משפחת רוקח – משפחה של אלופים

מלגת ספורטאית מצטיינת תוענק בשבוע הבא למאמנת ולחברת נבחרת ישראל בקראטה מסורתי, ליאת רוקח (40); על התחושות, הסיפוק והגאווה שבנה, גילעד, יקבל באותו הטקס תעודת הצטיינות

משפחת רוקח – משפחה של אלופים

משפחת רוקח מגדלת אלופים. צילום הדר אלוני

 

ליאת רוקח ובני משפחתה חיים את הקראטה המסורתי כבר שנים. עבורם, הקראטה הוא הרבה יותר מאשר ענף ספורט תחרותי. זה אורח חיים. לליאת ומשה רוקח, היא מאמנת קראטה וספורטאית פעילה בנבחרת ישראל לקראטה והוא מאמן נבחרת ישראל ויו"ר איגוד הקראטה המסורתי בישראל, ארבעה ילדים: גילעד (14), מיה (11), נעמי (4) ואמיליה (3).

ביום רביעי הקרוב תקבל ליאת רוקח, לראשונה בחייה, מלגת ספורטאית מצטיינת מטעם עיריית נתניה. זו גם הפעם הראשונה בהיסטוריה של הענקת הפרס בו לצד ליאת, יעמוד גם בנה גילעד רוקח. בשל גילו הצעיר הוא יזכה בתעודת הוקרה על הישג יוצא דופן. גילעד זכה בתואר אלוף העולם בקראטה מסורתי, הוא זכה בתואר כשהיה בן 13. את השניים יעודד, הפעם מהקהל, הבעל והאב הגאה, משה רוקח, מאמן נבחרת ישראל בקראטה מסורתי וכיום יו"ר איגוד הקראטה המסורתי בישראל, שבעצמו היה מועמד השנה לקבלת אות המופת בספורט על תרומתו לענף הקראטה המסורתי, וכמובן האחות והבת, מיה בת העשר, המחזיקה בתואר סגנית אלופת העולם בקטגוריית ילדים.

בריאיון לקול השרון מתמקדים ליאת וגילעד, בעיקר, על חשיבות קידום וחיזוק הנוער, עתיד ענף הקראטה המסורתי בישראל, שרק באוקטובר האחרון, באליפות העולם בקראטה מסורתי שהתקיימה בפולין, חזרה הנבחרת עם חמש מדליות זהב – אחת מהן כאמור של רוקח ג'וניור.

אחרי כל כך הרבה שנים בקראטה, מחליטים להוקיר את פועלכם בענף ולהעניק לך מלגת ספורטאית מצטיינת ולך גילעד תעודה על הישג יוצא דופן. איך זה מרגיש?
גילעד: "ההרגשה כמובן טובה, על אף שאני מקבל תעודת הוקרה ולא מלגה ועל-כך אני מוקיר תודה לעיריית נתניה. הקריטריונים לקבלת מלגה ברורים וחד משמעיים ובשל גילי הצעיר לא אפשרו הפעם קבלת מלגה".
ליאת: "זה תמיד כיף לדעת שמעריכים ומוקירים את העבודה שלך ואת ההישגים שלך. אני אהיה כנה ואגיד שכבר לא חשבתי שזה יקרה לי בגילי, ולכן הופתעתי לגלות שאני נבחרתי כספורטאית מצטיינת. כמובן שזה כבוד גדול וסיפוק אדיר. אני אוהבת את מה שאני עושה ותמיד עסוקה בעשייה ובקידום של מה שאני כל כך אוהבת – עד כדי שקשה לי ואפילו קצת מביך אותי לקבל פרס והוקרה. כמובן שאני חושבת שמגיע לי, אבל יותר ממני מגיע למשה בעלי שהיה מועמד לקבלת אות המופת על תרומתו לקידום ענף הקראטה המסורתי בישראל. גם תורו יגיע".

