נתניה Pro: יוסי זמיר מכה גלים

לפני כחמש שנים מונה יוסי זמיר ליו"ר ארגון הגלישה בישראל. זמיר, שחזר משהות בת 15 שנים באוסטרליה במהלכה צבר קשרים רבים עם בכירי ענף הגלישה העולמי, שם לעצמו כמטרה לשים את ישראל על המפה. למרות שאף אחד לא האמין שהוא יצליח, כוח הרצון שלו ואהבתו לנתניה ולענף הובילו אותו במסע הארוך, שבסיומה התקיימה במהלך כל השבועיים האחרונים אליפות בינלאומית רשמית, כחלק ממוקדמות אליפות העולם, בה השתתפו עשרות גולשים מעשרות מדינות – הפקה שזכתה לתשבחות גם מאנשי הארגון העולמי. בראיון מיוחד לנתניה און ליין, רגע אחרי שהתפזר הקונפטי האחרון, ולאחר שעשרות אלפים בארץ הגיעו לחוף קונטיקי כדי לצפות בתחרויות ועוד כמה עשרות מיליונים מכל רחבי העולם צפו בשידורים, קובע זמיר: "נתניה על המפה ותישאר על המפה".

תספר קצת על עצמך, מי אתה יוסי זמיר?
"אני יוסי זמיר, כמעט בן 40, נתנייתי מלידה וחי את עולם הגלישה – כמו אלפים מנתניה – מאז שאני ילד. חזרתי לפני כחמש שנים לארץ אחרי שגרתי באוסטרליה 15 שנים. כשחזרתי לארץ הציעו לי לא מעט אנשים להגיש מועמדות לתפקיד יו"ר ארגון הגלישה הארצי. לא הייתי בטוח שאני בעניין, אבל זרמתי עם זה. למרבה ההפתעה נבחרתי. מאותו רגע התחלתי לעבוד. את ארגון הגלישה הארצי היינו צריכים להקים מהיסוד. בפועל זה אומר למנף את ענף הגלישה כמה שיותר גבוה. את זה עושים באמצעות הבאת תחרויות בינלאומיות לארץ, פתיחת בתי ספר לגלישה, קייטנות גלישה. בטח אחרי הכרתו של הענף כספורט אולימפי כבר באולימפיאדת טוקיו 2020".

הזכרת את אולימפיאדת טוקיו ואני חייבת לשאול מה דעתך על סיכוייה של ישראל בענף הגלישה?
"הגולשים בארץ טובים. יש קומץ של גולשים, שחסרה להם עוד עבודה קשה ואימונים, אבל הם בהחלט יכולים לייצג את ישראל. הרמה של הגלישה בארץ גבוהה, רק צריך לדעת לנצל את החומר האנושי האיכותי שיש פה ולעבוד איתו כמו שצריך, כי חבל לא לנצל זאת כשיש לנו משאב כמו ים".

עם כל הכבוד לרצון הטוב, בחופי ישראל אין גלים המתאימים לתחרות גלישה בסדר גודל עולמי. ובכל זאת, זה הצליח. איך?
"זה לא היה פשוט בכלל. הרבה אנשים הרימו גבה כששמעו מה אני רוצה, אבל דיברתי עם מי שצריך ועבדתי סביב השעון. טלפונים לחו"ל, מיילים לגולשים ברמות הכי גבוהות של הענף. בהתחלה הייתה היענות מרשימה. לצערי, הרבה גולשי צמרת ביטלו הגעתם אחרי הפיגוע שהיה בתל אביב ועדיין הגיעו לארץ עשרות גולשים וגולשות ברמה הכי גבוהה".

הגולשים שכן באו לא פחדו להסתובב פה? מה הרושם שאיתו הם הגיעו לארץ?
"תראי, היה בהם פחד. חלקם לא הסתיר את זה, אבל עובדה שהם בכל זאת באו וטיילו ברחבי הארץ, בתל אביב ובירושלים. כשדיברתי עם אחת הגולשות מצרפת היא אמרה לי: מפחיד להיות בישראל בתקופה הזו, אבל לא פחות מפחיד להיות בצרפת, רק לפני חודשיים רצחו לנו 130 אנשים. אל תשכחי שהם באו, בראש ובראשונה, כספורטאים מקצועיים. אין לי מושג עם איזה רושם הם הגיעו, אני יכול להגיד לך מה הרושם שהותרנו עליהם אחרי הביקור".

מה הרושם איתו חזרו הביתה?
"כולם, ללא יוצא מן הכלל, חזרו מוקסמים מישראל בכלל ומהישראלים בפרט. גולשים מקומיים פשוט אימצו את הגולשים הזרים לחיקם וכשאני אומר לאמץ אני מתכוון עד הסוף: טיולים, ארוחות שישי, בילויים הכל. הם אמרו שזו התנהגות מיוחדת שלא נתקלו בה מעולם ותאמיני לי שהם טסים המון, כנראה שהם יודעים מה הם אומרים ועל מה הם מדברים. הגולשים אהבו מאוד את העיר נתניה והתרשמו ממנה. חשוב לא פחות לטעמי, הכמות האדירה של הקהל שהגיע מכל רחבי הארץ ונחשף לנתניה, לחופיה, למסעדותיה ולמיצובה כעיר כיפית עם חופים מדהימים".

ספר לי קצת על התחרות עצמה. הייתה נציגות מישראל? מנתניה? מי זכה אצל הבנים ומי אצל הבנות?
"בשביל פעם ראשונה, ההפקה הייתה מדהימה – הרבה בזכות ניר יבלונסקי ומוטי שעיבי מאגף הספורט של עיריית נתניה, התגייסותה של ראש העיר שלנו, מרים פיירברג-איכר, חבר המועצה רפי ימין שגם מאוד מוכר בסצנת הגלישה הישראלית ועוד רבים וטובים. בסך הכל היו גלים, הרבה יותר ממה שציפינו – כך שמהבחינה הזו הכל עבר מצוין. נציגות מישראל? ברור שהייתה, בשלבים המוקדמים היו 30 גולשים ישראלים. הם נשרו ככל שהתחרות התקדמה. לשלבים האחרונים הגיעו שני ישראלים, אחד מהם אפילו נתנייתי. מבחינת הזוכים בתחרות, אצל הבנים היה זה הגולש הפורטוגלי פדרו אנריקה ואצל הבנות זכתה הגולשת הצרפתייה מוד לה קאר".

האם מדובר בתחרות ראשונה ואחרונה בישראל, או שנתניה צפויה לארח עוד אירועים בקנה מידה כזה?
"בוודאי שכן! התחרות הזו הייתה הראשונה, אבל אני מבטיח לך שלא האחרונה. בשנה הבאה תהיה תחרות אפילו גדולה ומשודרגת יותר. כבר פנו אליי כמה רשויות מקומיות בבקשה לקיים את התחרות הבאה אצלם, אבל לי כמובן יש עדיפות לנתניה. אני לויאלי לאנשים שלי פה ולעיר שלי".