עו"ד יצחק אבישר על חוק המזונות החדש: האם יש חדש תחת השמש?

בחודש הקרוב אמורה לעלות הצעת חוק בכנסת שאותה יזמו חברי הכנסת יואב קיש (הליכוד) ויפעת שאשא ביטון (כולנו). היא מתבססת על מסקנות ועדת שיפמן, הקובעת כי תשלום המזונות לאחר גירושים לא יחול כברירת מחדל על האב – אלא ייקבע ביחס להכנסות ההורים ולזמן שהות עם ילדיהם. עורך דין יצחק אבישר, מומחה לדיני משפחה, במאמר מיוחד השופך אור על חוק המזונות החדש, שכאמור הוגש על-ידי שני חברי כנסת מהקואליציה.

"המזונות לא ישמשו יותר קלף מיקוח"

"הצעת חוק בנושא רגיש ונפיץ כל-כך, כזה האמור לשנות לחלוטין את הקיים, מחייב תמיכה נרחבת בכנסת", אומר עו"ד יצחק אבישר וממשיך: "ואכן, שרת המשפטים, איילת שקד, אימצה את המלצות הצעת החוק לשוויון בנטל המזונות בין אבות לאמהות, המושתתת על חלוקת נטל ההורות ביניהם ועל פי ועדת שיפמן, ומסקנותיה יפורסמו בחודש הבא לאחר דינים עם אנשי מקצוע ויוזמי החוק חברי הכנסת יואב קיש מהליכוד ויפעת שאשא ביטון מכולנו".

ועדת שיפמן שהוקמה בשנת 2006 קבעה שבכדי ליצור אחידות בין ההורים ביחס ליכולתם בתשלום המזונות, יש לגבש נוסחה שתביא לכך שפסיקת המזונות תהיה צפויה ונתונה פחות להשקפת עולמו של השופט. הנוסחה מבוססת על שני מרכיבים עיקריים: הכנסות כל אחד מן ההורים והזמן שכל אחד מהם מקדיש לטיפול בילד. הוועדה הגישה את המלצותיה בשנת 2012 – אך הן לא אומצו עד היום וטרם קיבלו ביטוי בחקיקה,

עם זאת, באין חוק כתוב, מסקנות הוועדה השפיעו במידה ניכרת על המערכת השיפוטית, ובערכאות השונות בבתי המשפט לענייני משפחה יש קונפליקט מתמשך בבואם לפסוק מזונות – בין יישום הוראות הדין האישי לבין התפתחות הגישה בעידן המודרני בצורך בשמירה על עקרונות של צדק ושוויון. וכך, לאורך השנים ניתנה, בפסיקות רבות, הפחתה ממוצעת של 25% בגובה המזונות במקרים של משמורת משותפת.

הצעת החוק החדשה מבקשת לתקן את המצב הקיים במספר פרמטרים:
1. תשלום המזונות לאחר גירושים לא יחול כברירת מחדל על האב , גם האם תשלם מזונות: כאמור, המזונות שנפסקים בבית המשפט אינם מכסים את צורכי הקטינים, ולכן גם האימהות נושאות ישירות במזונות ילדיהן ומחויבות בבית המשפט בתשלום מחצית מכל ההוצאות החריגות,
2. התחשבות בזמני השהות של הילדים אצל מי מהוריהם:, כאשר מתקיימים הסדרים של משמורת משותפת (כן ירבו), לבטל כליל חיוב במזונות במקרה של משמורת משותפת והכנסות דומות של ההורים.
3. חלוקה שוויונית בתקבולי קצבת ילדים מביטוח לאומי והנחות שוות בהוצאות חינוך.

