נתניה: זנות Out שוגר דדי In

3
1076
צילום אילוסטרציה פוטוליה

עד שנת 2008 נחשבה העיר נתניה כבירת הזנות של אזור השרון; עם עשרה סרסורים פעילים ולמעלה מ-200 נערות ליווי ואלפי לקוחות מרוצים בכל שבוע, התנהלה לה תעשייה שלמה שפרנסה אין-ספור עובדים – החל מנהגי מוניות, מבתי מלון ודירות שהושכרו על בסיס שעתי וכלה במסעדות שסיפקו מזון סביב השעון. אלא, ששורה של חוקים ממשלתיים, אכיפה חסרת תקדים ועונשי מאסר דרקוניים, מול מה שהוגדר באותה עת כמכת מדינה (מרבית הנערות העובדות הוברחו לישראל דרך הגבול ממצרים, לעיתים רבות בניגוד לרצונן), עצרה משטרת ישראל בכלל ומשטרת נתניה בפרט את התופעה וכמעט העלימה אותה כמעט לגמרי . את הנערות העובדות מחבר העמים החליפו אט-אט ישראליות, ובאין סרסורים שמצאו עצמם בכלא, הפכו הנשים העובדות לבעלות הבית ולמעסיקות של עצמן.

במהלך השבוע האחרון סיירו כתבי נתניה און ליין ברחבי העיר, מתוך רצון להתחקות אחר הזנות בנתניה. מבדיקת העיתון עולה, כי על-פי הערכות והבדיקות פעילות כיום, בנתניה, כ-40 נערות ליווי – מרביתן באופן עצמאי ורק עשר (על-פי הערכות) בבתים מרכזיים המושכרים על-ידן במיוחד לצורך כך.

במהלך השנתיים האחרונות פשטה המשטרה לפחות עשר פעמים על מבנים ודירות בהן התקיימה פעילות זנות. בפועל, בשל הגדרות החוק, אין יותר מדי מה לעשות. החוק, במצבים מסוימים, מאפשר זנות – וכשמדובר בישראליות לכל דבר, לא ניתן לגרשן.

"מספר הנערות העובדות בפורמט הקלאסי בנתניה", כך הסבירו לנתניה און ליין גורמים במשטרת מרחב השרון: "קטן באופן משמעותי ביחס לגודלה של העיר. זנות, כמו כל עסק, הוא עניין של היצע וביקוש וגם עד כמה המשטרה "מציקה" לעוסקות בתחום. עכשיו, בגלל שמדובר בקיץ וישנם יותר תיירים, חל גידול מסוים. עדיין, בין מה שנתניה הייתה בעבר הלא רחוק לבין היום, שמיים וארץ".

לצד תחום הליווי התפתחה בנתניה תופעה שהפכה למגמה: תופעת "השוגר דדי". למי שאינו בקיא במושג, מדובר בנשים צעירות, המשמשות כבנות לוויה וכחברות לגברים תמורת תמיכה כלכלית. מילת המפתח המוסווית היא "תמיכה".

אל שתי נשים הגיעו תחקירני נתניה און ליין – אחת באמצעות איתורה בקבוצת היכרויות בפייסבוק והשנייה באמצעות מפגש בבר מוכר בתל-אביב, בערב עם ליין בילוי תמים בשם, אך מרבית המגיעים והמגיעות אליו יודעים שייתכן וייצאו עם בן או בת זוג.

"אני לא רואה את מה שאני עושה כזנות", אמרה לנתניה און ליין "דליה" (שם בדוי), אם חד-הורית, בשנות השלושים המוקדמות לחייה, העובדת במהלך היום בעבודה רגילה ושגרתית: "מבחינתי, זה עסק לכל דבר. ההכנסה שלי יחד עם דמי המזונות לא מספיקים לי כדי לסגור את החודש. אני בקשר עם שני גברים שהכרתי על הבר. אחד נשוי והשני אלמן בשנות השבעים לחייו. עם האלמן אני יוצאת ומבלה וממלאת לו את הבדידות ללא מין. רק ליטוף ואוזן קשבת. עם הנשוי אני מנהלת סוג של רומן".

מה יוצא לך מזה?

"כסף ומתנות. בעיני זה סוג של קשר מושלם, כי הקשר בשליטה, אני יכולה להפסיק אותו מתי שבא לי, אין מחויבות ובני הזוג יודעים בדיוק מה הם מקבלים. אני דואגת לבחור רק כאלה שאינם מתגוררים באזור נתניה וכלפי חוץ, אם יוצא לי לפגוש אנשים שאני מכירה, זה נראה כמו דייט רגיל".

הקשר עם "שירה" (שם בדוי) התפתח בעקבות הצגת פרופיל בדוי שהעמיד נתניה און ליין, בו הציגו עצמם התחקירנים – פעם אחת כגבר גרוש טרי ופעם שנייה כאלמן צעיר. בשני המקרים "שירה" פנתה בפנימי ופיתחה שיחה. רק לאחר שנפגשה והתחקירן הציג עצמו כעיתונאי, היא ניאותה לספר. "אני 'צדה' את המממנים דרך האינטרנט. אני רשומה במספר גדול של קבוצות ופעילה בהן. אני מקרינה ביטחון ולא מתביישת לשאול שאלות כמו אם יש לו לגבר רכב משלו ודירה משלו. זה מספק נתונים כללים באשר למצבו הכלכלי. גברים, מטבעם, בעיקר אם הם חשים בודדים, מחזרים ומשקיעים בבנות זוגן. זהו משחק, שאם יודעים לנצל אותו היטב, אפשר בהחלט ליהנות מיופי של מתנות. אני לא צריכה לומר שזה עולה כסף או מינימום מתנה שווה שאני רומזת לו מהי, כי זה די ברור לכולם.", מסכמת "שירה" שמספרת כי בדרך זו מימנה בשנים האחרונות את לימודי התואר הראשון שלה, לא פחות, מאשר במשפטים. "אני לא לבד, המון נשים ואפילו נערות בנות 18, בוחרות בדרך זו. זה נוח, זה מהיר וזה גם פאן, כי יש לי חברה שבדרך זו הכירה, בסופו של דבר, את מי שהיא נשואה לו היום".

3 תגובות

  1. "זנות" כמו שמכנים את זה רבים מאיתנו , מזמן נהפך למשהו שהוא חלק מהפרנסה , שזה עצוב מאוד , שנשים צריכות לפרנס משפחה ילדים ובעל , שזה משהו שבשגרה , עם הזמן זה הולך ונהיה יותר ויותר מקובל , כי רואים את זה כעבודה רגילה , ממש ממש עצוב.

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן