משפטנים: חובת הגישור בהליכי גירושין תמיט אסון על מערכת המשפט

יוזמי החוק טוענים שהוא יחולל מהפיכה בתחום הגירושין בישראל; מנגד טוענים משפטנים כי מדובר בחוק בעייתי וחובת הגישור תמיט אסון על מערכת המשפט

משפטנים: חובת הגישור בהליכי גירושין תמיט אסון על מערכת המשפט

צילום fotolia

יוזמי החוק טוענים שהוא יחולל מהפיכה בתחום הגירושין בישראל; מנגד טוענים משפטנים כי מדובר בחוק בעייתי. בעוד מספר חודשים אמור להיכנס לתוקפו חוק המחייב זוג המעוניין להתגרש, לפתוח בהליך גישור. רק לאחר שהגישור ייכשל, אם ייכשל – יוכלו לפנות בני הזוג לערכאות ולתבוע גירושין.

לקול השרון – ksn נמסר, כי יוזמי החוק החדש טוענים כי הוא אמור לחולל מהפכה בתחום הגירושין בישראל, והקים לעצמו תומכים ומתנגדים רבים.

נראה כי לאמונה זו לא שותפים עורכי דין המצויים בתחום המשפחה, המאוחדים בדעה כי מדובר בחוק בעייתי מאד, אך חלוקים מאד על השלכותיו.
חלקם טוענים שמדובר באות מתה – בחוק מחורר ככברה, שיהיה קל מאד לעקפו, בעוד אחרים טוענים כי הוא רק להכביד ולייקר את הליכי הגירושין על זוגות המעוניינים להתגרש.

לדברי עו"ד שני ליבמן הדיונים בדיני המשפחה נוגעים למעשה בנושאים הכי חשובים לאדם בחייו – ביתו, משפחתו וכבודו. בכל התחומים הללו – הוצאת הדיון לידיים של עובדים סוציאליים שלא מכירים את חוקי המשפחה לעומקם, עלול להפקיר את טובתם של המתדיינים, ולכפות עליהם פתרונות שלאחר מכן יקשה עליהם לשנותם.

לדבריה, החוק אוסר על פניה של הצדדים לבתי המשפט בכל עניין עד מיצוי הליך הגישור. יש עניינים רבים דחופים, כמו למשל ניכור הורי המתפתח, מניעת הסדרי ראייה של הורה אחד להורה השני – ואם לא ניתן לפנות לבתי המשפט – לא ניתן לטפל בזמן בהתפתחויות העלולות לפגוע קשות בילדים. ניכור הורי, אם לא מטפלים בו כבר בניצניו – יכול להתקבע – ולגרום לנתק לכל החיים של הילדים מאחד ההורים.

לעומתה טענה עו"ד אלינור ליבוביץ' שהחוק יסלים את המאבק וילבה את אש המריבה, למרות שמטרותיו הפוכות בדיוק.

לדברי עו"ד ליבוביץ' – מירוץ הסמכויות, שהחוק הזה כביכול חוסם – הופך הרבה יותר מורכב עם החוק. למעשה החוק אומר שכאשר חולפים הימים שהוקצו לגישור, וכאשר הוא מוכתר בכישלון, הצדדים צריכים לפנות לבתי המשפט או הדין לפי בחירתם – כלומר מרוץ סמכויות כבימים ימימה. הבעיה כעת היא ששני הצדדים ירוצו בכל המהירות לסמכות בה הם חפצים (בהכללה – בגברים לבית הדין הרבני, ונשים לביהמ"ש למשפחה) ויתחיל מאבק משפטי חריף וממושך – לאיזו סמכות הוגשה התביעה ראשונה – ומי אמור לדון בתיק – ביה"ד הרבני או ביהמ"ש למשפחה? למעשה, רק המרכיב הזה בחוק יגרום לעומס כזה בבתי המשפט – שכבר מהסיבה הזו – הוא לא שווה את הנייר עליו הוא כתוב. מה גם, החוק המוצע מתייחס רק לביהמ"ש המשפחה ולא לבית הדין הרבני – כלומר אין גישור חובה למי שפונה לבית הדין הרבני. זה נותן יתרון עצום לכל מי שיפנה לבית הדין הרבני".

עו"ד איריס שינפלד מסרה, כי לחוק החדש אין כל משמעות. לדבריה, "עורכי הדין יודעים כיצד להוציא את הסיפור מתוך הגישור – בצורה פשוטה. למשל עירוב המשטרה בתלונות הדדיות, השארת הילד אצל אחד מבתי ההורים בלי לתת להורה השני לראות אותו – ועוד כל מיני פתרונות שיגררו פנימה את המשטרה ואת בית המשפט. למעשה מי שלא רוצה להתדיין, ורוצה הכרעה מהירה, עם אחריות וליווי של בית משפט – יכול להשיג אותה בלי בעיות גם במקביל לגישור – ולעתים גם מומלץ לו לעשות זאת – כדי לא לאבד את הדברים הכי חשובים לו בחיים".

ואילו עו"ד ענבר לב טענה, כי "קיימות לקונות רבות בחוק, שעלולות להמיט על זוגות רבים סבל רב. לדבריה, כאשר אין פתרון כאשר האישה צריכה מזונות זמניים – ולא מקבלת אותם במשך ארבעה חודשים".

לדבריה אין פתרון כאשר יש צו הרחקה בגלל אלימות – חוקית לא יכולים להתדיין אחד עם השני – ועל כן החוק מאלץ אותם להפר את צו הרחקה. לדבריה, צווי עיכוב יציאה מהארץ – על פי התקנות של בית המשפט – לא ניתנים לאכיפה, ומתבטלים אם לא מוגשת תובענה מתאימה תוך שבעה ימים מהוצאת הצו הזמני. זה אומר שבני הזוג לא יוכלו למעשה לפנות לבית המשפט, ועל כן לא יוכלו להוציא צו עיכוב יציאה אפקטיבי נגד חטיפת הילדים שלהם.

לדברי עו"ד ליאן קהת החוק מטיל את הטיפול במתגרשים על יחידות הסיוע שליד בתי המשפט. לדבריה, ספק אם מערכת יחידות הסיוע שליד בתי המשפט ערוכה להתמודד עם נטל כזה. כיום יחידות הסיוע מונות בעיקר עובדים סוציאליים אשר אין להם כל הכשרה לטפל בסכסוכים כלכליים שיבואו לפתחם. לדבריה, צפוי עומס רב ליפול על המערכת בבת אחת ונראה שהחוק שהוא לכאורה מבורך עלול לפספס את מטרתו הברוכה.

גם עו"ד אמיר זבולון יצא נגד החוק וטען, כי החוק מחייב את יחידות הסיוע שליד בתי המשפט ובתי הדין לקיים ארבעה מפגשים בין בני הזוג המתדיינים. מפאת חוסר בכוח אדם ועובדים סוציאליים, "ברור שהמערכת לא תוכל לעמוד בדרישות החוק ולמלא אחריו. מה גם שהחוק מאפשר למנוע הגשת תביעות למשך 85 יום בטרם יתקיים דיון. מצב זה יכול לגרור אישה למשך זמן רב בטרם תוכל לבקש מזונות זמניים בעבור ילדיה באם הבעל יינטוש את הבית. כמו כן, מצב שכזה יוכל למנוע אבא מלבקש הסדרי ראייה דחופים עם ילדיו במקרה שהאם מונעת ממנו קשר עם ילדיו".

עו"ד דפנה זיס טוענת, כי "גישור הינו כלי מצויין לפתרון מחלוקות בין צדדים המעוניינים ומסוגלים להגיע לפשרה. לדבריה, גישור יכול להתגלות ככלי משחית, מזיק והרסני כאשר לפחות אחד מהצדדים איננו מעוניין ו/או איננו מסוגל להגיע לפשרה".

לטענתה: "כפיית הליך הגישור על הצדדים יכול להיות הרסני, לטענתה, מהסיבות הבאות; מדובר בבזבוז זמן מוחלט שכן מלכתחילה במצב דברים זה אין שום סיכוי להגיע לפשרה במסגרת של הליך גישור המהווה בזבוז זמן ומשאבים יקרים. מעבר לכך, צד המצוי בהלך רוח הישרדותי עלול לנצל לרעה את הליך הגישור לשם יצירת עובדות בשטח לטובתו אשר ישמשו אותו בעתיד, בזמן המשפט וישחקו לרעתו של הצד השני, כגון: הברחת נכסים, עשיית שימוש במידע שמתגלה במהלך הגישור, יצירת עובדות בשטח ביחס לילדים, לרכוש וכיוצ"ב.
כמו כן, הליך גישור הוא מטבעו הליך של פשרה וכאשר צד אחד הוא "חזק יותר" מהצד השני, הרי שהליך המשא ומתן המתנהל בגישור איננו מאוזן והצד "החזק" הוא שיקבע את תוצאות הגישור על חשבון "הצד החלש".

אופירה חסיד

אופירה חסיד

עיתונאית at ksn
אופירה חסיד משמשת כעיתונאית וכעורכת משנה בשבועונים קול השרון, השרון שלי ובפורטל ksn.
אופירה חסיד

כתבות אחרונות של אופירה חסיד (כתבות נוספות של הכותב)

תגובות

תגובות

שלחו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

מאמרים נוספים

שינוי גודל גופנים
ניגודיות