יוקר המחיה בישראל, לעומת המשכורות הממוצעות, מקשה מאוד על בני זוג גרושים, הן אמהות והן אבות לכלכל את עצמם ואת ילדיהם. "כששתי משכורות ממוצעות אינן מספיקות למשפחה אחת, ברור שפסקי המזונות יורגשו גבוהים מנשוא בעבור ההורה החייב ולא מספיקים בעבור ההורה שנדרש לספק את צורכי הילדים לפי עלותם בפועל. אין ספק, כי המצב הקיים דורש תיקון יסודי והתחשבות הן במצב הכלכלי של האב והן במצב הכלכלי של האם, כמו גם נוכחות כל אחד מהם בחיי הילדים.

בעוד שהתומכים בשינוי טוענים כי הוא יפתח עידן חדש ושוויוני, אחרים סבורים כי ביטול המזונות במקרים מסוימים רק יגביר את חוסר השוויון ויפגע בילדים בצורה דרמטית, שכן הסכום שנועד לקיימם לא יובטח להם עוד והם יהיו נתונים לחסדי התקשורת בין ההורים. יחד עם זאת, אכן במשמורת משותפת והכנסות זהות, אין סיבה להשית על האב תשלומי מזונות עודפים.

הטענה המרכזית של השואפים לשינוי המצב הקיים היא שוויון בכלל ושוויון מגדרי בפרט. אך לא כולם בטוחים ששינוי הלכות דמי המזונות מחד וזמני השהות (משמורת משותפת) מאידך יביא לשינוי לטובה במחלקות הקיימות בהליכי הגירושים .

התומכים: ארגוני הגברים אשר טוענים שיש לשנות את החוק הקיים מהסיבות הבאות

1. על פי החוק כיום, חובת מזונות ילדים נקבעת לפי "הדין האישי" החל על ההורים. כשמדובר ביהודים, מטיל הדין העברי חבות מלאה על הגבר לפרנס את ילדיו בכל מקרה — גם כשהמשמורת משותפת וללא קשר לשכרו או לשכרה של האם. כשאין מדובר ביהודים, הנטל מתחלק באופן יחסי להכנסותיהם הפנויות של ההורים. חוק זה הינו חוק ארכאי שהיה מושלם לפני 2000 שנה. כיום, נשים בעלות מעמד וסטטוס והכנסותיהן מעבודה היא שווה לגבר וגם לפעמים גבוהה יותר .

2. המציאות היום בארץ היא כזו שאבות שמשכורתם בגובה השכר הממוצע במשק, ולהם שני ילדים ומעלה, נידונים ביום חתימת הסכם הגירושים לחיי עוני. הקורבנות הם גם הילדים, להם אין תנאים של בית כאשר הם שוהים עם אביהם, והם נאלצים לראותו נאבק על קיומו – בעוד אצל אמם הם חיים ברווחה יחסית. מאחר שמרבית הילדים חולקים את זמנם בין בתי שני ההורים, נוצר מצב שהאב נושא בעלויות כפולות בכלכלת ילדיו: הוא גם מעביר סכום חודשי לידי האם, והוא גם משלם את מלוא הוצאות הילדים כשהם שוהים אתו.

3. גברים יהודים במדינת ישראל, מופלים לרעה, באשר לנשיאה בתשלום מזונות ילדיהם הקטינים. הדבר חמור שבעתיים, לנוכח העובדה, כי עקרון השוויון, הוכר כעיקרון על במדינת ישראל. נשים, אשר במשך שנים רבות נלחמו במלוא תעצומות הנפש על מנת לזכות בשוויון המגיע להן, חיות היום, במדינת ישראל, שלא על-פי רוח השוויון, אשר פיעמה בהן. כל זאת, בחסות חוק מיושן, ארכאי, אשר אינו משקף כהוא זה, את המהפכה העצומה שחלה במעמד האישה, בזכויותיה, בהכנסותיה ובהפיכתה מאשת איש יושבת בית ואם בלבד (מבלי להביע חוסר כבוד לעניין נעלה זה), לאדם שווה זכויות וערך בעידן המודרני. האישה היום, בונה לעצמה קריירה מרתקת משלה ומגשימה את עצמה, כאדם.

