עיריית נתניה נגד האוצר והפנים; מנציחים עוול היסטורי לערים קולטות עלייה

כך מתעלמת מדינת ישראל מהמלצות דו"ח מבקר המדינה לחידוש ולרענון רשימת הערים קולטות עליה ומקפחת ערים כדוגמת נתניה - הסיפור המלא וכל הנתונים שמדינת ישראל הייתה מעדיפה להסתיר

עיריית נתניה נגד האוצר והפנים; מנציחים עוול היסטורי לערים קולטות עלייה

יחידת הסיוע לליווי וטיפול בעולים דוברי צרפתית

 

עשור של אין-ספור דיונים, בין השאר בעקבות ביקורת חריפה של מבקר המדינה (עוד משנת 2005), הגיעו לסיומם: ביום שני קיים בית המשפט העליון דיון ראשון בעתירתה של עיריית נתניה נגד משרדי הפנים והאוצר להכיר בנתניה כעיר קולטת עלייה. נתניה, שקלטה מעל 70 אלף עולים חדשים בשני העשורים האחרונים, אינה מוכרת כעיר קולטת עלייה. המשמעות בפועל היא, שנתניה אינה רשאית לגבות 100% ארנונה מנכסים ובניינים ממשלתיים – אלא רק כ-50%.

על-פי נתוני משרד הקליטה, נתניה מככבת ברשימת הערים קולטות העלייה במהלך שלושים השנים האחרונות ברציפות. במהלך העשור האחרון נתניה, שכאמור אינה מוגדרת עיר קולטת עלייה, מדורגת בשלישייה הראשונה במספר העולים הנקלטים בתחומה. יתרה מזאת, בדיקה שביצע עיתון קול השרון – ksn בשנת 2011, גילה כי עיריית נתניה השקיעה כרבע מיליארד שקלים מתקציביה, במהלך השנים 2000 עד 2010, בשיפור רווחתם של העולים, זאת ללא כל סיוע ממשלתי. "המשמעות בפועל", כך טוענים גורמים פוליטיים בכירים: "שאת מימון ההשקעה המרובה בעלייה, מממנת עיריית נתניה מכספי משלם המסים, מתקציביה שלה, מה שמחייב הקטנת תקציבים בתחומים אחרים".

"העיר נתניה מגשימה, הלכה למעשה, את החזון הציוני, עם קליטת עלייה מסיבית מכל רחבי העולם. אנו רואים בכך זכות גדולה. למרות כל זאת, לדאבוננו, סובלת העיר מעוול היסטורי, שכן אינה נכללת ברשימת הערים המוגדרות כקולטות עלייה, רשימה שלא עודכנה מאז שנות החמישים של המאה הקודמת – בה נכללות ערים כמו רעננה ורמת השרון", ציינה לקול השרון – ksn ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר.

עיוות היסטורי

במדינת ישראל, כיום, 50 רשויות מקומיות המוגדרות כערי עולים להן מתווספות עוד מספר מועצות מקומיות. העיר נתניה, כאמור, אינה בתוכן – למרות שכבר בשנת 1989 היוו העולים החדשים מעל 40% מכלל תושבי העיר, ואילו בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים (העליות הגדולות ממרוקו וממדינות חבר העמים בסבב מסורבי העלייה) הובילה גם אז העיר נתניה את הקליטה הארצית. "זוהי עוולה הזועקת לשמים, והיא נזכרה גם בדו"ח מבקר המדינה משנת 2005. כאשר מבקר המדינה הביע את עמדתו, כי הגיע העת לבדוק את כל נושא ערי העולים: להוציא מן הרשימה את הערים שכבר אינן זכאיות לתואר זה ולהכניס לתוכה את הערים קולטות העלייה, ובראשן העיר נתניה שנזכרת במפורש בדו"ח" , הדגישו בעירייה. אלא, שהזעקה המצביעה על העוולה זכתה לכותרות ולתחקירים עיתונאיים משנת 1992, השנה בה קלטה נתניה עשרות אלפי עולים מחבר העמים. אז, בכתבה שפרסם בקול השרון עורך העיתון באותה עת, בועז אורגד, עלו התהיות לראשונה. ממשרד ראש הממשלה באותה עת, יצחק שמיר, שהיה בעיצומו של מסע בחירות מול מועמד העבודה יצחק רבין, הובטח לפעול לשינוי הקריטריונים. בשנת 1998, תחת הכותרת "גטו חפציבה", היה זה עיתונאי קול השרון ויקי גלאם, שהעלה את הנושא – הפעם בהיבט הדרך בה מעודדת המדינה את ריכוז העולים החדשים באזורים הומוגנים, הבטיחו, שוב, משרדי הממשלה והשרים באותה עת לפעול לשינוי ולחידוש הקריטריונים לקבלת מעמד עיר קולטת עלייה. כך גם בשנת 2005 כשמבקר המדינה פרסם דו"ח חריף בנושא, וכמעט בכל ביקור מאז ועד היום של אחד משרי הקליטה.

