דירה להשכיר – אפליה נוסח נתניה

0
160
fotolia - צילום אילוסטרציה

סוד גלוי הוא בעולם הנדל"ן, "סוד" בו לא מעט מתווכים נתקלים בו מדי יום ביום, הוא רשימת המגבלות המטילים בעלי נכסים המבקשים להשכיר הדירות. עד כאן הכל בסדר, אלא שבמקרים רבים מדי כוללת רשימת האיסורים הגבלות על בסיס עדתי ואף מוגבלויות פיזיות. בתרגום פשוט: התנגדות בעל הנכס להשכיר הדירה ליוצאי העדה האתיופית, נכים ובמקרים מסוימים אף ליוצאי חבר העמים. למה? בשל אין-ספור סיבות יצירתיות. באין חוקי יסוד ברורים במדינה, בה כלל חוקיה מורכבים מטלאים רבים והמון "אפור" באמצע, נוצר מצב בו קשה לתבוע במקרים מסוג זה. מקרים, שבכל מדינה מתוקנת, היו מוגדרים כאפליה.

 יועצי הנדל"ן, יונתן ומשה יעקבזאדה (משרד תיווך "מטריקס")  נתקלו לא פעם בבעלי דירות שסירבו למכור או להשכיר נכסים לבני העדה האתיופים ולנכים. לנתניה און ליין-ksn סיפרו, כי באחד המקרים בו נתקלו, סרב בעל נכס להשכיר דירה לאם ובתה, כיוון שהבת הייתה בעלת מוגבלות פיזית. בעוד שלמתווכים סינן, בשקט, שאין הוא מוכן להשכיר הדירה לאם ולבתה, להן הוא סיפר שהחליט למכור את הדירה. מה שלא קרה בפועל.

"לא פעם אנחנו עומדים אובדי עצות, וצריכים להתמודד עם מקרים בהם ברור מעל לכל ספק, שבעלי הנכס לא משכיר הדירה בגלל השתייכות השוכרים למגדר כזה או אחר", ציינו והדגישו כי האפליה בולטת גם בכיוון הרכישה. רבים מרוכשי הנכסים, כך מתברר, מסרבים לרכוש דירה באזורים או בבניינים בהם מתגוררים בני העדה האתיופית, בטענה לירידת ערך הנכסים – מה שבפועל, לפחות בשנים האחרונות, מתברר שאינו נכון. "עצוב בעיני", אמר לנתניה און ליין-ksn דמסש אירדאי, המכהן כיו"ר ועד שכונת חפציבה: "שעדיין קיימים אנשים המבצעים אבחנות על בסיס בעלי מוגבלויות, עדות או צבע עור. הדם של כולנו אדום".

 דם אדום לכולם, אולי זו סיסמא, אולם המציאות כך טוענים צמד האחים המתווכים יעקבזדה, עולה על כל דמיון. כך, למשל, ידעו השניים לספר על בעל דירה שסרב להשכיר את הנכס לנכה על כסא גלגלים מהחשש שדירתו תיפגע. "אנחנו, המתנגדים לאפליה של בני עדות מסוימות או בעלי מוגבלויות, מעדיפים במקרים רבים פשוט לוותר על ההתקשרות וייצוג בעל הנכס מטעמי מצפון ועיקרון".

לא רק האחים יעקבזדה מוותרים, לעיתים, על בלעדיות, בשם העיקרון. כך גם רועי יהודה ומשה שאול מבעלי תיווך "מצדה". גם הם ביטלו, לא פעם, חוזים עם בעלי נכסים שהפגינו, לטעמם, התנהגות הגובלת באפליה ובגזענות. "עמדנו למכור נכס בצפון העיר. בעלי הנכס ביקשו מאיתנו שלא להביא לקוחות בני העדה האתיופית, כי קיימת התנגדות גורפת של השכנים. הם הסבירו לנו, שהשכנים רוצים לשמור על תדמית הבניין, וכי הם פוחדים שהערך הכספי של הדירות ירד במידה ויכנסו בני העדה לגור שם". במקרה אחר השניים בקשה שכיחה בקרב בעלי דירות, שלא להביא לקוחות יוצאי מדינות חבר העמים. "אחד המקרים המזעזעים בעיני", סיפר רועי יהודה: "הוא מקרה בו בעלי נכס סרבו להשכיר דירה לנערה נכה הזקוקה לאחות צמודה. גם במקרה זה החלטנו לבטל את הסכם ההתקשרות עם הלקוחות ולא לטפל להם בנכס".

עד כמה התופעה בולטת, במישרין או בעקיפין, ומי עוד כלולים במגבלות שמטילים בעלי נכסים?

רועי יהודה: "התופעה בהחלט נפוצה. אנחנו נתקלים בהרבה מאד מקרים קשים, בהם בעלי דירות מגלים חוסר רגישות כלפי, למשל, שוכרים מבוגרים. בעלי הדירות חוששים מאד שהשוכרים האלה לא יעמדו בתנאי החוזה, ולכן הם מעדיפים לא להשכיר להם את הנכס – גם אם המעוניינים לשכור מציגים את כל התנאים הנדרשים ובפועל עומדים בכל דרישות החוק ובעל הנכס".

 

אין חוק

עו"ד יצחק אבישר, שטיפל לא פעם במקרים של אפליה, מסר לנתניה און ליין-ksn כי החוק לא מגן על מיעוטים בפני בעלי הדירות. כיום, כך מתברר, מותר לבעל דירה להשכיר את דירתו למי שיחפוץ – זאת למרות ניסיונות שנעשו בכנסת, לשנות זאת ולהגן על זכויות מיעוטים ובעלי מוגבלויות בכנסת. ניסיונות אלה כשלו. חוק בנושא עד היום לא חוקק.

 גם ניסיון הגשת הצעת החוק שביקשו להעביר לאחרונה חברי הכנסת אילן גילאון וניצן הורוביץ (מרץ) וכן יו"ר המפלגה לשעבר, חיים אורון, בעניין מניעת אפליה בדיור, נפלה בוועדת השרים לענייני החקיקה.

 "למרות שאין חוק בנושא", ציין עו"ד אבישר, ישנם דרכים לטפל בתופעה. לנתניה און ליין-ksn הרחיב: "על בסיס הגישה המשפטית המורה שיש לעקור תופעות פסולות של חוסר שוויון, אפליה ודעה קדומה – עתידים בעלי הדירות ואף המקום בו הם מפרסמים את המודעה, להישפט בגין מעשיהם".

 עו"ד אבישר אף הוסיף, כי אמנם מצד אחד קיים חוק יסוד הנוגע לקניינו של האדם ולזכותו לעשות בקניינו כרצונו. אולם, כיום הנטייה בבתי משפט היא לשלול אפליה על רקע מין, גזע, דת או נכות ויותר מכן, אם בפרסום הנכס מצוין שאינו מיועד למגדר זה או אחר, יש כאן אפליה הנוגדת את הנורמה ובעל הדירה עשוי לתת את הדין על כך. הבעיה, כאמור, היא בקושי להוכיח שאכן הייתה אפליה – כל עוד בעלי הנכסים משתמשים בדרכים יצירתיות להסתיר את דעותיהם הקדומות".