סיפורו של קרון

מאות ניצולי שואה ציינו את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה בטקס מרגש בו נחנך רשמית אתר קרון השואה בנתניה

סיפורו של קרון

לזכור ולא לשכוח. ראש העיר נתניה מרים פיירברג-איכר מניחה זר באתר קרון השואה בנתניה. צילום רן אליהו

מאות ניצולי שואה ציינו את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה בטקס מרגש בו נחנך רשמית אתר קרון השואה בנתניה

"לעמוד מול הקרון ולראות את ניצולי השואה ובני משפחותיהם – זהו ניצחונו של העם היהודי. עם ישראל חי", כך פתחה ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, את הטקס לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה שהתקיים ביום שלישי. בטקס העירוני, במעמד הרב הראשי לנתניה קלמן בר, חברי מועצת העיר, מאות ניצולי שואה ובני משפחותיהם ותלמידים, נחנך רשמית אתר "הקרון" המוצב במתחם בית יד לבנים.

 במעמד הטקס הניחו ניצולי השואה זרים והדליקו נרות זיכרון. פיירברג-איכר הזכירה בדבריה את יום הבאתו של הקרון לנתניה לפני כשנה, עטוף בטלית, יום מרגש במיוחד עבור העם היהודי,  ואת הצבתו במתחם בית יד לבנים כניצחון העם היהודי החי במדינתו. "מרגש אותי לעמוד פה היום ולראות את ניצולי השואה ובני משפחותיהם לצד הקרון אשר שימש כלי מוות בידי הנאצים – זהו ניצחוננו, לעמוד כאן ולראות את העם היהודי חי וקיים, זהו הניצחון. אני מודה לאנשים היקרים שסייעו ותרמו בהבאת הקרון לנתניה".

 קרון השואה המוצב במתחם בית יד לבנים הוא קרון גרמני בו הובלו יהודים אל מחנות ההשמדה. באתר הקרון מוצבים שלטי הסבר בשפות שונות, וכן אפשרות לסריקת ברקודים – באמצעותם מגיעים המבקרים אל סיפורו של הקרון שהפך כלי מוות בידי הנאצים, אל עדויות נדירות של ניצולים ששרדו את התופת וכן  מידע על השואה ותפקידן של הרכבות במפעל המוות של הנאצים. את האפליקציה פיתחו תלמידי חטיבת הביניים של אורט גוטמן בשיטה של מציאות רבודה.

 הקרון המכונה "munchen12-246" אותר בשנת 2013 על-ידי היזם והמומחה לשימור אתרים, רוני דותן, יחד עם שותפתו טטיאנה רוגה המתמחה בהנצחת השואה. יחד עם רחל פרידמן מנתניה שהוריה, נעמי ויוסף פרידמן, הינם ניצולי שואה, פעלו השלושה להבאתו ארצה בהתנדבות, ומתוך אמונה כי הצבת קרון זה תעמיק את הידע ותסייע בשימור זיכרון נספי השואה.

 למפעל הנצחה חשוב זה נרתמה פיירברג-איכר, ששמעה מדותן על סיפור איתורו של הקרון. עיריית נתניה החליטה לאמץ פרויקט חשוב זה ולהשקיע את כל המשאבים הנדרשים לטובת רכישת הקרון, שיפוצו והבאתו ארצה. כמו כן, באמצעות "קרן נתניה", גויסו תרומות לטובת מימון הנושא. לאחר ניהול משא ומתן עיקש מול הגורמים בגרמניה ולאחר שנבדקו ואושרו המסמכים ההיסטוריים השונים, נחתם הסכם העברת הקרון לישראל. הליך העברתו לישראל דרך הים, כלל הכנות מרובות לפני כן, בין השאר, שחזורו והתאמתו למסע ימי.

 קרונות הרכבת בשירות הצורר הנאצי שימשו להובלת מיליוני יהודים ברחבי אירופה אל מותם במחנות ההשמדה, בדרך כלל בתפוסה של עד 100 איש לקרון, שנדחסו בו ללא תנאים מינימאליים כגון אוורור, מזון או מים. הנסיעה בו ארכה בדרך כלל כיממה עד שתיים, בסיומה הורדו הנוסעים במהירות ופונו למחנות העבודה או מחנות ההשמדה – כאשר כ- 1.5 מיליון מהם נפטרו כבר במהלך המסע הנורא.

 

 

 

אופירה חסיד

אופירה חסיד

עיתונאית at ksn
אופירה חסיד משמשת כעיתונאית וכעורכת משנה בשבועונים קול השרון, השרון שלי ובפורטל ksn.
אופירה חסיד

כתבות אחרונות של אופירה חסיד (כתבות נוספות של הכותב)

תגובות

תגובות

3 תגובות

  1. אין עליך מריים,אוהב אותך ומאוד מעריך כל מה שאצ עושה.
    שאלה,מדוע את לא רצה לראשות הממשלה.
    הייתי מוכן להיות נהג בוס שלך.

    השב

שלחו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

מאמרים נוספים

שינוי גודל גופנים
ניגודיות