ערן לוי נושם נתניה

זה קרה לו יומיים לפני האימון הרשמי הראשון של מכבי נתניה. הוא היה במהלכו של אימון אישי פרטי. תנועה לא נכונה וכאבים עזים היוו את מנת חלקו. ביקור קצר אצל רופא מומחה ממחיש עד כמה תסריט האימה, ממנו חושש כל כדורגלן, יכול להפוך ברגע את החיים. התסריט הרע הזה קרה לערן לוי, קפטן מכבי נתניה, שכל-כך רצה להגיע בכושר ומוכן לפתיחת עונת האימונים של מכבי נתניה בעידן שלומי דורה, עד שדווקא סדרת אימונים טרום עונתית, עם כל הפיקוח הנדרש, הובילה לאותה תנועה לא נכונה, סדרת בדיקות, חדר ניתוח לתיקון הרצועה הצולבת בברך שנקרעה וכעת פיזיותרפיה ברמה יומית כחלק מהליך השיקום.

במהלך שעה וחצי של שיחה באווירה רגועה, כשהוא נינוח בביתו, סיפר לי ערן לוי על הקושי, הפחד וההתמודדות שלו עם הפציעה, על השאלה מהי מכבי נתניה עבורו, היחסים עם רוני לוי אז והיום והצעת הענק שקיבל מהפועל חיפה עליה ויתר.

נפצעת בסוף יוני, יומיים לפני תחילת האימונים הרשמיים לעונה הנוכחית. בוא נחזור רגע ליום הזה, מה בעצם קרה?
"במהלך הפגרה דאגתי לקיים אימונים אישיים על מנת לשמר ולשפר את הכושר שלי. אני אדם פרפקציוניסט שלא מסתפק בחצי עבודה. אם אני יכול לתת מעצמי יותר ממאה אחוז אני אתן, בכל דבר שחשוב לי. במהלך אותו אימון אישי, ממש כמה דקות אחרי שהתחלתי, סובבתי לא נכון את הברך וחשתי כאבים. לרגע לא דמיינתי שמדובר בפציעה בסדר גודל כזה, אך כידוע בדיקת ה-MRI גילתה שקרעתי את הרצועה הצולבת בברך ימין. לא דמיינתי ולא האמנתי, בטרם ביצוע הבדיקה, שמדובר בפציעה כל-כך חמורה".

אחרי שקיבלת את תוצאות הבדיקה, מה עבר לך בראש?
"וואו,אני לא יכול להסביר במילים מה ע בר לי בראש באותם רגעים. נשברתי, בכיתי, כעסתי. הייתי בסערת רגשות מטורפת המלווה בהמון חשש ופחד. זו פעם ראשונה שנפצעתי ופתאום מזכירים את המילה ניתוח והיעדרות מהמגרש. רציתי לקוות שאני פשוט חולם, שזה חלום בלהות ותיכף אתעורר ואלך למגרש לאימון עם כל החבר'ה. לצערי, מהר מאוד הבנתי שזו המציאות החדשה שלי והתחלתי לתרגם אותה למעשים".

מה זאת אומרת? איך מתרגמים מציאות כזו למעשים?
"בתחילת אותו שבוע התחלתי כבר אימונים מבוקרים, כמובן, על מנת לחזק את השרירים ברגל לקראת הניתוח. בהתחלה עוד היו התייעצויות עם הרופאים אם בכלל הכרחי לעבור ניתוח, או שמא אוכל להתגבר על הפציעה באמצעות שיקום ואימונים מיוחדים ללא ניתוח. בסופו של דבר, אחרי שחיכיתי מעל שבועיים בהם התאמנתי במטרה לחזק את הרגל, לא היה מנוס מניתוח".

