פעם הייתי…

פעם הייתי…

אט אט, לאחר מספר שנות הדחקה, מתחילה לחלחל אצלי ההבנה ש "פעם הייתי". באופן מפתיע, עד לא מזמן, למרות כל הקטנוניות ותשומת הלב לפרטים המאפיינת אותי בדרך כלל, חייתי באיזו מין אשליה שניצחתי את הזמן. קמט חדש? נכון! אבל רק אני רואה אותו. קילו נוסף? נכון! אבל בשביל...
שער הרחמים (העצמיים)

שער הרחמים (העצמיים)

*אין בכוונת פוסט זה לפגוע במושבניקים, בקיבוצניקים ו\או בנתנייתים. ההתיישבות העובדת היא ממש סבבה מבחינתי, למרות שאני אישית נוטה יותר לכיוון אורח חיים יושבני ;-) לפני כמה שבועות נתקעתי עם האוטו בין בית יהושוע לכפר נטר. עד כאן לא שום דבר חדש. זאת מין מסורת כזאת שאני...
להתראות, לאונרד

להתראות, לאונרד

הפוסט שלי השבוע מוקדש לקורא הנאמן ביותר והמפרגן ביותר שלי, לדודי האהוב והאוהב אמנון, ממנו נפרדנו השבוע לאחר מאבק אמיץ במחלה קשה. באישיותו ובמסירותו, הוא היה לי להשראה גדולה יותר מכל אייקון תרבותי כזה או אחר שאיבדנו השנה....
החיים בשחור ולבן…

החיים בשחור ולבן…

בבוקר בהיר אחד, לפני כ-13 שנה, עמדתי מול המראה בדירתנו המגניבה בתל אביב, כשפרצוף מופתע ניבט מולי. הפרצוף המופתע היה שייך לאשה בת 29 בעלת תואר ראשון במדעי המחשב, 2 חתולים, 2 ארנבים, זוגיות בת 5 שנים ושערה לבנה ראשונה אחת. היא הייתה קטנה, השערה הלבנה, אבל כמה קטנה ככה...
גבס גבס תרדוף

גבס גבס תרדוף

הילדה שלי, הילדה הגדולה והמתוקה שלי, שברה את הרגל. טוב "שברה" ו "רגל" אלו אולי מילים חזקות מדי. יותר מדויק היה לאמר "סדקה" ו-"עצם מיניאטורית באזור בכף הרגל המכונה המסרק" כך לפחות אמר האורטופד במוקד של קופת החולים, לפני שגיבס את...
הכל בגלל בושם אחד

הכל בגלל בושם אחד

לא מזמן חזרתי מחופשה משפחתית בניו יורק, העיר הגדולה והמטריפה. ברקע עדיין מרחפת לה אימת יום הולדתי ה-42 המתקרב, אבל אני מדחיקה הכל ובצעד אמיץ ויקר ביותר משנעת בעל וארבע ילדות לעיר האפשרויות הבלתי מוגבלות. בין שלל מטרות הנסיעה שכללו מנוחה, הרחבת אופקים ושופינג כאילו אין...
שיטת הנקודות לנישואים מאושרים, כלומר בדרך כלל…

שיטת הנקודות לנישואים מאושרים, כלומר בדרך כלל…

  *אין בכוונת פוסט זה לפגוע בזוגות שלא מתחשבנים אחד עם השני, שלא סופרים מי עושה מה, מי עושה יותר ומי חייב למי. מי אתם אגב, חבורת אנשים מוזרים שכמוכם? *אין בכוונת פוסט זה לפגוע בנשים המקבלות באהבה ובפרגון את שלל שיגיונות בעליהן. אלה עשויים לכלול, ללא הגבלת...
קולה של אמא ;-)

קולה של אמא ;-)

יום שלישי השבוע התחיל כיום נורמלי למדי וללא כל רמז לבאות. שלוש פעמים Snooze, הנקה, סנדוויצ'ים, הסעות. אחר כך רבע שעה לעצמי המוקדשת להתחפשות לאשה סמי-רצינית שמנהלת סמי-קריירה ו…הופ! החוצה אל הקור, אל הלו"ז הצפוף של היום. ימי שלישי בבוקר בין השעות 8:45...
לראות את החיים בוורוד

לראות את החיים בוורוד

תמיד דמיינתי את עצמי בתור אמא של בנים. שלושה-ארבעה יוצאי סיירות עשויים ללא חת, משהו סמלי, עם שמות עבריים כמו למשל (אבל באמת רק ככה בשביל הדוגמא) בועז (מסיירת אגוז), אלון (מהשייטת), יואב (מפלס"ר גבעתי), ורועי (המטכ”ליסט). "מה לי ולבנות?" נהגתי ללרלר לכל...
א’ אוהל ב’ זה בית

א’ אוהל ב’ זה בית

  אז היינו בקמפינג. בפאקינג קמפינג (נראה אתכם אומרים את זה שלוש פעמים ברצף). לקחנו את עצמנו עם כמה משפחות של חברים, העמסנו על האוטו 7000 תיקים, נפרדנו לשלום מהעיר נתניה, נסענו שלוש שעות והקמנו בין אקליפטוסים, על טפינו ונשותינו כראשוני מתיישבי חומה ומגדל, מקבץ של...
שינוי גודל גופנים
ניגודיות