נתניה: כך הפכו תושבי הגוזל לקורבנות השיטה

הם משלמים לעירייה ארנונה ומים כחוק, אבל בכל הקשור לתחזוקת הרחוב החל מהחלפת מנורות ומימון החשמל, גיזום ותיקון הביוב, 72 המשפחות ברחוב הגוזל משלמות מכיסן

נתניה: כך הפכו תושבי הגוזל לקורבנות השיטה

רחוב הגוזל בנתניה. צילומים אופיר מושבנק

הם משלמים לעירייה ארנונה ומים כחוק, אבל בכל הקשור לתחזוקת הרחוב החל מהחלפת מנורות ומימון החשמל, גיזום ותיקון הביוב, 72 המשפחות ברחוב הגוזל משלמות מכיסן

תושבי רחוב הגוזל בשכונת עמליה נאבקים שנים רבות תחת נטל התשלומים עבור תחזוקת הרחוב המוגדר כשטח פרטי פתוח. כל התשלומים חלים עליהם, כעת עומדות 72 משפחות בפני הוצאה של כ-70 אלף שקלים לתיקון צנרת הביוב ברחוב ואינם יודעים מהיכן ישיגו את המימון. אם לא די בכך, המשפחות נאלצות לשלם את עלות תאורת רחוב, הגינון והניקיון. עד עתה כל הבקשות לעזרת עיריית נתניה נפלו על אוזניים ערלות. בדומה לרחוב הגוזל, כך עולה מבדיקת קול השרון – ksn, בנתניה עוד מאות שטחים המוגדרים כשטחים פרטיים פתוחים, ומצבם לא שונה ממצב רחוב הגוזל.

לפני כ-17 שנים הוקם, בשכונת עמליה, רחוב הגוזל, בו כאמור, מתגוררות 72 משפחות. הרחוב מלכתחילה הוגדר בתב"ע כשפ"פ (שטח פרטי פתוח). על-פי ההגדרה הרחוב שייך לתושבים ולא לעירייה. המשמעות היא שתחזוקת הרחוב, תאורה, ניקיון, גיזום עצים וצמחיה, גינון וצנרות המים והביוב הם באחריות התושבים, וכל הוצאות הטיפול נופלות על כתפיהם.מ"מ ראה"ע נתניה אלי דלל. צילום נתניה 1

במהלך השנים אירעו מספר פיצוצים במערכת הביוב. אולם, כל פניה לעירייה בנושא נענתה בתשובה, כי מדובר בשטח פרטי ואין לעירייה כל נגיעה בכך. התושבים נאלצו לתקן את הפיצוצים. לאחרונה, כאמור, התגלתה בעיה גדולה יותר בצנרת הביוב ולתקן אותה יעלה לתושבים כ-70 אלף שקלים.

אופיר משבנק, תושב הרחוב, הרחיב לקול השרון – ksn. "כולנו משלמים מסים כמו כל תושב נתניה וכמו כל תושב בשכונת עמליה. חלק גדול מבתי תושבי הרחוב מצוי על פי העירייה בשטח ציבורי פרטי. אנו משלמים על תאורת הרחוב, אנו משלמים עבור תיקון הצנרת, אנו משלמים או מנקים בעצמנו את הרחוב, אנו גוזמים את הצמחייה הצמודה לבתים ואפילו פח אשפה, כמו שיש לכל בניין אין לנו – למעט "צפרדע" בקצה הרחוב, המשמשת את כולם".

המשנה לראש עיריית נתניה, הרצל קרן. צילום קובי לחמיש

המשנה לראש עיריית נתניה, הרצל קרן. צילום קובי לחמיש

בעקבות פניית קול השרון – ksn התקיימה פגישה של התושבים עם מ"מ ראש העירייה ומחזיק תיק התשתיות, אלי דלל. בסיור, בו השתתפה גם ראש מינהלת השכונות, הועלתה האפשרות להעביר את כל המתחם לאחריות עיריית נתניה – אם תהיה הסכמה של כל הדיירים. עד שזה יקרה, אם בכלל, ימשיכו תושבי הרחוב לממן מכיסם שירותים בסיסיים.