האפליה הנ"ל, כך על-פי ארגוני הגברים, גורמת לנזקים חמורים לכלל האוכלוסייה, נשים וגברים כאחד. מכאן, שיש לקרוא לשוויון בין המינים באשר לנשיאה בפרנסת הילדים

המתנגדים: ארגוני הנשים אשר טוענים כי יש להשאיר את החוק הישן מהסיבות הבאות

1. הטיעון העיקרי הוא כי על אף השינויים בחברה, וגם כשהגבר דוגל בשוויון, בפועל הנטל הביתי מוטל ברובו על כתפי האם – גם כשהיא מחוץ לבית. טענה זו אף זוכה לגיבוי במחקר חדש שנערך באוניברסיטת בר אילן בקרב 705 אבות יהודים עובדים, שחיים בזוגיות הטרוסקסואלית. מרבית האבות הצהירו, כי בעיקר הנטל של גידול הילדים נושאות האמהות.
2. גברים רבים שאינם בהכרח לוקחים חלק פעיל בחיי ילדיהם או שמעוניינים בכך, יבקשו הורות משותפת על מנת להפחית את תשלומי המזונות ולנגח את האם בבית משפט. כבר במצב היום יש עורכי דין שמייעצים לגברים לדרוש משמורת משותפת כדי לחסוך כסף מחד ומאידך ככלי לניהול משא ומתן לטובת הגבר.
3. גברים שלא היו פעילים בחיי ילדיהם לפני הגירושין, מבקשים בחוסר תום לב משמורת משותפת ככלי לניגוח מול האם, ולאחר ההחלטה (פסק הדין) ייעלמו מחיי הילדים, ואם אמרה ח"כ שאשא-ביטון כי היא מקווה שבאמצעות החוק "מזונות הילדים כבר לא יוכלו לשמש כלי מיקוח…", הרי יש לקוות שכעת, בחסות אותו חוק, לא יהא מצב שהסדרי הביקור יהפכו כלי מיקוח במקומם.

בעוד המחוקקים מתעכבים, בתי המשפט ובתי הדין הרבניים מתאימים עצמם למציאות:

בשנים האחרונות חלו שינויים בגישת בתי המשפט כלפי משמורת משותפת: אם בעבר הייתה התפיסה המקובלת, כי זו תיתכן רק בנסיבות של הסכמה בין הצדדים. כיום, ניתן לראות יותר פסיקה הקובעת משמורת משותפת – גם כאשר ישנו סכסוך עמוק וחוסר תקשורת בין ההורים. וכך, משנת 2010 לשנת 2015, חלה עלייה של כ–15% בתיקי המשמורת וזאת על פי נתוני הנהלת בתי המשפט.

בעוד כולנו ממתינים בציפייה דרוכה לפסק דינו של בית המשפט העליון בשני ערעורי מזונות ילדים (בע"מ 919/15 ובע"מ 1709/15), בו בית משפט אמור לדון בביטול מזונות ילדים הכוללים מדור והוצאות מדור על פי המלצות ועדת שיפמן, כאשר שני בני הזוג בעלי אותה הכנסה וזמני השהות עם הילדים שווה קרי משמורת משותפת, בית הדין הרבני בחיפה פרסם בתאריך 29/3/17 פסק דין מעניין וחשוב משלו – אשר מאמץ את עקרונות השוויון והצדק לקביעת שיעור דמי המזונות לילדים מעל גיל 6, בכך קובעים הדיינים כי אבות אשר מגדלים וזנים את ילדיהם ודואגים בעצמם לכל מחסורם – אין תקנת הרבנות הראשית חלה עליהם. כלומר, החיוב עד גיל 18 נועד רק לאותם אבות אשר מונעים את הצרכים החיוניים מילדיהם ומתאכזרים אליהם. לגבי כלל האבות הנורמטיביים, הרי מעבר לגיל 6 חובת האב היא מדין צדקה, כלומר חלוקת הנטל הכלכלי בין האב לאם צריכה להיות בהתאם לחלוקת זמני השהות והשתכרות של כל אחד מההורים.

