החלטה תקדימית: זהות האב תתברר למרות הרומן מחוץ לנישואין והחשש מממזרות

בית המשפט קיבל השבוע את תביעתה של עו"ד איילה תל-פז להמשיך בבירור בדיקת אבהות מגבר שהיה מאהבה של האם; בית המשפט קבע כי מדובר בטובת הילד למרות הסכנה בממזרות

בית המשפט קיבל השבוע את תביעתה של עו"ד איילה תל-פז להמשיך בבירור בדיקת אבהות מגבר שהיה מאהבה של האם; בית המשפט קבע כי מדובר בטובת הילד למרות הסכנה בממזרות

התביעה הוגשה על ידי תושבת האזור, אם לתינוק, אשר טענה, כי בינה לבין הגבר התפתחה מערכת יחסים רומנטית. באותה תקופה הגבר היה נשוי לאישה אחרת והתובעת עצמה היתה אף היא נשואה.

באמצעות פרקליטתה, עו"ד איילה תל-פז, טענה האישה, כי כתוצאה מהקשר הרומנטי הרתה, עוד לטענתה מאהבה תמך בהריונה, שיתף פעולה בביצוע הבדיקות הגנטיות וליווה אותה במהלך ההריון ולאחר הלידה.  האם הוסיפה, כי במהלך תקופה זו התגלה הרומן בניהם וכחודשיים לאחר לידת התינוק עזב בעלה, שנרשם כאביו של הילד, את הבית והם התגרשו.

הקשר בינה לבין מאהבה נמשך, עד שיום אחד הודיע לה מאהבה, שהבטיח לאישתו שלא יתראה עמה ועם הילד ומאז נותק הקשר בניהם.

בתביעתה ביקשה האם לברר את נושא האבהות, שכן לטענתה מאהבה הוא אבי הילד ולא הגרוש שלה.
המאהב לא הכחיש שקיים קשר רומנטי עם האם, אך טען, כי היא קיימה קשרים דומים עם אחרים. עוד טען המאהב, כי האם אמרה לו שהרתה מיחסים עם בעלה וכי אין בכוונתו להכיר את הילד או לעמוד איתו בקשר כלשהו.

בסמוך להגשת התביעה של האם, הגיש מאהבה בקשה לבית המשפט למחוק את התביעה על הסף, אולם בקשתו נדחתה.
בחודש ינואר האחרון הוגש תסקיר ממנו עולה, כי לילד אין קשר עם דמות אב כלשהי, שכן הן המאהב והן גרושה של האם מתנכרים לו. עוד קבע התסקיר, כי בירור האבהות איננו עולה בקנה אחד עם טובתו של הילד – הן משום שבירור זהות האב מסכנת את הקטין בהגדרת ממזרות על כל המשתמע מכך והם משום שהנתבע הדגיש בצורה חד משמעית שהוא מתכוון להתנכר לו.

המדינה וכן בית הדין הרבני הגדול התנגדו אף הם להמשך בירור האבהות באופן אזרחי. מנגד אמו של הילד וכן הגרוש שלה טענו, כי ראוי להמשיך את הבירור.

שופט בית המשפט לענייני משפחה, שמואל בר יוסף, קבע בהחלטתו, כי "אין בשלב זה, טעם המצדיק לחסום את הקטין מלברר ראייתית את תביעת האבהות (שלא על דרך ביצוע בדיקת סיווג רקמות), בירור העולה בקנה אחד עם טובתו".

לטענת המאהב בנושא ממזרות, שעלול להכתים את הקטין, הביא השופט את מסקנת בית המשפט המחוזי בתיק אחר, בו נקבע, כי מדובר בקביעה אבהות אזרחית ולא בבדיקת מדעית, מכך נחלש החשש לממזרות לעומת השיקול של טובת הילד.
עוד קבע השופט, כי הצדדים יגישו את טיעוניהם לעניין מינוי מומחה, שיחווה את דעתו בשאלה האם יגרם לקטין נזק בשל חשיפתו לדמות אב, העולה על הנזק הנגרם לו היום בשל העדר דמות אב כלשהי.

עו"ד איילה תל-פז, שכינתה את החלטת השופט תקדימית ואמיצה, מסרה לקול השרון – ksn, כי "פסק דין המכיר באב כהורה אזרחי מאפשר קבלת מזונות עבור הקטין, מעניק לו זכויות ירושה, מאפשר קבלת מידע בריאותי גנטי ואף יכול להיות בעל השפעה ברישום מתאים במרשם האוכלוסין. הדרך להגיע להכרה המיוחלת הזו הינה באמצעות ראיות אזרחיות והן "קלות" יותר להוכחה. רמת ההוכחה הנדרשת היא של 51 אחוזים. עד היום בית המשפט לא איפשר לנהל את הליך הצגת הראיות ולא התאפשר להגיש ראיות בנסיבות מיוחדות כמו במקרה זה. מדובר בתביעה המעניקה לטובת הילד משמעות חדשה ומעניקה לקטינים רבים סיכוי לקבל הכרה במעמדם ובזהותם ללא שנבחנת שאלת ממזרות הקטין".

בהתייחסה למושג האבהות ציינה עו"ד תל-פז: "מושג האבהות כפי שרווח בציבור קשור לבדיקת רקמות וגם לשאלת ממזרות של הקטינים הקשורים בבדיקה זו. בגלל החשש לממזרות או לפגיעה בכשרות הקטין להינשא בבוא היום, לא התאפשרה בדיקת רקמות ובלתי אפשרי היה לבדוק את שאלת האבהות של הורה כזה או אחר. בדיקת רקמות התאפשרה רק במצב בו האם רווקה ו/או הצדדים לא היו נשואים. להבהיר ממזרות הינו מושג הלכתי ורק במצב של בדיקה המוכיחה ברמת ודאות של 100 אחוזים ניתן היה להכריז על קטין כממזר".

מייצגת עו"ד איילה תל-פז

מייצגת עו"ד איילה תל-פז

אופירה חסיד

אופירה חסיד

עיתונאית at ksn
אופירה חסיד משמשת כעיתונאית וכעורכת משנה בשבועונים קול השרון, השרון שלי ובפורטל ksn.
אופירה חסיד

תגובות

תגובות

2 תגובות

  1. נקווה שלא יוכרז כממזר הממזרות היא דבר נוראי הממסד הדתי שולט בנו

    השב
  2. את נושא הממזרות נדמה לי זה דהורייתא ולא פסק הלכה.
    מה שבורא עולם קבע לא ניתן לשנות או לבטל כלל.

    השב

שלחו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

מאמרים נוספים

שינוי גודל גופנים
ניגודיות