צוק איתן: למי מגיעים פיצויים

הלם וטראומה, פציעה כתוצאה מנפילה בריצה למרחבים המוגנים. עו"ד אמיר לוי מסביר למי מגיע פיצוי – גם בעיר כמו נתניה, שלמרבה המזל לא נפגעה ישירות מנפילת טיל

צוק איתן: למי מגיעים פיצויים

שטרות כסף. (mourgfile)

מבצע צוק איתן כמעט ולא גבה קורבנות בנפש בצד הישראלי – אך חרף כך, מאות ישראלים נפצעו מרסיסים, נפגעו בפגיעות הלם וטראומה, וספגו פגיעות ופציעות כתוצאה מנפילות בריצה למרחבים המוגנים. לדברי עו"ד אמיר לוי, מומחה בתחום הביטוח וביטוח לאומי, מסביר: "עיקר המצוקה מתגלית בציבור הקשישים, ויותר מכך – בקרב קשישים שהגיעו בעשורים האחרונים לישראל כעולים חדשים, שלא מבינים את השפה, ונמצאים במתח רב ביותר.

כתוצאה מהצורך לצאת במהירות מהבית אל מרחב מוגן, נפצעים עשרות קשישים בפציעות העלולות בסופו של דבר לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים שלהם".

עו"ד אמיר לוי. צילום שריר תקשורת

עו"ד אמיר לוי. צילום שריר תקשורת

רוב הציבור בישראל לא מודע לזכויותיו במקרים בהם נגרמו לו נזקים פיזיים ונפשיים כתוצאה מהמצב הביטחוני. כתוצאה מכך, מעטים מתעדים בצורה נכונה את הפגיעה ואת הקשר שלה למצב הביטחוני. על כן, מתקשים בסופו של יום לזכות בפיצויים המגיעים להם.

הציבור מבולבל ואינו מודע לזכויותיו

"המצב הביטחוני מעמיד בפני תושבים שנפגעו גופנית או נפשית, בפני קושי גדול למי לפנות ובמי להיעזר. יתרה מכך, פגיעה נפשית, שרווחת יותר בימים אלה, גורמת לאנשים רבים לפגיעה קשה בתפקוד, וכתוצאה מכך קיים קושי לעבוד, וכן למצות את הזכויות הרפואיות הנובעות מהמצב החדש", מציין עו"ד לוי. פציעה פיזית ניתן לראות בעין, אך פגיעה נפשית איננה נהירה פעמים רבות לסובלים ממנה, וייתכן שיעבור זמן רב בין תחילת התסמינים הנפשיים לבין ההבנה, כי הם נובעים למעשה מטראומה בעקבות אירועים בטחוניים.

מהן האפשרויות העומדות בפני הציבור?

"האפשרויות העומדות בפני נפגעים מאירועים ביטחוניים מגוונות, אך הגוף הראשון שרוב הנפגעים אמורים לקבל ממנו פיצויים הוא המוסד לביטוח לאומי. אם הפגיעה ארעה כתוצאה ממיגון חסר במקום ציבורי או בשל מכשולים שלא פונו בדרך למרחב הממוגן על-ידי העירייה או על-ידי ועד הבית, ניתן יהיה לתבוע פיצויים גם מהגופים הללו".

מומלץ לבדוק האם הפגיעה התרחשה בעת העבודה, בשל העבודה, או בדרך אל העבודה או ממנה. אם הדבר כך, ייתכן והפגיעה עצמה תוכל להיחשב כתאונת עבודה. מעבר לכך מומלץ, כי הנפגע יבדוק האם הביטוחים הפרטיים אותם רכש מכסים פגיעה בעת מלחמה או בשל אירוע טרור. פוליסות מסוג ביטוחי תאונות, אובדן כושר עבודה וביטוח בריאות. אם הפגיעה ארעה בכביש, או על ידי כלי רכב, ייתכן וניתן יהיה גם להפעיל את ביטוח החובה של כלי הרכב המעורבים בפגיעה – אך במקרה זה צריך לבדוק היטב את נסיבות הפציעה.

האם אדם שנפגע מריצה אל הממ"ד זכאי לפיצויים?

"אדם שנפגע במהלך ריצה למרחב המוגן יכול להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, להכרה בפציעה כתוצאה מפעולות איבה. אם כתוצאה מהפגיעה הזו לא מסוגל הנפגע לחזור לעבודתו ולא נצברו לזכותו ימי מחלה במקום עבודתו, הוא רשאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי תאונה, בגובה 75% מהשכר עבור שלושת החודשים הראשונים שלאחר האירוע".

עד כה נשמעו האזעקות ברחבי הארץ בכל שעות היום, לעיתים כבר בשעה מוקדמת בבוקר. פעמים רבות הן תפסו את הציבור במהלך העבודה או בדרך לעבודה או ממנה. לדברי עו"ד לוי, במקרה בו הפגיעה אירעה תוך כדי ועקב העבודה, ניתן להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בפציעה כפגיעת עבודה, ולקבל – בכפוף לאישורי מחלה – דמי פגיעה של 75% מהשכר עבור 91 הימים הראשונים. לאחר מכן ניתן להגיש תביעת נכות, ולקבל תגמולים בהתאם לאחוזי הנכות, שתקבע ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.

על התיישנות וחוסר ידע

"חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה קובע, כי נפגע מפעולות איבה זכאי לריפוי, להחלמה, לשיקום ולתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי בתנאים מסוימים", אומר עו"ד לוי: "במקרה חלילה של מוות, ישלם המוסד לשאריו של המנוח סכומים דומים לאלה המשולמים לבני משפחות חללי צה"ל".

בתביעה לתגמול בשל טיפול רפואי בעקבות הפגיעה, יש למלא טופס מיוחד של הביטוח הלאומי, הנקרא 'הודעה על פגיעה בפעולת איבה, ותביעת תגמול לטיפול רפואי'. לדברי עו"ד לוי, יש לצרף לתביעה המחאה מבוטלת, או אישור מהבנק של התובע שבו מופיעים פרטי חשבון הבנק שלו. את התביעה ניתן להגיש בתוך שנה מיום הפגיעה.

"הגשת תביעה שלא במועד עלולה לפגוע בזכויות האדם הנפגע לתגמולים", מסביר עו"ד לוי. "על פי הפרקטיקה הנהוגה, המוסד לביטוח לאומי בודק האם שמו של התובע מופיע ברשימות אשר הועברו אליו מבתי החולים וממגן דוד אדום. מי ששמו אינו מופיע ברשימות, יתקשה להוכיח את הפגיעה, ולא יזכה בפיצויים".

לא פוניתם לבית החולים – תגישו תלונה במשטרה

רבים מנפגעי ההלם והחרדה אינם מפונים לחדרי המיון ובהיותם שרויים בהלם ובבלבול, הם לא פונים בעצמם לקבלת טיפול רפואי. לדברי עו"ד לוי, מועד הגשת התביעה הינו חשוב ביותר, ואין לדחותה. "אותם נפגעים שאינם מופיעים ברשימות הנפגעים של בתי החולים, יאלצו במרבית המקרים להגיש תלונה במשטרה, עם הצהרה על עצם הפגיעה". גם במקרה בו התביעה תתקבל, מדובר בהליך ארוך של מספר חודשים. בכל התקופה עד לקבלת האישור, הנפגע אינו זכאי לקבלת תשלום כלשהו, אף שבפועל המוסד לביטוח לאומי מקדים לעיתים תשלומים בשלב זה למי שנפגע פיזית – על מנת שיוכל להתקיים. "על כן, למרבה הצער, בעיקר נפגעי הלם, חרדה ורעש עלולים למצוא את עצמם ללא הכנסה במשך תקופה ארוכה", מסכם עו"ד לוי.

האם ניתן לתבוע גם את חברת הביטוח?

לעיתים האווירה הכללית של המלחמה, השידורים מסביב לשעון של כלי התקשורת בנושא, וכמובן האזעקות והטילים, גורמים לאנשים רבים פוסט טראומה כללית, שאינה בעקבות אירוע נפילת רקטה ספציפי. "במקרה כזה, במידה שהנכות הנפשית שהוכחה היא לפחות 40%, הרי שיש פגיעה ביכולת לעבוד ולהשתכר, ואז ניתן לבחון הגשת תביעה לנכות כללית", אומר עו"ד לוי. "בנוסף לכך, על הנפגע לבדוק מה הן הפוליסות שבהן הוא מכוסה – במידה שהכיסוי הביטוחי תקף למקרה של נכות או של אובדן כושר עבודה עקב מצב נפשי, הרי שניתן להגיש תביעה ביטוחית". לדבריו, גם במקרה שהאדם לקה במחלה כרונית עקב אירועי הלחימה האחרונים, הוא רשאי להגיש תביעה לביטוח בריאות פרטי – אם יש ברשותו ביטוח כזה, ולקבל שיפוי או פיצוי בהתאם לכיסוי הביטוחי שבפוליסה. בנוסף, אם המחלה שפרצה לתובע גרמה לו לאובדן כושר עבודה, ולנפגע פוליסת ביטוח המכסה אובדן כושר עבודה – הרי שהוא רשאי להגיש תביעה לחברת הביטוח.

ומה בנוגע לנזק לרכוש?

כאמור, מבצע "צוק איתן" גבה נזק גדול לרכוש, כגון דירות ורכבים ולא מעט נפגעי חרדה. לאור טווח הרקטות, יכול להיווצר מצב בו הרכוש של כל אחד מאיתנו, תושבי אזור השרון והעיר נתניה, יהיה בסכנה. במקרה של נזק לרכוש, יש לפנות לרשות המיסים בישראל, לקרן פיצויים מס רכוש, לקבלת הפיצויים. "מדינת ישראל נטלה על עצמה, בחקיקה, לפצות את תושביה בגין נזקי רכוש שנגרמו כתוצאה ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונות", מסביר עו"ד לוי. "הפיצוי נעשה מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים".

 

תגובות

תגובות

מאמרים נוספים