דברים שאני אוהבת בנתניה

3
576
קמפיין הגרפיטי "I love netanya" . עיצוב: ליאור פדלון. צילום: שגיא גבירץ.

עצרתם פעם לחשוב מה כל כך מיוחד בעיר המשוגעת הזו? אני כן. תהנו!

להיות נתנייתי זה מקצוע.

זה לדעת שאין על הרוטב לסלט של ׳שטמפפר׳ בעולם.

זה ללכת בשוק עם שקית קטנה של מנגואים ולשמוע לפחות שבע הצעות מגונות שמתחילות ב״בואי בואי אני אסחוב לך את השקיות״… אני מסתדרת מותק.

זה אבי רדיו, רונה, פופאי, אילן קאק, מולי, אבי הזמר, דני דיזל, שניצל חיים (בויה), טוסט נקניק של צורי, פלאפל מוסא, ישראל ספינג׳, תירס חם (אפילו בקיץ), קפה סינו.

זה המקום היחידי בעולם שבו בונים אצטדיון במיליוני שקלים והופ.. הפסדנו. בטל, בטל ת׳אצטדיון.

נתניה זה שירדן ג׳רבי לוקחת את אליפות העולם בג'ודו וכולם מייחסים את ההצלחה לקוסקוס מפרום של צ׳צ׳ו.

זה שהגברת מרים פיירברג מתעקשת על כביש סגול, ולא בגלל שהרצל היה פנקיסט.

זה לעבור ליד הכיכר ולהגיד ״תראה איזה יופי מרים/ הרצל/ אלי/ צ'וצ'י/ שירי/ אביטל (תוסיפו חופשי שמות) עשתה פה״ מבלי לחשוב לרגע ש״היי, זה מכספי הארנונה ודו״חות החנייה שאתה משלם, טמבל״.

זה פורים במדרחוב, עצמאות בשלולית (זקני העם עדיין במופעים הזולים בכיכר), קיץ על החוף.

זה ימבה צרפתים, זה לעמוד שעות בתורים למשרד הפנים, לבנק הדואר, לביקורופא ולטיים עוף.

זה ׳בלאגן׳, אופנה שרק נתנייתיות מכירות.

זה פקחים חצופים, שאתה פונה אליהם בתואר "אדוני/ גבירתי" והם פונים אליך בתואר "היי את/ה"

זה גלידה טוני.

זה החלפנים בשער העמק.

זה להתגונן תמיד כששואלים אותך ׳מאיפה אתה׳ ולהסביר שלא כולם ערסים-יש גם צופים ומועצת נוער ואנשים טובים וים וחופים ופולג ועיר ימים וקריית השרון שהן סוג של מושבות חדשות ומתיישבים חלוצים שהגיעו להפריח את העיר…

זה מילון טריפולטאי-עברי-נתנייתי, להלן דוגמה: ׳חייר'=׳יצא לי מזה משהו׳.

זה שיש מתקן מים חינמי בבית הקולנוע ביכין סנטר, כי פה זה לא סינמטק ואם מישהו צמא אין צורך לאנוס אותו לקנות מינרלים ב-4321 שקלים ולעשוק לו את הכיס כמו שעושים התל-אביבים הפלצנים.

זה טיילת ירוקה ומדהימה עם שקיעות עוצרות נשימה.

זה שכולם מכירים את כולם. מה, איך לא שמעת מה קרה לשמעון מהירקות?

זה שוק רמלה לוד כל שלישי ושישי, שוק הפרחים ושוק היסטרי שעדיין קיימים אנשים שנמצאים בחוף סירונית ועושים צ'ק אין שהם בחוף פולג!

זה מפגש פסגה במלון כרמל (איך הוא עדיין קיים?) ועל הגשר של קניון השרון מידי שנה ביום כיפור.

זה ג'קי קבסה האגדי, חומוס עוזי האלוהי ופלאפל יעל הנסיכי.

זה לדעת איפה החבר'ה יושבים בים לפי מיקום המציל. "מציל ראשון, שני, שלישי? איפה אתם יושבים?"

זה חנויות הכל בדולר שעם השנים הפכו לחנויות הכל בשקל… או בעשר, תלוי מי אתה.

זה צרפת הקטנה.

זה משפחות פשע. אה, שניה. כבר לא.

זה פאבים וברים מהממים, כולם.

זה אנשים חמים, מחבקים וטובים. כל כך טובים, שאם תהיה בצרה יגיעו אלף כדי לחבר ולנחם אותך.

זה לא תמיד לאהוב את כולם, אבל לגמרי להרגיש בבית. נתניה שלי

נזכרתם בסיבה טובה נוספת לאהוב את נתניה? מוזמנים להגיב כאן.

3 תגובות

  1. להיות נתנייתי אומר: תוסס,קצת שובב, שזוף, גאה בעיר,ללכת ברחוב במקום במדרכה,להכיר את רחובות העיר,לשמוע צרפתית לאהוב מפרום וקוסוקוס ללכת בלילה מבלי לפחד ןלקוות שבעתיד מרכז העיר ישודרג…

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן