הטרור הסמוי וזעקת הקורבנות

אחת מכל חמש נשים סובלת מאלימות סמויה ולא בטוח שהיא מודעת לכך. לילך שם-טוב, ששלושת ילדיה נרצחו בידי אביהם, הרצתה על-כך בנתניה. על הקושי להוכיח ועל חוק שלא ממש קיים

במדינת ישראל נערכים הגורמים השונים להתמודד עם סכנות רבות: תרגילים לשעת חירום, למלחמה עתידית, לרעידות אדמה למפגעי אש – אלא שבכל הקשור להתמודדות עם אלימות סמויה, ההיערכות כמעט ולא מיושמת. ויש לכך סיבה, גם אם הגורמים הרשמיים מהנהנים בראשיהם ומצקצקים בלשונם, בפועל, אין כמעט התייחסות חוקית וגם לא יותר מדי דרכי פעולה מול התופעה ממנה סובלים וסובלות אלפי נשים וגברים. קוראים לתופעה: אלימות סמויה, והקורבן המפורסם ביותר בארץ שנפגע מהתופעה היא לילך שם-טוב, ששלושת ילדיה נרצחו בדקירות סכין על-ידי אביהם – הגרוש שלה.

בניגוד למקובל, ביוזמת תכנית עיר ללא אלימות – נתניה, התקיים מפגש היערכות לאלימות מהסוג האחר – אלימות סמויה – שיכולה להתרחש גם בבית. מהנתונים עולה, כי אחת מכל עשר נשים סובלת מאלימות פיזית, אולם אחת מכל חמש נשים סובלת מאלימות סמויה – אלימות היכולה להתבטא בטרור כלכלי, בטרור מילולי מתוחכם ובהתמודדות עם בן זוג מניפולטיבי המסוגל לשטות בכל הגורמים האמורים לזהות את הבעיה.

"ההתכנסות סביב הצורך להבין מהי אלימות סמויה וכיצד ניתן להבין ולהתמודד אתה, עוררה עניין רב בקרב עשרות אנשי מקצוע מתחום הרווחה, החינוך והחינוך הבלתי פורמאלי, עובדים סוציאליים, רכזי נוער וקהילה, שוטרים ונציגים בכירים מתחום אכיפת החוק  אשר השתתפו במפגש שהתקיים בשבוע שעבר. מטרת ההתכנסות הייתה ללמוד לעומק  את תחום האלימות הסמויה", סיפרו לנתניה און ליין בעמותה לחינוך בלתי-פורמאלי.

אין מודעות לאלימות סמויה. לילך שם טוב ונגה אהרוני - עיר ללא אלימות, נתניה 2015

אין מודעות לאלימות סמויה. לילך שם טוב ונגה אהרוני – עיר ללא אלימות, נתניה 2015

המפגש, אשר התקיים  בבית הידידות בנתניה הצמוד לבניין משטרת נתניה, כלל גם הרצאה  שניתנה על-ידי  לילך שם טוב. לילך, תושבת כפר יונה שהתגרשה מבעלה, טענה כל העת כי מדובר בגבר המהווה סכנה לילדיה. במשך תקופה ארוכה נפגש האב הרוצח עם ילדיו בפיקוח הדוק של המערך הסוציאלי – עד ששכנע כי הוא נורמטיבי. בסוף שבוע אחד, לאחר שאסף את ילדיו והביאם לדירה אותה שכר בנתניה, בילה עמם והרדימם, שלף הרוצח סכין והרג את השלושה. בית המשפט קבע בהחלטתו, כי ביצע את הרצח בקור רוח ובתכנון מקדים – כאשר גם בחר בקפידה את תאריך הרצח, יום הולדתה של האם, לילך שם-טוב. למרות היותם תושבי כפר יונה שטופלו על-ידי מערך הרווחה של העיר השכנה, נטמנו שלושת הילדים בחלקת קבר בשיכון ותיקים בנתניה.

מאז ועד היום מנהלת לילך שם-טוב מלחמה מול כלל הגורמים בניסיון להעלות את המודעות לנושא האלימות הסמויה ומתוך אמונה שהגיעה העת, שיימצאו כלים אפקטיביים לזהות את הבעיה הסמויה בטרם יקרה הנורא מכל.

לילך, בעיניך, מהי אלימות סמויה?

