טלי אנגור – נס בתי הקטנה

אבחון של בתה באוטיזם קשה והייאוש מהטיפולים הרגילים, הוביל את טלי אנגור למסע עצמי וניסיון לסייע באמצעות רפואה אלטרנטיבית. סיפור על נס פרטי וגם על תעצומות נפש

טלי אנגור – נס בתי הקטנה

בניגוד לכל הסיכויים. טלי אנגור

 

הסיפור הפרטי של טלי אנגור ובתה אגם, יכול ובקלות לשמש תסריט לסרט. כנגד כל הסיכויים והאבחונים שקבעו כי בתה, אגם, סובלת מאוטיזם קשה, הצליחה האם – אחרי שהתייאשה מהטיפולים שנקבעו, בוצעו ולא ממש סייעו – לגרום לשינוי מוחלט במצבה של בתה – עד כדי כך שמומחים קבעו אחרי מספר חודשים, כי הבת לא סובלת מאוטיזם קשה.

טלי אנגור (42), תושבת שכונת קריית השרון – נתניה, רוקחת אינטגרטיבית במקצועה, המחזיקה בנוסף תארים אקדמיים בתחום הרוקחות, הכימיה והנטורופתיה, ניהלה חיים רגילים ומאושרים לצידו של בעלה דודי ושתי בנותיהם, יהלי הגדולה ואגם הקטנה – עד שאבחון אחד בעקבות שינוי קיצוני בהתנהגותה של אגם הוביל את המשפחה למלחמת הישרדות פרטית – מלחמת הישרדות שבסופו גם יצאו מנצחים וגם הוקמה הקליניקה של טלי אנגור במטרה לעזור, לסייע ולהקל על הורים וילדים במצבים דומים.

מה בעצם קרה לאגם?
"עד גיל שנה ושבעה חודשים הייתה אגמי שלי ילדה נורמטיבית לחלוטין, מתפתחת לפי הספר. הפרמטרים בטיפת חלב תמיד היו תקינים. ילדה שמחה שובבה וסקרנית, שתמיד בוחנת ובודקת מתוך רצון לדעת. חברה של אחותה הגדולה ובקיצור ילדה מדהימה. יום אחד אני מתחילה לשים לב לשינוי בהתנהגות של אגם, בוהה עם עצמה, בועטת בחפצים. ממצב של תזונה בריאה שהייתה אוהבת, היא החליטה לאכול רק פסטה וביסקוויטים. הכי גרוע היה שהיא החלה לאבד קשר עין עם הסביבה מפעם לפעם יותר ויותר. כמי שעבדה עם ילדים עם בעיות שונות ונשנות, היה לי ברור שמשהו לא בסדר. הניצוץ בידיים של הילדה שלי פשוט כבה".

מה עושים במצב בו מתעורר החשש שהילדה על הספקטרום? רוצים לדעת מה קורה או מעדיפים להתכחש למצב?
"לא היה לי מה להתכחש למצב, כי הסממנים היו ברורים מידי. לא חיכיתי ולקחתי את הילדה לאבחון פרטי, לא רציתי לבזבז זמן בהמתנה בתור. באבחון הנחיתו עלינו את הבשורה הקשה באופן חד משמעי "הילדה שלך על הספקטרום עם אוטיזם קשה". מיותר לציין שהרגשתי שעולמי חרב עלי, הקרקע פשוט נשמטה והרגשתי שחסר לי אוויר – תוך כדי אני מנסה לשאול את עצמי איך זה קרה ככה פתאום הרי הכל היה בסדר".

איך מרימים את עצמך למעלה ולא נשברים?
"הייתי קרובה להישבר ולא מהבשורה – כמו מחוסר העזרה. פניתי לכל הטיפולים המקובלים בכל מקום בארץ. שום דבר לא עזר. לפחות לא לילדה שלי. המצב רק הלך והחמיר. הרגשתי שהסנדלר הולך יחף. מצד אחד יש בי את הידע וההשכלה, ומצד שני דווקא עכשיו שזה דפק על דלת ביתי, אני מנוונת ולא מצליחה לחשוב בהגיון. הלב נחמץ ושורף מכאב והמוח פשוט לא מגיב בשלב הזה".

בסופו של דבר העזרה הגיעה מהמקום הכי צפוי ולא צפוי שאפשר
"בסופו של דבר העזרה הגיעה מבורא עולם, שהעמיד אותנו במבחן שידע שנצלח. מתוך המקום הכי נמוך של תסכול, כעס וחוסר אונים שאין מי או מה שעוזר לילדה שלי, הגיעה ההארה. מצאתי את עצמי יושבת לבד ופתאום המוח התחיל להגיב. החלטתי לעשות לילדה בדיקות דם מקיפות ולבחון אותן לפי הידע שיש לי. כאשר ראיתי את התוצאות חשכו עיניי. הייתי מזועזעת מהחוסרים התזונתיים של הילדה. חוסר הוויטמינים והתהליכים המטבוליים הלקויים שלה. מתוך הידע הכנתי לה פרוטוקול טיפולי, הבטחתי לעצמי שלא אשבר למען הילדה".