רגע לפני הניתוח, הרגשת פחד או שהיית כבר מוכן נפשית ורצית רק לסיים עם זה?
"ברור שחשתי פחד. תחשבי שאני מגיע לניתוח, כשאני הולך על הרגל יחסית בסדר, כשיצאתי מהניתוח לא הצלחתי לדרוך על הרגל. ראיתי שחור באותו רגע וכל הסרטים בעולם עברו לי בראש – החל מתסריט בו לא אצליח ללכת יותר על הרגל ועד למצב בו, אולי, לא אוכל לחזור למגרש. המנתח עצמו הגדיר את הפציעה הזו כמעין 'פציעה שקרנית'. ההגדרה הזו מלחיצה. מדובר בפציעה שעל פניו, כלפי חוץ, הרגל נראית בסדר ואפשר עוד איכשהו ללכת סבבה, אבל בפועל היא לא באמת בסדר. היא משביתה. בואי נאמר ככה, מרגע היציאה מחדר הניתוח התחילה ההתמודדות האמיתית עם הפציעה. עד אז לא באמת קלטתי מה זה אומר מבחינת שיקום".

אתה בן 30, במושגים של כדורגל זה נחשב גיל מתקדם, לא צעיר, חשבת על פרישה?
"ממש לא. לא חשבתי אז ואני לא חושב על פרישה גם היום. מבחינתי, פרישה אינה מהווה אופציה. נכון שאני בן 30 וזה לא נחשב צעיר, אבל הגוף שלי ברוך ה' חזק ויכול להתגבר על פציעה מהסוג הזה באופן מוחלט. אני חי ונושם כדורגל. זה הרבה מעבר לסתם משחק בשבילי. אני לא יכול לראות את החיים שלי בלי כדורגל. לא מעט אנשים, בין אם שחקנים, מנהלי קבוצות וחברים חיצוניים, הציעו לי לשקול אופציה של פרישה. עניתי להם כמו שעניתי לך עכשיו. זו לא אופציה בעבורי. הבטחתי לעצמי ולאוהדים שאני אחזור הרבה יותר חזק ורעב לשחק. עכשיו רק צריך המון סבלנות, איפוק ועבודה קשה על-מנת להגיע למגרש כמה שיותר מהר.

אני שמה לרגע את הפציעה שלך בצד. קצת לפני שנפצעת ויתרת על הצעת ענק של יואב כץ מצידה של הפועל חיפה. איך מוותרים על הצעה כזו?
"אין ספק שההצעה שקיבלתי מיואב הייתה מפתה מאוד, אבל מבחינתי היא הגיעה באיחור. אני שלם מאוד עם ההחלטה שלי להישאר במכבי נתניה – זו העונה השלישית שלי במועדון – למרות שאת העונה הנוכחית לצערי לא פתחתי עדיין. שיחקתי בלא מעט קבוצות במהלך הקריירה שלי והיום אני יכול להגיד בפה מלא, שמצאתי בית במכבי נתניה. החיבור שלי עם הקבוצה ועם קהל האוהדים הוא באמת משהו מיוחד. אני בטוח שזה הדדי. מכבי נתניה עברה עונה לא פשוטה. לא מעט שחקנים, בסופו של דבר, בחרו לעבור לקבוצות אחרות. אם מצאתי את עצמי נשאר, בעודי מוותר על לא מעט הצעות שזרמו לכיווני, תביני לבד מהי מכבי נתניה בשבילי".

הזכרת את העונה הלא פשוטה שעברתם. חווית את זה כקפטן. האם התחושה שונה משחקנים אחרים?
"העונה הקודמת, אכן, ואין זה סוד, הייתה לא פשוטה עבור מכבי נתניה. לרגעים היה נראה, כי לא ניתן יהיה לעצור את כדור השלג בו היינו שרויים. היו ימים שלמים שהייתי עסוק בלשכנע שחקנים לעלות על בגדי אימון, לשים את הצרות בצד ולפעול למען הקבוצה. זה לא היה פשוט בכלל. רגע אחד אני משכנע ומדבר עם השחקנים ורגע אחרי אני נכנס למשרדים ומדבר עם אנשי ההנהלה. שומע לא מעט דברים לא פשוטים וצריך לדעת להפריד, להרים את עצמי, על אף הקושי ולעלות למגרש כאילו כלום".

