על מה אתה חושב?

בימים אלה עסוקה ריקי אסור בחזרות מפרכות לקראת הצגת הבכורה לקומדיה אותה כתבה וביימה. ראיון עומק על חלומות והגשמה עצמית

על מה אתה חושב?

ריקי אסור ושחקני הקומדיה "על מה אתה חושב?" צילום יח"צ

בימים אלה עסוקה ריקי אסור (23) בחזרות מפרכות לקראת הצגת הבכורה לקומדיה אותה כתבה וביימה. ראיון עומק עם צעירה, שעדיין מאמינה שחלומות נועדו להתגשם. את ריקי  פגשתי לאחר יום חזרות מפרך. פחות מחודש לקראת מופע הבכורה של ההצגה "על מה אתה חושב?" אותו כתבה וביימה, וכבר ניתן להבחין בהתרגשות העצומה הניבטת מעיניה. יש דבר יפה בחדוות היצירה שהיא משדרת, אך גם סיכון מסוים – סיכון ביציאה בהפקה עצמאית.

"למדתי משחק מגיל ממש צעיר. הייתי בחוגים ובבית הספר השתתפתי בהמון הצגות בתור תלמידת תיכון. תוך כדי, למדתי משחק במרכז לאומנויות הבמה בנתניה וגם לימדתי קבוצה משלי, של צעירים", מספרת ריקי: "בכל המסגרות הללו נתבקשתי ליצור, להמחיז סיפורים קיימים וכך יצא שהתחלתי לכתוב הצגות משלי. עם השנים, אפשר לומר, הפכתי את זה למעין 'ביזנס".

 "למה את מתכוונת?", אני שואלת והיא עונה: "כתבתי מופעי סיום לבתי ספר ברחבי הארץ, יסודי וחטיבה, הרמתי הפקות שלמות. כרגע אני גם מלמדת בכפר חיים במרכז לאומנויות".

 איך נולד הרעיון של ההפקה העצמאית העתידית?

"וואו, מאיפה להתחיל", היא מחייכת. "כתבתי שש טיוטות עד שהגעתי למה שרציתי. היה לי רעיון להצגה מגניבה, אבל הקונספט היה בעייתי מבחינה טכנית. החלטתי לעשות ניסוי: לקחתי ארבעה שחקנים, נפגשנו ותוך כדי שהרצנו כמה סצנות אמרתי לעצמי 'זהו, אני הולכת על כל הקופה, משיגה שחקנים ומתחילה חזרות'. זו הייתה ממש החלטה של רגע".

 למה דווקא "על מה אתה חושב?"

"חייבים להודות, שמחשבות פנימיות הן מצחיקות. אותי, למשל, תמיד מצחיקים כל מיני קטעים של בנות: איך אנחנו היסטריות משטויות ועושות 'סרטים' על כל דבר. יש הרבה הבדלים בין מה שעובר לנו בראש לבין מה שאנחנו מוציאים החוצה בסופו של דבר. חושפים לסביבה. בעצם, ככה הכל התחיל".

 לפני כשנה השתתפתי בתחרות לעידוד אמנים צעירים מטעם עיריית נתניה והיכל התרבות העירוני וזכיתי במלגה – שכעת, למעשה, מכסה לי את הוצאות האולם בהיכל התרבות נתניה. מבחינתי זו עזרה ענקית, כי מדובר בהוצאה של אלפי שקלים.

תני עוד פרטים…

היא מהססת בחן. "אני מפחדת לפלוט דברים שאולי, כדאי, שיתגלו על הבמה, אבל הקו הכללי זה על זוג צעיר המתגורר בדירה שכורה בתל אביב. הם יוצאים ביחד כבר שנתיים וכעת הם לפני נישואים. ההצגה עוסקת בחיי היומיום שלהם, בסיטואציות, שלמעשה, כולנו חווים: יושבים בבית על כוס קפה, מוצאים את עצמנו בריב שטותי עם בן הזוג או שהוא נוסע לבילוי ואת נשארת לבד עם הטלוויזיה והשמיכה. זו קומדיה מצחיקה בטירוף על כל הדברים שעוברים לנו בראש… אם אגלה לך יותר מזה, אהרוס את כל גורם ההפתעה".

 איך בונים קאסט משלך, מארגנים מקום לחזרות ומתחילים לעבוד? זו לא בירוקרטיה שוחקת?

"קודם כל, מפחדים. חייבים לפחד כדי לאזור אומץ. זו הפעם הראשונה שהמשתתפים שלי הם לא ילדים וההצגה היא עצמאית לחלוטין. לכן, ברור שזה מעט מלחיץ. מצאתי בית יצירתי חם בתיאטרון בכפר חיים – כזה שאפשר לי לביים ללא לחצים כלכליים. בנוסף, לפני כשנה השתתפתי בתחרות לעידוד אמנים צעירים מטעם עיריית נתניה והיכל התרבות העירוני וזכיתי במלגה – שכעת, למעשה, מכסה לי את הוצאות האולם בהיכל התרבות נתניה. מבחינתי זו עזרה ענקית, כי מדובר בהוצאה של אלפי שקלים. את קאסט השחקנים, המורכב מ-11 נשמות אדירות, בחרתי בזהירות. חלק מהשחקנים הם חברים טובים שלי ששיחקו איתי בעבר. אז הפכנו את זה לשיטת "חבר מביא חבר". זה היה ממש ככה: 'אם אתם מכירים מישהו שמעוניין לשחק בהצגה, אז תפנו אותו אליי'. ככה בחרתי את האנשים שלי וזכיתי בקאסט משובח".

