אנשי הברזל של אביעד סיג'יי

0
176
מתאמני נתניה ואביעד סיג'יי. מרתון אילת

 

בכל שנה מתקיימת בעיר הכי דרומית בישראל תחרות ריצה ארצית. לא מדובר בעוד תחרות ריצה, אלא במרתון מדברי, שמלבד הנופים הייחודיים, מחייב מהמשתתפים יכולות גבוהות מאוד. בכל שנה מתייצבים למרתון המדברי, שמאחוריו עומד עופר פדן (מרתון ישראל) רצים וספורטאים מכל רחבי הארץ. השנה, כך נדמה, בלטו – דווקא – נציגי ונציגות העיר נתניה.

בראיון לנתניה און ליין סיפר אביעד סיג'י, מאמנה של הנציגות הנתנייתית, על העונג והאתגר בתחרות עצמה ועל איך הוא, כמאמן, ניצל את התחרות שהתקיימה ביום שישי ושילב אותה בסדרת האימונים המיועדת לקבוצת הרצים שלו המתכננים לקחת חלק בתחרות "איש הברזל" בינואר.

מה זה בעצם המרתון הזה? מי עומד מאחוריו ולאיזו מטרה?
"בכל שנה מתקיים מרתון מדברי באילת אותו מארגן עופר פדן, המשתייך לארגון מרתון ישראל. המרתון תמיד מתקיים בסמוך לתחרות איש הברזל השנתית ומקנה מעין הכנה עבור המשתתפים בה. אני, באופן אישי, הכנתי מראש את המתאמנים שלקחו חלק בסוף השבוע האחרון, שאלה יהיו ימים מאתגרים ולא פשוטים".

למה לא פשוטים? עם כל הכבוד לתחרות שהתקיימה ביום שישי, היה להם יומיים שלמים לנוח ולבלות לא?
"על פניו נראה, שכל מי שמגיע לאילת, מגיע לנפוש. בינינו, אני יכול להבין למה זו הקונוטציה שעולה לאנשים לראש – הרי אילת היא ללא ספק עיר הנופש של ישראל. אנחנו נסענו לאילת כדי לעבוד ולעבוד קשה. לא יצאנו לבארים בערב ולא השתזפנו בבריכה בדיוק להיפך. בינואר הקרוב תיערך תחרות איש הברזל השנתית. גם לי, כמו למתאמנים שלי המתכוונים לקחת בה חלק, חשוב להגיע לתחרות הכי מוכנים שאפשר. בשביל זה צריך להתאמן והרבה. אני בניתי תכנית אימונים שלמה עבור המתאמנים שלי שהגיעו למרתון באילת. היה חשוב לי שנעבוד ונתאמן, כי מן הסתם יחד זה הרבה יותר חוויתי. על אף הקושי הגדול והמאמץ הפיזי האדיר שהם השקיעו, זה היה סוף שבוע מדהים מכל הבחינות.

כמה מתאמנים נתנייתים, הדרימו עד אילת לסוף השבוע?
"לאילת ירדו יחד איתי עוד 12 מתאמנים, כולם כמובן מנתניה. טווח הגילאים שהשתתף במרתון נע בין 30-50 שזה אמנם טווח רחב יחסית, אבל של מבוגרים. את הריצות למרחקים ארוכים, לרוב, מאפיינת שכבת הגיל הבוגרת יותר ולאו דווקא ילדים וצעירים. בתוך הקבוצה עצמה כמובן שלא מורגש ההבדל בין הרצים, כולנו מקשה אחת".

שלושה ימים עם 12 אנשים שאתה המאמן שלהם, והמכנה המשותף בינם לבין עצמם זו הריצה. עד כמה זה מרגיש נוח? מבחינה חברתית זה עובד?
"מלבד המטרות המקצועיות שהיו לנו במרתון בפרט ובמחנה האימונים הכולל שבניתי למתאמנים, הייתה מטרה חשובה לא פחות והיא הגיבוש החברתי. זה ישמע לא אמין, אבל זו האמת: קבוצת הריצה שלי לא צריכה גיבוש, כי היא כבר מגובשת באופן מדהים – אבל כמו בכל מסגרת כיף לשבור מעט את השגרה היומיומית עם חברים שאיתם יש מכנה משותף או יותר נכון אהבה משותפת לריצה. לשאלתך, לי ממש לא היה משעמם ונהניתי מכל רגע, לא מיציתי את האנשים ואני חושב שכל אחד מהמתאמנים שלקחו חלק בסוף השבוע הזה יאמרו לך את אותו דבר, אם תשאלי".

כיצד, בפועל, מתגברים על טווח הגילאים הרחב כל-כך?
"העובדה היא שבשטח טווח הגילאים נמחק. כולם עוזרים לכולם ואחד מעודד את השני. אין הבדלים בין נשים וגברים ובין מתאמן בין 30 למתאמן בין 50. האהבה לריצה, שהיא בעצם המכנה המשותף בין כולם, היא רק נקודת הפתיחה עבור המתאמנים שאט-אט מגלים עוד נושאים משותפים אחד עם השנים. כך נוצרות חברויות מדהימות שנמשכות הרבה מעבר לקבוצת הריצה".

כיצד אתה מסכם את ההשתתפות השנה, טובה יותר או פחות מהשנה שעברה?
"שנה שעברה השתתפנו גם כן במרתון והיה מדהים, גם הפעם היה מעולה. אין ספק שבניגוד לפעם קודמת אתגרתי את המתאמנים שלי הרבה יותר. על אף הקושי העצום והמאמץ הפיזי ואולי גם המנטאלי, הם צלחו את המרתון כמו גם את כל סוף השבוע כמו אלופים אמיתיים. אמרתי להם ואני אומר גם לך: אחרי ששרדו את המחנה אימונים בסוף השבוע האחרון, אין לי ספק שבתחרות איש הברזל השנה מחכות לנו הפתעות נעימות וטובות".

לכתבות נוספות על נתניה והנתנייתים מוזמנים לבקר בדף הבית שלנו: נתניה און ליין – ksn או לחפש אותנו ב-f

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן