נתניה: המצוק החופי בסכנת התמוטטות

הדרדרות סלעים נוספת במצוק למרגלות מלון כרמל טופלה מיידת; המשרד להגנת הסביבה: שיקום המצוק המדובר באחריות עיריית נתניה

נתניה: המצוק החופי בסכנת התמוטטות

התמוטטות במצוק החופי. צילום נתי ריגלר

על השאלה מי אחראי על חיזוק המצוק באזור מלון כרמל קובע המשרד להגנת הסביבה, כי האחראית הינה עיריית נתניה – זאת על רקע הדרדרות סלעים שארעה באזור המדובר. נתי ריגלר, חבר ועד מרכז העיר, מסר למערכת קול השרון – נתניה און ליין, כי הדרדרות סלעים מהמצוק אינה דבר נדיר וכי לאורך המצוק – בין חוף ארגמן לסירונית, התופעה הזו מתרחשת. לטענתו, אמנם בקיץ האחרון הייתה סוג של רגיעה, אולם עם שינוי מזג האוויר והרוחות החזקות, שוב רואים הדרדרות של עפר וסלעים.

"יותר מחמישים שנה מדברים על המצוק הזה ולא עושים דבר. אפילו קיר הבטון שעשו כהגנה וצמוד לחוף הים מול מלון כרמל, יושב היום, לדעתי, על קרעי תרנגולת. המים חשפו את הסלעים ששעליהם נבנה הקיר. הקיר, לכאורה, לא נסמך על כלום. אני לא רואה שעשו פירים או קלונסאות לעומק המחזיקות את הקיר הזה. לדעתי כל מה שעשו בזמנו לא שווה כלום, וחלק מהעובדה שיש התמוטטות זה כנראה מהלחץ על הקרקע שיש מלמעלה. יכול להיות שצריכים חוות דעת של חברה הנדסית לאורך המצוק, צריך להביא כזו שתתן חוות דעת מקצועית, שיכולה לומר איך לנהוג במצוק".

בעוד שבעיריית נתניה מדברים על שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה ובהם המשרד להגנת הסביבה לשיקום המצוק החופי, במשרד להגנת הסביבה טוענים, כי הקטע המדובר, בסמוך למרגלות מלון כרמל, נמצא באחריות עיריית נתניה ואינו נכלל בתכנית המתאר הארצית לייצוב המצוק החופי.

מדי שנה מאבד המצוק החופי בין 40 ל-50 ס"מ. נסיגת המצוק החופי לאורך חופי ישראל בכלל ובנתניה בפרט היא תהליך גאולוגי המושפע מגלי הים, הרוחות וכן העומס על המצוק. מצוק הכורכר לאורך חופי נתניה נמצא במצב של הרס מתקדם והסכנה להתמוטטותו גדולה. את המאבק הארצי לשיקום מצוקי מישור החוף, בדגש על העיר נתניה, הובילה עוד משנת 2001 ראש העיר נתניה, מרים פיירברג-איכר – בין השאר – במימון מחקר ענק שבהמשך שימש כבסיס להנחת העבודה הממשלתית.

בשנת 2010 נבדקה הסכנה לקריסת המצוק החופי לאורך חופי הארץ. במסמך מדיניות של המשרד להגנת הסביבה, אשר עסק בהתמוטטות המצוק והדרכים להתמודדות נמסר, כי "המצוק מתמוטט ונסוג מזרחה בגין הרכבו הפריך ומיקומו המיוחד וכתוצאה משילוב של שלושה תהליכים עיקריים. אלה כוללים בראש ובראשונה את חתירת גלי הים בבסיס (בוהן) המצוק המשמרת את תלילות המצוק, את אי יציבות המדרון התלול ואת פעולת הנגר העילי.

"התמוטטות המצוק", כך נכתב במסמך העבודה: "הנה תופעת טבע הנגרמת משורה של גורמים הקשורים במפלס הים, במשטר הגלים ובמאזן החול במרחב החופי. התהליך חזוי להתעצם בגין התערבות אנושית ישירה ועקיפה המשפיעה על גורמים אלה וכוללת מבני חוף (כגון נמלים, מרינות ושוברי גלים), כריית חול ופגיעה במקור החול בעקבות הקמת סכר אסואן וייצוב הדלתה של הנילוס ובעיקר בגין שינויים אקלימיים המתבטאים בעליה מואצת במפלס הים ובשינוי משטר הגלים". עוד נודע מהמסמך, כי תחזיות עכשוויות נוקבות באפשרות לעליה של עד 1.4 מטר במפלס הים עד סוף המאה הנוכחית.

בהמלצות למיגון המצוק החופי ובהתייחס לחופי נתניה והאזור נמסר: "מומלץ להתחיל בקידום הגנת האזור המשתרע מחוף ארגמן ועד חוף סירונית בקטע שאורכו כ- 2.6 ק"מ ובהמשך גם בקטע באורך של כ- 2.1 ק"מ מסירונית- הרצל ועד מעבר למלון בלו ביי. יחד עם הקטע המוגן בחוף סירונית- הרצל מדובר ביצירת רצף עירוני מוגן במרחב העירוני של נתניה באורך של כ-5.5 ק"מ. קטע נוסף הדורש מיגון הינו החוף המצוקי של בית ינאי באורך כולל של כ-1.1 ק"מ".

בנוסף נקבע, כי "בדומה להרצליה פיתוח, גם בבית ינאי מומלץ לכרוך את פעולות המיגון בהבטחת גישה לציבור לכל אורך שפת המצוק גם באותם הקטעים שבהם נכסים פרטיים מונעים כיום גישה כזו. הגנה בחוף בית ינאי תיצור חופים רחבים חסרי סיכון שיאפשרו פיתוח והרחבת שימושים לרווחת ציבור רחב".