 אז מי הם באמת?

"אביב אבידן, אביטל רודצקי, שירן רז, בן כהן, עידו גולן, בן בונדי, שירן בן-טוב, אלון בשארי, דנה גולדשטיין, תמר עופר וסיוון סופר. כולם בגילאי 17-27 והם מדהימים. עשיתי המון שינויים עד שהגעתי לקאסט הסופי. אנחנו עובדים על ההצגה הזאת כבר שלושה חודשים. חשוב לי לציין, שמדובר באנשים שעובדים בעבודות נוספות. הם באים לחזרות נטו בשביל לעשות משהו שהוא חלום קטן שלהם. הגשמה עצמית. חלק עושים את זה בתור אקסטרה ובעבור חלק זה ממש ייעוד, אבל מה שבאמת חשוב זה שהכל בהתנדבות ומהלב. בנוסף, מאד חשוב שתהיה כימיה טובה בין השחקנים והם התברכו בכך- הם לוקחים את ההפקה בסופר רצינות. יש המון עבודה משותפת והרבה מעבר לטקסט, איך לקחת את זה הדבר הזה ומה לעשות איתו, הרי זה משהו שהוא סוריאליסטי, זה לא אמיתי, אז איך ניגשים לזה?.. ביחד".

ריקי אסור בחזרות לקומדיה "על מה אתה חושב?"

ריקי אסור בחזרות לקומדיה "על מה אתה חושב?"

 בתור חובבת תאטרון מושבעת, האם את משחקת בהצגה?

"לא. הפעם בחרתי לראות את הכל מהצד, אחרת, מאד קשה לקבל פרספקטיבה. זה בעייתי ומאתגר לשחק ולביים, אני עדיין שלא שם… "

 אם היית יכול לשחק דמות מסוימת, באיזו היית בוחרת ולמה?

"אני מאד אוהבת את חנוך לוין, אבל הפעם אני עם צ'כוב. במחזה "הרופא הטוב", יש דמות בשם נינה והיא עושה אודישן. היא מאד משכנעת ונלחמת כדי להתקבל. אני מתחברת אליה, כי היא הולכת כנגד כל הסיכויים בכדי לעשות את מה שהיא הכי אוהבת ובסוף היא מצליחה. בלי קשר, זה מונולוג שביצעתי בשני אודישנים חשובים, באחד הצלחתי. בשני פחות. השבוע לימדתי אותו את קבוצת הצעירים שלי והוא מלווה אותי. מין גלגל כזה…"

 יש היענות מהחברים, המשפחה מפרגנת?

"לגמרי, הם תומכים בטירוף. כמובן שאמא שלי אמרה לי: 'תהיי עורכת דין, עזבי אותך משטויות' בגלל הדאגה לפן הכלכלי, אבל ברגע שהם הבינו שאני שמה על זה את החיים שלי ושזה הדבר שאני הכי נהנית ממנו בעולם, הם לגמרי שם. אבא שלי, למשל, הוא מעצב פנים. לכן, הוא דואג לכל התפאורה בהצגה. הוא בנה מטבח, השיג ארונות, מיטה, ספה. גם החברים מחמיאים, אני מקבלת תגובות אוהבות. כולם הכירו אותי כשחקנית ואני בטוחה שעכשיו, כשהם יכירו את הצד שלי כמביימת, הם יתחברו אליי פי כמה".

 תוך כדי השיחה היא משתיקה את הטלפון הנייד עשרות פעמים. "אני גם מנהלת בפול אנד בר", היא מסבירה בהתנצלות, "אז קצת לחוץ".

 איך את מצליחה לתמרן בין הכל?

"אין לי חיים, בגדול. אני עובדת במשרה קבועה ומלמדת פעם בשבוע. החזרות משתלבות בשעות לא שעות. אתמול, נגיד, עשינו חזרות עד 23:00 בלילה. שמונה שעות רצופות בלופ".

 איך את מסכמת?

"התהליך הוא מדהים. אני מסתכלת עליו כאל חוויה מרתקת. למדתי מלא ואני מאמינה שיש להצגה המון פוטנציאל. אנחנו יכולים לגמרי להמשיך עם זה הלאה, להפוך את זה ליותר מהפקה חד-פעמית. זו, בעצם, המטרה של כולנו".

 ההצגה "על מה את חושב?" תועלה מעל בימת בית יוחנן – מתחם היכל התרבות נתניה בתאריך 1.3.15. נתניה און ליין – ksn קורא לקוראים לתמוך באמנות היוצרת המקומית!

שיר אוסטפלד

שיר אוסטפלד

שיר אוסטפלד משמשת כעורכת מדורי החברה והתרבות בשבועון נתניה און ליין ובפורטל ksn - נתניה און ליין. ליצירת קשר: shirostfeld1@gmail.com
שיר אוסטפלד

תגובות

תגובות

3 תגובות

  1. כל הכבוד. צעירים צריכים להגשים חלומות בהעזה ובאמונה עצמית. עופי על זה! (ולא רק צעירים…)

    השב
  2. כל הכבוד !!! בהצלחה !!

    השב
  3. שאפו המשיכי והצליחי השמיים הם הגבול

    השב

שלחו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

מאמרים נוספים