המייל האדום
מפגש מרגש להנצחתו של חסיד אומות העולם היפני צ'יאונה סוגיהארה, התקיים בנתניה בין ראש העירייה, מרים פיירברג-איכר, ראש עיריית יאוטסו שביפן, שינגו אקאטסוקה וכן ניצולי השואה, שהציל סוגיהארה המכונה "שינדלר היפני", בזמן מלחמת העולם השניה.
מזה מספר שנים מקיימת עיריית נתניה פרויקט ייחודי ובינלאומי להנצחתו של סוגיהארה, במסגרתו נתגלה שבנתניה גרה כיום קהילת ניצולי שואה שהציל חסיד אומות העולם בזמן המלחמה וזאת באמצעות הנפקת ויזות ממשרד החוץ היפני, הוויזות היוו את כרטיס היציאה של היהודים אל החופש.
ביקורו של ראש עיריית יאוטסו – עיר הולדתו של סוגיהארה, השבוע, הינו במסגרת הנצחת חסיד אומות העולם באונסקו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות), כפרויקט מורשת עולמי.
במהלך הביקור נפגש ראש עיריית יאוטסו עם ניצולי השואה במשרדי העירייה, שם העלו זיכרונות מימי המלחמה וכן הביאו מסמכי תיעוד נדירים מסוגיהארה שהצילו את חייהם.
עוד במהלך הביקור סיפרה ראש העירייה על פרויקט ההנצחה בעיר הכולל את תיעוד הניצולים, זאת במסגרת תרומתו של איש עסקים יפני, ריקוהו מדרמה, אשר מקים בנתניה פלנטריום ומרכז מדיטציה. כמו כן הזמינה פיירברג את ראש עיריית יאוטסו לחנוכת הפלנטריום כמו גם לטקס קריאת רחוב על שמו של סוגיהארה במהלך השנה הקרובה.
על צ'יאונה (סמפו) סוגיהארה, חסיד אומות העולם – "שינדלר היפני":
סוגיהארה נולד ביאוטסו שביפן ב-1 בינואר 1900. בשנת 1919 עבר את בחינות משרד החוץ היפני ונחשב לדיפלומט מבריק.
כאשר הכוחות הסובייטים כבשו את ליטא, ביוני 1940, פליטים יהודים רבים מפולין ומליטא התדפקו על דלתות הקונסוליה. לאחר ששוחח איתם, החליט סוגיהארה לעזור להם להימלט מרדיפות הנאצים. השיטה הייתה הנפקה של ויזת מעבר ביפן, לאלו שקיבלו מחסיד אומות העולם יאן זווארטנדיק, הקונסול ההולנדי בקובנה, ויזת יעד לכיוון היעד הפיקטיבי, האי קורסאו, שהיה אז בשליטה הולנדית. הנפקת ויזת מעבר אפשרה לקבל ויזת יציאה מרוסיה, ומליטא שהייתה אז שטח כבוש בידי הרוסים.
שלוש פעמים ביקש סוגיהארה אישור מהממונים עליו במשרד החוץ היפני להנפיק ויזות. כיוון שהנפקת ויזה דרשה תהליך הרשמה מסודר והוכחה מצד המבקש שברשותו דמי קיום מספיקים, נענה סוגיהארה בשלילה. כשראה שהמצב הביטחוני מחמיר, המרה את פי הממונים עליו, והחל ב-31 ביולי 1940 הנפיק ויזות ככל שיכול, עד שהקונסוליה היפנית נסגרה בלחץ הרוסים.
בספטמבר 1940. ב-4 בספטמבר עזב סוגיהארה את תפקידו ויצא ברכבת עם משפחתו לברלין, להמשך שירות דיפלומטי שם. סוגיהארה הספיק להנפיק יותר מ־2,150 ויזות, בכתיבה ידנית מרתונית ביחד עם אשתו ועוזרו.
גם בתחנת הרכבת כאשר עזב את ליטא, המשיך להנפיק ויזות. לאחר שהרכבת יצאה מהתחנה זרק את החותמת לידי פליט יהודי, שהנפיק בעזרתה ויזות מזויפות נוספות.
מספר הניצולים היה גבוה יותר ממספר הוויזות, כיוון שוויזות למבוגרים כללו גם את ילדיהם. המספר הרשמי נאמד ב־6,000 ניצולים, אך הערכות לא-רשמיות עוברות את ה־10,000 ניצולים.