זה היה יכול להיות יפה שהאמא זוכה במלגה, הילד בתעודה והאבא שהוא גם המאמן, זוכה באות המופת. אני יכולה לשער שזה צבט לכם קצת
ליאת: "אתחיל מהסוף. משה, כמובן, שמפרגן ובגדול. זה גם כבוד וגם שמחה גדולה. בכלל, נתניה, נדמה לי היא העיר הראשונה בישראל ובין הבודדות בארץ, אשר מחלקות מלגות למצטיינים ולמצטיינות בספורט – באמצעות ועדה מקצועית. בהיבט אישי, זה צבט ועדיין צובט לי. אני חשבת שאם יש מישהו שראוי להוקרה והערכה על פועלו זה משה, ולא כי הוא בעלי. מה שהוא עשה ועושה למען קידום ושיפור ענף הקראטה המסורתי בישראל סביר להניח אף אחד לא עושה. אני לא מדברת רק על הישגים והוכחות. האהבה הכנה והאמיתית והמסירות שלו, היא משהו שבעיני מעורר הערצה. אילו יכולתי הייתי מוותרת על הפרס שלי מבלי להסס כדי שהוא יקבל את מה שמגיע לו. זה באמת היה יכול להיות מרגש ומיוחד יותר אילו משה היה מצטרף אלי ולגילעד, אבל זה לא יקרה הפעם. אני לגמרי מבינה ומפרגנת. אין לי ספק שגם תורו של משה יגיע וממש בקרוב".
גילעד: "מן הסתם, הייתי הכי רוצה בעולם שאבא שלי שהוא גם המאמן שלי, יעלה לבמה ויקבל את הפרס שמגיע לו, אבל הפעם זה לא הסתדר. זה רק עניין של זמן עד שנעמוד ונריע לו לקבלת אות המופת".

מה אתם מתכננים לעשות עם מה שתקבלו? מלגה ותעודה
גילעד: "את התעודה אני מאמין שאתלה בחדר במקום גלוי, שיזכיר לי שמצד אחד מוקירים ומעריכים את ההישגים שלי ומצד שני אני צריך להמשיך ולעבוד קשה על מנת לשמר את ההישג שהגעתי אליו".
ליאת: אני אמרתי שאחלק את המלגה שווה בשווה בין בני הנוער שמתאמנים אצלנו. אני חושבת שצריך וחשוב אפילו יותר מלהוקיר הישגים של שחקנים, זה לקדם את דור העתיד של הענף ובכלל בספורט. הייתי שמחה אילו היו משנים בעתיד את הקריטריונים לקבלת מלגה ובעצם מקנים את האמצעים הללו למתאמנים תחרותיים עם פוטנציאל על מנת לעזור להם להתקדם, לטוס לתחרויות ולפרוח. כמי שמאמנת את אותם בני נוער ומבינה דבר או שניים בקראטה מסורתי, אני יכולה להגיד שדור העתיד שלנו בענף פשוט מבטיח. צריכים לתמוך כמה שיותר בספורטאים הצעירים שכן הם המחר שלנו. אנחנו לא נהיה פה עד בלי די".

אפרופו צעירים, בחודש אוגוסט הקרוב ימלאו לך 40. עוד כמה זמן את רואה את עצמך ממשיכה להתחרות?
ליאת: "האמת שהמחשבות על פרישה מהזירה התחרותית הולכות ומתעצמות בתקופה האחרונה כי כמו שאמרת אני כבר לא ילדה. אחד הדברים היפים בקראטה הוא היעדר מחסום גיל בניגוד לענפי ספורט אחרים, בהם גיל 35 נחשב גריאטרי. מבחינת יכולת, אני כמובן יכולה להמשיך ולהתחרות, אבל אני חושבת שאני כבר עייפה בשביל זה. כמובן שפרישה מהזירה התחרותית לא אומרת שאפרוש לגמרי מקראטה, זה כנראה לא יקרה לעולם".

כתבות נוספות העשויות לעניין אתכם:

קראטה מסורתי: מדליית זהב לגילעד רוקח באליפות העולם לנוער

מפעל חייו: סנסאי משה רוקח מציין 20 שנה לפועלו

אהבתם? פרגנו בשיתוף…

טוהר חלפון

טוהר חלפון

טוהר חלפון משמשת ככתבת ספורט ועורכת מדור תרבות בקול השרון ובפורטל ksn - נתניה און ליין.
ליצירת קשר: tohar.ksn@gmail.com
טוהר חלפון

תגובות

תגובות

טארקבקים/פינגבאקים

  1. נתניה חוגגת פורים - כל האירועים החינמיים | נתניה | קול השרון | KSN - […] משפחת רוקח – משפחה של אלופים […]
  2. גבאי: רק מי שלא מבין, יכול לחשוב שנתניה בקיפאון | נתניה | קול השרון | KSN - […] ראיון: משפחת רוקח – משפחה של אלופים […]

שלחו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

מאמרים נוספים

שינוי גודל גופנים
ניגודיות