חשיבה לקויה

במקביל לדיון הראשוני שהתקיים בבית המשפט העליון, התקיים דיון בוועדת העלייה הקליטה והתפוצות, בנושא היערכות משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לקליטת עולים מהתפוצות. חבר הכנסת יואל רזבוזוב ('יש עתיד'), בעבר הלא רחוק חבר מועצת העיר נתניה ומי שפעל במהלך הכנסת הקודמת לתקן את העוול ההיסטורי כדבריו, תקף את ממשלת ישראל על שאיננה נערכת בהתאם בכדי לקלוט את גלי העלייה הצפויים להגיע לישראל. "לשמש מקלט לכל יהודי העולם זו לא רק סיסמא, זה לא רק להעניק לעולים פרחים כשהעולים יורדים מהמטוס, זה גם לדאוג לעולים לחינוך, רווחה, מגורים, שפה ומקום עבודה – ואת כל זה ממשלת ישראל לא עושה. הממשלה זורקת את האחריות על העולים ואת הטיפול בעולים לרשויות מקומיות, כמו נתניה למשל, מבלי לתקצב אותן בהתאם. מצב זה גוזר על הרשויות המקומיות לפגוע בשירותים שהן מספקות לתושבים בכדי לממן את קליטת העולים. בעקבות כך הרשויות יאלצו גם לגבות יותר ארנונה מהתושבים – כל זאת, רק בגלל שהממשלה לא נותנת להם כלים ותקציבים בכדי לקלוט את אלפי העולים בדרך הרצויה. הרשויות המקומיות שומעות הבטחות אך לא רואות שקל מהממשלה".

תחקיר קול השרון, שחלקים ממנו עוררו את עניין משרד מבקר המדינה ובעקבותיו  פורסם דו"ח מבקר המדינה מראה, כי למרות שחוק "עיר קולטת עלייה" חוקק בשנת 1953, בפועל מאז חוקק נקבעו 61 ערים העומדות בקריטריונים, ולכן הן זכאיות לתקציבים מיוחדים מהמדינה באמצעות תשלום ארנונה מלאה עבור מבנים ממשלתיים, הרשימה מעולם לא עודכנה ולא הותאמה למציאות. יתרה מכך, מניתוח ההרכב הדמוגרפי בכל 61 הערים המוגדרות כקולטות עלייה על-פי המדינה, 26 מבין הערים קלטו פחות עולים מהממוצע הארצי (14%), 11 ערים נמצאות במצב סוציו-אקונומי גבוה שכלל אינו מתאים לתכלית המקורית של החוק – ואילו 16 רשויות אחרות, העומדות בכל הגדרות החוק ובהן נתניה, מעולם לא הוכנסו לרשימה שלא התעדכנה מזה עשרות שנים.

מבדיקה שביצע קול השרון בשנת 2012 עולה, כי הנתונים לגבי נתניה מלמדים, שבעיר חיו באותה עת 218,386 תושבים, מהם 59,166 המוגדרים כעולים. מבחינה אחוזית מדובר על 27.1% מכלל תושבי העיר ופי שתיים מהנדרש להגדרת עיר קולטת עלייה. בשנת 2012 עמדו הכנסות עיריית נתניה בגין תשלומי ארנונה מופחתים מכל 35 מבני הממשלה בעיר על סכום של 2.9 מיליון שקלים. אם נתניה הייתה מוגדרת כעיר קולטת עלייה, הממשלה הייתה מעבירה לעירייה סכום של כ-6.2 מיליון שקלים בשנה. בפועל, בכל שנה, הסכום שנגרע מעיריית נתניה עומד על 3.3 מיליון שקלים –לפני ריבית והצמדה בכל שנה.

דורון פדלון

דורון פדלון משמש כעורך השבועון קול השרון ופורטל האינטרנט ksn - נתניה און ליין. ליצירת קשר: doron_kh@walla.com

כתבות אחרונות של דורון פדלון (כתבות נוספות של הכותב)

תגובות

תגובות

שלחו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

מאמרים נוספים

שינוי גודל גופנים
ניגודיות