בהתאם לזאת כותבים הדיינים בפסק הדין, כי "בבואנו לחייב בדמי מזונות, יש להביא בחשבון את ההוצאות שמוציא האב כאשר הילדים נמצאים אצלו במחצית הזמן ובזמנים שווים כפי שהם אצל האם, בכלכלת הילדים ביגוד, בילויים והוצאות המדור, כל זמן שאכן האב נושא הן בכלכלת ילדיו והן בצרכים הרגשיים והפיזיים, ואין הילדים מוזנחים ומוטלים ברחובות, והאב אינו מתאכזר לילדיו כלשון תקנת הרבנות". אין ספק, כי מדובר בפסק דין בו באים לידי ביטוי עקרונות השוויון והצדק, אולם טרם נקבעה התייחסות או הלכה משפטית חדשה ומותאמת לבני שש ומטה.

סיכום

מידי יום, בהתחשב במציאות הכלכלית הקיימת, נרמסות זכויותיהם של הגברים בבתי המשפט, באשר, בתחום מזונות ילדים, חל הדין האישי, המשית על האב, את כל המזונות ההכרחיים עד גיל 15. זאת, בהתאם לאמור בסעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959 (להלן: "חוק המזונות"), על פיו : "א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה."

כמזונות הכרחיים נחשבים כלכלה, מזון, ביגוד והנעלה, תשלום מס בריאות וחלקו של הילד בהוצאות אחזקת הדירה הכוללים את חלקו במדור וכמו כן, הוצאות חינוך בסיסיות. מעבר לכך משלמים בהתאם לגיל הילד אף דמי טיפול לאם המשמורנית. כמו כן, בהתאם ליכולתו, משלם האב אף מחצית מן הדרוש לילד מדיני צדקה ומן ההוצאות הרפואיות ההכרחיות.

הדין החל על יהודים במדינת ישראל, כאמור, בנוגע למזונות ילדיהם, הוא הדין האישי.  הדין האישי, החל על יהודים במדינת ישראל, יונק את תוקפו המהותי מן המשפט העברי, לכן נקודת האיזון צריכה להיות מושתת על פי העיקרון הבא: נשים, אשר בעליהן משתכרים באופן ניכר יותר מהן, תקבלנה מזונות גבוהים יותר מן המזונות אותם הן מקבלות היום, עבור הילדים. נשים, אשר משתכרות באופן ניכר יותר מבעליהן, תקבלנה מזונות נמוכים יותר ותשתתפנה יותר בנשיאה במזונות ילדיהן. לגבי מצב הביניים, בו שני הצדדים משתכרים באופן שווה, יחולקו דמי המזונות בין הבעל לבין האישה, באופן יחסי להכנסותיהם, כך, ששני הצדדים יוכלו להתקיים ולקיים את ילדיהם בכבוד. זאת, בהתאם לעיקרון, העולה מסעיף 3א לחוק המזונות, יש להחיל את האמור בסעיף 3א לחוק המזונות, אף על יהודים, ולא רק על חסרי דת או על זוגות שהדין האישי שלהם, אינו מטיל עליהם חיוב לזון את ילדיהם הקטינים, קבוצה שהיא מיעוט שבמיעוט, כפי שהדבר מתבצע היום. למרות האמור בסעיף 3(א) לחוק המזונות, לעניין חובת החלת הדין האישי על יהודים במדינת ישראל, מן הראוי, כי שופטי בתי המשפט יפסקו, בהתאם לאמור בהלכות של בית המשפט העליון, באשר לפרשנות החוק הישן, לאור חוקי היסוד ולאור עיקרון השוויון, כפי שפורטו במאמר זה.

כותב המאמר, עורך דין יצחק אבישר, משמש כעורך דין לענייני משפחה. למאמרים נוספים הקליקו על הקישור

אהבתם את המאמר של עו"ד יצחק אבישר, מוזמנים לשתף אותו כדי שעוד קוראים ייחשפו אליו