מתברר, שאין זו הפעם הראשונה בה הנושא מטופל. בחודש ינואר 2006 הגיש המשנה לראש העירייה, הרצל קרן, באותה עת יו"ר האופוזיציה העירונית, הצעה לסדר בעניין השטחים הפרטיים הפתוחים. במהלך הישיבה סוכם, כי תיבדק אפשרות להביא הצעה לתיקון חוק העזר העירוני בעניין זה, אולם התיקון לא הגיע. לדברי קרן נמסר לו באותה עת, כי אין בסמכות העירייה לשנות את חוק העזר – אלא לבצע זאת באמצעות חקיקה ראשית, בכנסת. "זו בהחלט צרה. בשביל לשנות את זה צריך לשנות את התב"ע לשצ"פ, וזה מחייב הליך מאד מורכב שלעירייה אין אינטרס לעשות את זה, כי אז היא תיקח על עצמה את כל העלויות". קרן הפועל לשינוי החקיקה הוסיף, כי חקיקה זו תאפשר לרשויות לתחזק שטחים פרטיים ובמקביל תאפשר להן לגבות תשלום עבור תחזוקת השפ"פ".

עורך הדין ד"ר ניסן שריפי. צילום דורון זכריה

עורך הדין ד"ר ניסן שריפי. צילום דורון זכריה

"מדובר בסיפור תמוה", אמר לקול השרון – ksn, ד"ר ניסן שריפי: "בסיסו של עיקרון השוויון הוא, שלא ניתן להפלות אדם לרעה – רק בשל כך שהוא מתגורר בשכונה שהעירייה חפצה לחסוך הוצאות בה… ללא קשר, הייתי מציע לתושבים לבדוק בתקנון התב"ע של מתחם מגוריהם מה בדיוק נכתב, לבדוק היתרים שהונפקו לבניינים ואף לחפש מקרים, בהם, עיריית נתניה אימצה הטיפול בגנים ציבוריים שנבנו על שטח פרטי פתוח – כי אז ניתן יהיה לפעול לחיוב העירייה לנקוט במדיניות זהה".

מעיריית נתניה נמסר בתגובה לפניית העיתון, כי "אכן, השטח המדובר הינו שפ"פ, משמע שטח פרטי פתוח אשר נמצא באחריות התושבים. יחד עם זאת, מתוך הבנת חשיבות הנושא ועל מנת לסייע לתושבים ככל הניתן, התקיים בימים האחרונים סיור, וזאת כדי לעמוד מקרוב על הנעשה בשטח. נציין כי הגורמים המקצועיים בעירייה הונחו להקפיד ולתת את מירב הסיוע לתושבים".

מהו שטח פרטי פתוח

שטח פרטי פתוח – שפ"פ הוא נגזרת של השצ"פ (שטח ציבורי פתוח) והוא מאפיין שכונות חדשות אשר נבנות כמתחם אחד – בנייני מגורים גבוהים ובמרכזם שטח ירוק המשרת, בעיקר, את דיירי הבניינים אם כי הוא אינו סגור לכלל הציבור מוגדר לא פעם על בתב"ע (תוכנית בניין עיר) כשפ"פ. בעקבות הקמת שטחים מסוג זה פרחה התופעה של ועדי השכונות, אשר קמו במטרה לטפל בתחזוקה המשותפת של הרחובות. בדרך כלל, בעת רכישת נכס, נהוג לבדוק בטאבו את הדירה, אולם בעקבות פריחת השטחים הפרטיים על הרוכשים לבדוק גם את הסביבה וכיצד היא מוגדרת בתב"ע, שכן בשטחים הפרטיים הפתוחים, אין הרשויות מתערבות בדרך כלל וההוצאות, גדולות ככל שיהיו, נופלות על כתפי הדיירים. לכן חשוב לבדוק את התכנון העתידי של סביבת המגורים ובכלל זה פארקים, מדרחוב בו נמצא הנכס וכו'.
במקור היו אמורים השטחים הפרטיים הפתוחים להשביח את הנכס ולשפר את חיי המתגוררים בשטח. אולם, בחלוף הזמן הפך השטח הפרטי לנטל כספי כבד. בעוד שבדרך כלל הרשות היא זו שאמורה לספק את השירותים המוניציפאליים. במקרה של שטחים פרטיים פתוחים, מקטינה הרשות את עלויותיה והתושבים נאלצים לעשות זאת במקומה ומכיסם הפרטי.