זה עזר?
"השינוי היה אדיר. תוך מספר חודשים קצר, הילדה שלי התחילה לחזור אלי! אם זה הברק בעיניים, קשר עין עם הסביבה, שמחת החיים וההתפתחות הנורמטיבית. הלכנו לביקורת במכון מסודר, בו ישבו אנשי מקצוע, בהם, קלינאי תקשורת, רופאים ומאבחנים. אחרי סדרת בדיקות ופענוח הודיעו לי שהילדה לא על הספקטרום".

איך זה יכול להיות?
"אני מאמינה שזה נס שקרה לנו והקרדיט כולו לבורא עולם, אבל גם לבתי הבכורה יהלי, שלקחה על עצמה כפרויקט לעזור לאחותה לצלוח את התקופה הזו. היא ממש ליוותה אותה ועזרה לה בצורה מעוררת הערצה. מי היה מאמין שממקום בו אבחנו את הילדה על הספקטרום עם אוטיזם קשה, בביקורת הבאה אחרי כמה חודשים של טיפול נטורופתי עם תוספי תזונה, ויטמינים ותזונה נכונה, האבחנה תהיה עד כדי כך שונה. זה נכון שיש לה בעיה רגשית קלה, בעיה בהתפתחות שפתית, אבל זה כלום ושום דבר לעומת האבחנה הראשונה.

מה לקחת מהסיפור האישי והטלטלות שעברתם?
"אחרי שה' עזר לי ולילדה שלי, בחרתי לעזור גם אני לאותם הורים וילדים הנמצאים בסיטואציות דומות ונתקלים בחוסר מענה מתאים לצורכיהם. הסיפור של אגם גרם לי לפתוח קליניקה, בה אני מטפלת בילדים על הספקטרום במטרה לשפר ולהקל את המצב – הן עליהם והן על הוריהם. חשוב לי שתהיה יד מכוונת להורים – מתוך זה שאני הייתי במקום הזה והרגשתי אבודה. מרגע פתיחת הקליניקה אני מנסה גם לעשות מצווה בעצמי. אחת לחודש אני לוקחת אמא מעוטת יכולת, שלא יכולה להרשות לעצמה טיפול כזה עם ילד על הספקטרום, ומעניקה את הטיפול הזה בחינם. מדובר על תהליך שנמשך כחצי שנה".

איך השפיע הסיפור שלכם על המשפחה?
"המשפחה כולה נרתמה לדובב ולעזור לאגם לצלוח את האתגר שניצב בפניה, כל אחד תמך מהצד שלו. יהלי, בתי הגדולה, היא בעיני האחראית להצלחה של אגם. בעלי היווה עבורי סלע איתן, תמך והאמין – למרות שלא הבין בזה הרבה. כשהתהליך הסתיים וקיבלנו את הבשורה המשמחת, הוא אמר לי בקול רם שהוא מעריץ אותי".

אהבתם את הראיון עם טלי אנגור? מוזמנים לפרגן באמצעות שיתוף בפייס ובוואטס?

טוהר חלפון

טוהר חלפון

טוהר חלפון משמשת ככתבת ספורט ועורכת מדור תרבות בקול השרון ובפורטל ksn - נתניה און ליין.
ליצירת קשר: tohar.ksn@gmail.com
טוהר חלפון

כתבות אחרונות של טוהר חלפון (כתבות נוספות של הכותב)

תגובות

תגובות

2 תגובות

  1. טלי אלופה!

    השב
  2. הסיפור שלי התחיל בגיל שנה וקצת, ילד רגיל, מדבר מספר מילים, שמח, משחק, מאושר, "פתאום" ועד גיל 2.2 החלה נסיגה. הפסיק לדבר, הפך אדיש, מתעניין רק בטלוויזיה, לא אכפת לו אם הלכתי או באתי – בקיצור איבדתי את הבן שלי. כמו מכונה התחלתי תהליך מהיר, אבחון פרטי, תוצאות, תחילת עבודה עם התפתחות הילד במכבי, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת (גם באופן פרטי וגם 3 פעמים בשבוע דרך התפתחות הילד בקופת החולים). כולם מאוד רוצים לעזור, ובהתחלה כל מילה שיצאה מהפה של כל אחד שעבד בתחום נראתה לי כדברי קודש, עם הזמן הבנתי שעל אף כוונות טובות אין בקופת חולים עזרה מעבר לטיפולים התנהגותיים. כשהגעתי לטלי לא היו לי ציפיות אבל מהשיחה הראשונה בטלפון הבנתי שהיא מבינה טוב מאוד על מה היא מדברת. הלכנו לבדיקות דם מאוד מקיפות שנשלחו למעבדות בארצות הברית ובגרמניה (בגלל שרובן לא נמצאות בסל הבריאות בישראל). אחרי שקיבלנו את התוצאות נפגשנו עם טלי וקיבלנו פרוטוקול טיפול להשלמת החוסרים שהתגלו בבדיקות. תוך תקופה לא ארוכה יחסית התחיל שיפור שהלך והתעצם. קשר העין השתפר והיום הוא הפך מלא, הוורבליות עלתה והבן שלי התחיל לאכול אוכל שמעולם לא היה מוכן לאכול (לפני כן היה אוכל בעיקר ממתקים ופחמימות). חשוב לדעת שהטיפול לא מרפא אוטיזם אבל הוא משפר את המצב באופן דרמטי.

    השב

שלחו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

מאמרים נוספים

שינוי גודל גופנים
ניגודיות