בשנת 2010 אישרה הממשלה את עקרונות מסמך המדיניות והקימה צוות ליישום לעקרונות המסמך, שהמלצותיו אושרו בממשלה. המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם משרד הפנים, הוביל את הכנתה של תכנית מתאר ארצית למצוק החוף לאורך הים התיכון – תמ"א 13/9. בשנת 2013 הוקמה החברה הממשלתית להגנת מצוקי הים התיכון בע"מ, אשר אחראית לתכנון ולביצוע הגנות ימיות לאזורי המצוק והטיפול בהן.

בעקבות מצבו של מצוק הכורכר, לאורך חופי נתניה, אישרה ביולי 2015 הוועדה לשמירת הסביבה החופית את תוכנית מתאר לשימור מצוק החוף בין חופי סירונית וארגמן. על פי תוכנית המתאר שאושרה, יוקמו בשלב הראשון שלושה שוברי גלים גדולים, כאשר בשטח שבינם לבין החוף תתבצע הזנת חול מלאכותית, שאמורה להביא לאיזון בין החול שיצטבר בסמוך לשוברי הגלים והחול שיסחף לחופים סמוכים.

בהמשך, כך נמסר, יוקמו שוברי גלים נוספים. בקצה הדרומי של שוברי הגלים יוקם "דורבן" – שובר גלים שקצהו מחובר לחוף. במסגרת תכנית המתאר נכללו גם פתרונות יבשתיים כפתרון משלים לשוברי הגלים ולהגנה על המצוק עצמו. שוברי הגלים יוקמו בין חופי סירונית לארגמן (מעבר לשניים הקיימים כיום בחוף סירונית) בקטע המשתרע על פני שלושה קילומטרים.

מעיריית נתניה נמסר עם אישור תכנית המתאר, כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר, לנוכח העובדה, כי על פי תסקיר השפעה שהזמינה בעבר עיריית נתניה, במסגרת תכנית זו, הסתבר, כי קטע המצוק המדובר נמצא במצב של הרס מתקדם. מצב המצוק העלה צורך אקוטי למגן את החוף ואת המצוקים הסובלים מבלייה מתמשכת בהווה ועבור הדורות הבאים.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר, כי "המשרד להגנת הסביבה בשיתוף מינהל התכנון יזם לפני מספר שנים הכנת תכנית מתאר ארצית להתמודדות עם בעיית התמוטטות של המצוק בחופי הים התיכון (תמ"א9/13). תמ"א זו אושרה בממשלה ביוני 2015 וכעת נמצאות הרשויות המקומיות והחברה הממשלתית להגנת המצוק החופי בתהליך תכנון מפורט שמטרתו ליישם ולהקים בשטח את הפתרונות שנקבעו ואושרו בתמ"א.  קטע המצוק המדובר בנתניה, שלרגלי מלון "כרמל", נכלל בתכנית אחרת – תכנית מפורטת מקומית (תב"ע שמספרה מח/280) המקודמת מזה מספר שנים על-ידי עיריית נתניה. התכנית אושרה לפני למעלה משנה על-ידי הועדה הארצית לשמירת מימי הים והחופים (ולחו"ף), והיא נמצאת כעת בתחום טיפולה של עיריית נתניה, שאמורה להפקידה להערות הציבור והתנגדויות. יובהר, כי קטע המצוק המדובר הוא בתחום אחריות השיקום והטיפול של עיריית נתניה, ולא כחלק מהתמ"א הכללית שתוארה לעיל".

מעיריית נתניה נמסר בתגובה, כי "מקרה ההתמוטטות המדובר טופל במידית על מנת לסכל כל סכנה ולהבטיח יציבות במקום. עיריית נתניה היא מהחלוצות והראשונות לטפל בנושא ייצוב המצוק החופי ומשקיעה בכך מיליוני שקלים בשנה כבר למעלה מ- 15 שנה. העירייה יצרה בשיתוף עם משרדי הממשלה (המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים) ומוסדות התכנון, תכנית לייצוב המצוק החופי. כמו כן, בעקבות התערבותה ופועלה של ראש העיר, מרים פיירברג – איכר, לכך שנושא ייצוב המצוקים יוכר כפרויקט לאומי, הקימה ממשלת ישראל חברה ממשלתית לטיפול במצוקים, האחראית לביצוע הגנות ימיות, כאשר הפרויקט הראשון של החברה הממשלתית יהיה הקמת שוברי גלים קבועים בנתניה והוא יחל בביצוע ככל הנראה כבר בשנה הבאה. (תכניות אלו שיזמה העירייה לפני שנים רבות ואשר מלוות בתסקירים סביבתיים ומודלים ימיים רבים, נמצאות בהליך סטטוטורי מתקדם ביותר). במקביל, מבצעת העירייה כל העת, באמצעות צוות מהנדסים ובשיתוף מנהלת החופים, סיורים תכופים לניטור מצב השכבות הגיאולוגיות לאורך המצוק".

אופירה חסיד

אופירה חסיד

עיתונאית at ksn
אופירה חסיד משמשת כעיתונאית וכעורכת משנה בשבועונים קול השרון, השרון שלי ובפורטל ksn.
אופירה חסיד

כתבות אחרונות של אופירה חסיד (כתבות נוספות של הכותב)

תגובות

תגובות

שלחו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

מאמרים נוספים

שינוי גודל גופנים
ניגודיות