במותו של אדם לאחר מאה ועשרים, בדרך כלל נשאר רכוש המכונה עיזבון. אם הנפטר השאיר אחריו צוואה, הרי שעזבונו מתחלק על-פי הנחיות הצוואה אותן השאיר הנפטר עוד בימי חייו, אך במקרה והנפטר לא השאיר אחריו צוואה, הרי שעזבונו של הנפטר מתחלק על פי חוק הירושה. במאמר זה נדון במקרה בו הנפטר לא השאיר צוואה (חבל מאוד! י.כ). במקרה המדובר הירושה נקראת ירושה על פי דין, והמשמעות היא שעזבונו של הנפטר מתחלק על-פי סדר שנקבע בחוק הירושה.
כדי שהיורשים יוכלו לזכות בחלקם בירושה, עליהם להגיש בקשה לצו ירושה מהרשם לענייני ירושה על-פי מקום מושבו של המוריש. אם המוריש לא התגורר בישראל, מגישים את הבקשה לפי מקום הימצא נכס העיזבון. חשוב לדעת, שכל עוד לא ניתן צו ירושה, עזבונו של הנפטר הינו רכוש שאין לגעת בו. המשמעות היא, שהבנקים לא ישחררו כספים ליורשים, כל עוד היורשים לא מציגים לבנקים השונים צו ירושה. באשר לנכסים השונים, ברור שכן ניתן לעשות שימוש בכל הנכסים האחרים, אך לא ניתן למכור נכסי דלא ניידי- כל עוד לא ניתן צו ירושה על ידי הרשם לענייני ירושה ולא הועברה בעלות על הנכסים ליורשים.
שיטת הירושה בישראל נקבעה בחוק הירושה על-פי קשרי דם בין הורים לילדיהם, לפיה יורשיו של הנפטר הם קרובי משפחה הקרובים אליו ביותר-בני זוג (הקרוב היחיד שאינו קרוב בקשר דם), הורים, צאצאים או קרובי משפחה אחרים על-פי סדרי הירושה שנקבעו בחוק הירושה. יש לציין, כי גם קרובי משפחה שטרם נולדו נכללים כיורשים האפשריים של הנפטר – אם מועד לידתם הינו 300 יום מיום הפטירה.
חשוב לציין, כי רק מחצית מהרכוש הנשאר לאחר מותו של אחד מבני הזוג מוגדר כעיזבון, שהרי מחצית מרכושם של שני בני הזוג שייך לבן הזוג שנשאר בחיים. חלוקת העיזבון בין היורשים מתייחסת אך ורק לחלק המוגדר כחלקו של המוריש (מחצית מהרכוש).
בת זוגו של הנפטר יורשת את המטלטלין ואת המכונית השייכים לפי המקובל למשפחה.
במידה והמוריש השאיר ילדים, בת הזוג מתחלקת עם הילדים בחלקים שווים. דהיינו, מחצית יורשת בת הזוג ובמחצית השנייה מתחלקים כל הילדים. במידה והמוריש לא השאיר ילדים אך השאיר הורים, בת הזוג תקבלמחצית מהעיזבון וההורים יתחלקו במחצית השנייה. במידה והמוריש לא השאיר הורים אך השאיר אחים, בת הזוג תקבל שני שליש מהעיזבון והאחים יתחלקו בחלקים שווים בשליש הנותר.
במידה והמוריש לא השאיר ילדים ואחים אך השאיר הורי הורים (סבא או סבתא), בת הזוג תקבל שני שלישים והורי ההורים יקבלו שליש. זה אמור לגבי המיטלטלין ביחס לדירה. אם בת הזוג הייתה נשואה למוריש לפחות שלוש שנים וגרה עם המוריש בדירה או בחלקה, בת הזוג תירש את הדירה. במידה והמוריש לא השאיר ילדים, לא השאיר הורים, לא השאיר אחים או ילדי אחים, לא השאיר הורי הורים, אזי בת הזוג תירש את כל העיזבון.
מי שנמצא פסול לרשת או אם אחד היורשים הסתלק מהעיזבון, חלקו יחולק בחלקים שווים בין כל היורשים. אדם שאומץ כדין, יורש את מאמצו וילדיו של המאומץ יורשים את המאמץ במידה ואביהם נפטר לפני המאמץ. המאומץ וילדיו אינם יורשים את קרובי המאמץ. המאמץ יורש את המאומץ כאילו שהיה הורהו אך קרובי המאמץ אינם יורשים את המאומץ. המאומץ וילדיו יורשים את קרובי המאומץ, אולם הורי המאומץ והורי הוריו של המאומץ אינם יורשים את המאומץ. במידה ואין למוריש יורשים כל שהם , המדינה תירש כיורשת על פי דין.
מה שהמדינה ירשה ישמש למטרות חינוך מדע , בריאות וסעד. אולם, שר האוצר רשאי לשלם לאחר תשלום כל חובות העיזבון לאדם שלפני מות המוריש היה נתמך של המוריש. לתאגיד אשר טרם מותו של המוריש היה נתמך ע"י המוריש, לבן משפחתו של המוריש או בן משפחתו של בן זוגו של המוריש שלא נכלל ברשימת יורשיו על-פי דין.
הכותב, עו"ד יעקב כהן ממשרד עורכי הדין יעקב כהן ושות'. רחוב רמז 13 (בניין משרד הפנים), נתניה. טלפון: 09-8617570