"אלימות סמויה היא אלימות שאינה פיזית. היא מתבטאת בשורה ארוכה של סוגי אלימות כגון כלכלית, חברתית, רגשית פסיכולוגית ומילולית".

דווקא מניסיונך  האישי, כקורבן ששילם את היקר לו מכל, איך ניתן לאבחן אלימות סמויה?

"כאשר מרגישים שהצד השני מתעמר בנו, שכל דבר שאנו עושים לא מספיק, שאנו מתחילים לחוש שאנחנו צל של עצמנו, שאנחנו מאבדים את היכולת לשלוט בחיינו ומוצאים את עצמנו כמי שמקבלים תכתיבים. כשהשפה מתחילה להשתבש ואנו מתחילים לייפות את המציאות, שיש מישהו ההופך לאובססיבי לגבינו, שהביטוי האישי שלנו מתגמד לנוכח האחר – שהשפה שלנו אינה שפה עצמאית אלא נשלטת. כל אלה סימנים ברורים לאלימות סמויה. הסימנים הללו מורגשים, קודם כל, עלינו עצמנו".

מדוע, לטעמך, חשוב להעלות את המודעות הציבורית לנושא אלימות סמויה?

"מאחר וכל נושא האלימות הסמויה אינה מעוגנת בחוק, יש ערפל כבד סביב כל הנושא של אלימות מסוג זה. לאנשים מן היישוב אין כלים להתמודד עם אלימות מסוג זה ולא רק להם. לכן, הרבה מאוד אנשי מקצוע מנסים לפתור את עצמם בכל מיני אמירות שאין להם בסיס. מאחר והחוק אינו פועל בעניין, אף אחד גם לא מדבר על זה יותר מדי. הרבה מאוד פעמים קשה לאבחן אדם אלים ומניפולטיבי, שעושה את הדברים מתחת השטח. האדם לא יהיה אלים כלפי העובד הסוציאלי, אלא כלפי הקורבן. את זה קשה להוכיח. זה תקף לנשים וגברים כאחד".

לנגה אהרוני, מנהלת התכנית עיר ללא אלימות – נתניה, תכנית לאומית הכפופה לבנק המטרות שהציב לעצמו המשרד לביטחון פנים ואשר העיר נתניה הייתה בין הערים הראשונות לאמץ את המודל עוד בטרם הפך בהחלטת ממשלה למודל לאומי, היה חשוב מאוד להעלות את המודעות לאלימות סמויה – כמו גם את ההיערכות המערכתית. בשיחה עם נתניה און ליין היא הסבירה מדוע. "במהלך ארבע השנים בתפקידי כמנהלת תכנית עיר ללא אלימות בנתניה, פעלתי במסגרת עיריית נתניה בטיפול בשורה של סוגי אלימות שונים".

מה הכוונה?

"למשל, בתופעת האלימות המילולית בחרתי לטפל באמצעות הרצאות וסדנאות. בתופעת אלימות פיזית טיפלנו באמצעות ביקורים יזומים במשטרת נתניה. באלימות מינית באמצעות הקמת חדר לנפגעות תקיפה מינית בבית חולים לניאדו ובאלימות ברשת האינטרנט באמצעות העלאת הצגה וקיום פאנל עם אנשי מקצוע מול ועם בני נוער. תופעת האלימות הסמויה כמעט ולא באה לידי ביטוי וכמעט ולא זוכה לסיקור תקשורתי או פעילות הסברתית, רק במקרים קיצוניים. בין השאר, כיוון שקשה מאוד להוכיח אותה. לילך שם טוב הינה הדוגמא לאלימות סמויה שהביאה לידי רציחת שלושה ילדים תמימים. לכן היה, חשוב היה לי מאוד להביא את הסיפור האישי של לילך. ואם הצלחנו, באמצעות ההרצאה שהעבירה והשיח שהתפתח בהמשך בינה לבין גורמי המקצוע שהיו, לעורר את המודעות ואולי למנוע מקרה עתידי אחד של אלימות סמויה – אז זה שווה".

שיר אוסטפלד

שיר אוסטפלד

שיר אוסטפלד משמשת כעורכת מדורי החברה והתרבות בשבועון נתניה און ליין ובפורטל ksn - נתניה און ליין. ליצירת קשר: shirostfeld1@gmail.com
שיר אוסטפלד

תגובות

תגובות

שלחו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

מאמרים נוספים