אופירה חסיד

אופירה חסיד

עיתונאית at ksn
אופירה חסיד משמשת כעיתונאית וכעורכת משנה בשבועונים קול השרון, השרון שלי ובפורטל ksn.
אופירה חסיד

כתבות אחרונות של אופירה חסיד (כתבות נוספות של הכותב)

תגובות

תגובות

5 תגובות

  1. עוד דוגמא למדינת הפרטצ' ישראל

    השב
  2. כדייר הרחוב ראשית כל, תודה לכלל העוסקים בעוול שנגרם לנו במשך השנים..לציין כי העייריה בחסותה גרמה לסבל כה רב וניתן לומר זאת במשפט אחד: העייריה ביוזמתה מפלה בין תושביה ואנחנו תושבי הגוזל מופלים לרעה בעוד שאנחנו משלמים מיסים כמו כל תושב בעיר..תושב סוג ב…לציין כי לא נשקוט ונמשיך במאבק בכל דרך אפשרית לקבל שירותים עירוניים כמו שאר תושבי העיר, הבושה הגדולה שלא כולם יודעים שפרויקט זה נבנה ולווה בחסות עיירית נתניה,תיקוני בעיות צנרת מים אנחנו משלמים,הוצאות תאורת רחוב אנחנו משלמים,ברזי כיבוי לא קיימים,פחי אשפה לא קיימים בושה לכלל הממונים שיושבים במשרות בכירות בעייריה על חשבוננו משלמי המיסים,בעוד ששכונות אחרות אתם דואגים לפתח.
    לא עוד נאבק בכל דרך אפשרית…עיירית נתניה התמונות של הרחוב משקפים את "עשייתכם" מילה אחת: בושה!!!!

    השב
  3. עודד, אנו ממליצים לכם לבחון מספר אפשרויות משפטיות. רמז לכך מופיע בכתבה עצמה…

    השב
  4. חשוב לציין כי עד לפני כמה חודשים ניכנסו לרחוב מטאטאי רחוב וכן גזמו את הצמחייה ומשום מה זה נפסק.
    בקצות הרחוב יש שתי גינות ציבוריות. צד אחד מוזנח ברמה פושעת צד שני (בו יש את המגלשה הכחולה) קוצץ מספר פעמים כי יש שם גן ילדים עירוני וההורים שם לחצו לכן מטפחים שם.
    כשמעבירים את השפ״פ לאחריות הדיירים התהליך מסודר ומועבר לאחר שהתושבים נכנסו לדירות שלהם בצורה מסודרת לאורך זמן קצר יחסית – אצלנו ברחוב נכנסו לדירות במרווחים של שנים. הקבלן הראשון ברח והשני נעלם…
    את מי נתבע? את זה שפשט רגל או את זה שנעלם?
    נתבע את העירייה? הרי הם מגובים בחוק ההזוי הזה.
    מה עושים?

    השב
  5. גם אני דיירת הרחוב הגוזל ולא מובן לי למה אנחנו משלמים ארנונה עבור ניקיון או תחזוקה כלשהו אם בעצם לא מתבצע שום דבר. עד לפני כמה חודשים נכנסו לרחוב ( וזאת לאחר מספר טלפונים למוקד העירייה מהתושבים שמתלוננים )מטאטאי רחוב מספר פעמים וכן גזמו את הצמחייה ומשום מה נעלמו ולא נכנסים יותר. תופעה שמזכירה סיפור ישן שהקבלן הראשון שאחל לבנות את השכונה וברח והקבלן השני פשוט נעלם…
    את מי נתבע? את זה שפשט רגל או את זה שנעלם? עוול כזה שנגרם כבר שנים רבות לכל הדירים שברחוב הגוזל זה פשוט בושה. שיטת השפ"פ ושצ"פ זה אחד הדברים הטיפשים ביותר והלא יעילים ביותר שעיריה יכולה להמציא רק כדי להוריד מעצמה אחריות….!!!!

    השב

שלחו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

מאמרים נוספים

שינוי גודל גופנים
ניגודיות