאוד וארומה של קלייה ושוקולד. מרקמה סמיך והסיומת חלקה וארוכה.

כמו שציינתי מקודם הבירות האמריקאיות מאוד מימיות וגם בזו הקלילות עדיין נשמרת, אבל הטעם הוא סטאוט לחלוטין, עם תוספת שוקולדית יחסית בהשוואה לסטאוטים באיים האיריים. פתחתי את הבקבוק והתחלתי לשתות, רוטן על האמריקאים ורק אחרי שעלה לי אותו חיוך דבילי טרחתי לקלוט את אחוז האלכוהול. מומלץ למי שקשה לו עם הבלגיות הכבדות יחסית.

בירת סמיקלאוס. 14% אלכוהול

בירת סמיקלאוס. 14% אלכוהול

סמיקלאוס – 14%

בשפת יח"צזוהי בירת הלאגר החזקה בעולם המיוצרת בכל שנה ביום אחד בלבד (6 בדצמבר) הבירה מומלצת ליישון, לכן שנת הייצור מצוינת על גבי התווית. טעמה מתוק מאוד, מזכירה שוקולד, טופי, קרמל ופירות. נחשבת לבירת קינוח וגם מי שאינו חובב בירה יכול ליהנות ממנו כדז'יסטיף לארוחה טובה.

אני רוצה להחשיב את עצמי כאדם בעל קיבולת אלכוהול גבוהה, יעידו עליי האנשים סביבי (והתואר מקום ראשון באולימפידת בירה אבל זה סיפור לפוסט אחר), אבל אל הבירה הזו באמת ניגשתי בחשדנות. הבירה הזו היא עם 14% אלכוהול! זה כמעט פי שלוש ממה שאנחנו שותים ביום יום. אפילו יינות הם בעלי אחוז אלכוהול נמוך יותר בד"כ. אז הבאתי חבר לתמוך בי, ולוודא שאם מישהו עושה פדיחות זה הוא ולא אני. ראשית הבירה הזו מתוקה. אם בניסוח זריז נאמר שאלכוהול הוא תוצר של סוכרים, אז אפשר להבין שבירה כזו היא מתוקה. עד כמה? בואו נאמר שיחד עם עוגת שוקולד או קינוח אחר היא תשב בול. ואיך היא השפיעה? כבר לא היה לי חיוך דבילי, זה היה יותר כאילו הבירה היא הילד הכי חזק בשכבה, עכשיו הפסקת עשר והיא כועסת עליי כי עשיתי שיעורים ואני לא רוצה לתת לה. פינוק.

פולרס אולד וינטר אייל

פולרס אולד וינטר אייל

פולר'ס אולד וינטר אייל – 5.3%

בירת חורף של מבשלת פולר'ס הלונדונית. האייל האנגלי הבהיר הטיפוסי מקבל לתת קרמלי ויוצר בירה בטעם מהגוני, עשירה בניחוחות וטעמים.

אני אחזור שוב ואומר שאינני מאנשי האיילים האנגלים. אבל לאלו שכן אוהבים את המשקה שלהם בסגנון זה הגשר בינינו. טעם של אייל עם הקרמליות הנעימה שאני אוהב מהבלגיות. אם התחלתי לשתות באכזבה שיש לזה טעם של אייל אנגלי סיימתי את הבקבוק בהרגשה שהבירה הזו דווקא סבבה לגמרי.

אז אלו הן רק טעימה קטנה מכל הבירות שמסתובבות להן בחוץ. את השאר אני אשאיר לכם למצוא, מה גם שאתם מוזמנים להוסיף בתגובות אם יש משהו שאתם ממש אוהבים.

בנוסף כמו שהבטחתי, מספר קישורים מועילים על בירות:

1. אלכופדיה אתר בסגנון ויקיפדיה שמוקדש כולו לאלכוהול:

http://bit.ly/1uELPB4

2. בירס אתר מקומי וגם מארגן תערוכת בירס השנתית, גם אם לא כל המידע על הבירות המקומיות נמצא שם:

http://beers.co.il/beer_info.asp

בן עובד

בן עובד,יועץ לתחום הפאבים והברים ולאחרונה אחד מבעלי הקבינט בנתניה. פסימיסט אופטימי. תימני מבחוץ, פולני מבפנים. קשקשן יותר משמעון פרס, צ'ארמר יותר מגואל רצון ושתיין כמו ארנסט המינגווי. אחרי שנים של הסתובבות בארץ ובמדינת תל אביב חזר הביתה לנתניה כדי לשתות בשקט.

כתבות אחרונות של בן עובד (כתבות נוספות של הכותב)

תגובות

תגובות

תגובת אחת.

שלחו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

מאמרים נוספים

שינוי גודל גופנים
ניגודיות