ערן עוצר את שטף דיבורו. לוקח נשימה עמוקה וממשיך: "תחשבי שבתשעה חודשי עבודה שחקנים קיבלו שלוש משכורות. גם זה אחרי לא מעט בלגן. אני לא חושב שאף אחד מאותם הגיבורים שמיהרו לבקר את ההתנהגות שלנו היה נוהג אחרת. יש שחקנים עם משפחות ומחויבויות. זה לא מובן מאליו שיש לך גב להישען עליו. מה שכן, אי-אפשר להתעלם מהעובדה שעל אף המצב הלא פשוט של הקבוצה הצלחנו לעשות את הבלתי יאמן ולהישאר בלית העל. קבוצה שאלמלא דורון אוסידון וראש העיר נתניה מרים פיירברג, וכמובן רוני לוי שידע להרים אותנו מהקרשים, הקבוצה הייתה מגיעה לפירוק. לא ב-99% אלא ב-100%. המצב הנוכחי של הקבוצה והמהלכים שהובילה ראש העיר נתניה, זה ממש לא מובן מאליו. זו מנהיגות אמיתית".

הזכרת את תרומתו של רוני לוי, ואותי מעניינת מערכת היחסים המורכבת שלך איתו. היו גם שמועות באותה עת, שאין בכוונתו להשאיר אותך. עד כמה זה היה נכון?
"שמועות בענף שלנו, בכדורגל, יש על כל אחד ועל כל דבר – כך שאני לא מתרגש ולא מתייחס. את רוני אני מכיר המון שנים – עוד כשהיה המאמן שלי בחיפה כשהייתי בן 16. לא היינו הכי קרובים, נגדיר את זה ככה. היו אימונים שלמים שהוא נתן לי להתאמן לבד, לרוץ מסביב למגרש בזמן שכולם מתאמנים. הוא גם גרם לי לבכות לא פעם, אבל אין מה לעשות, כנראה שזו הייתה הדרך שלו להוציא ממני את הכי טוב שיש. אני לא נתתי לזה לשבור אותי, אלא רק לחשל אותי. כאשר רוני הגיע לנתניה באמצע העונה הקודמת, הייתי ער לשמועה שהוא יעיף אותי, אבל לא ייחסתי לה הרבה חשיבות. להיפך, הוא לקח אותי לשיחה שהייתה אגב שיחה מצוינת. סגרנו את כל מה שנותר פתוח מאז, יישרנו קו ופתחנו דף חדש. אני מאוד אוהב ומעריך את רוני לוי. אני חושב שהוא אחד המאמנים הטובים בכדורגל הישראלי. גם עכשיו, כאשר עבר לחיפה, נשארנו בקשר טוב. מיד אחרי שנפצעתי הוא התקשר להרגיע ולשאול לשלומי – לפחות פעמיים שלוש בשבוע".

אפרופו שמועות וסטיגמות. ערן לוי נחשב עד לא מזמן בכדורגל הישראלי לשחקן עם לא מעט בעיות משמעת ומזג חם. אני יושבת מולך כבר קרוב לשעה ולא מצליחה לקשר בין הסטיגמה למציאות. יש לך הסבר?
"את הסטיגמה הזו, לצערי, אני מכיר לא מעט שנים, אבל כמו שאמרתי קודם, אני לא מתייחס. מי שמכיר אותי – בעיקר האנשים שחיים סביבי – יודעים שאני לא כמו שמציירים אותי בתקשורת בכלל. אמרתי לך עוד בתחילת השיחה: אני אדם פרפקציוניסט שהכדורגל זה עולם שלם עבורי. אני חי ונושם כדורגל. בלי לרצות, אני מאוד אמוציונאלי. זה בא לידי ביטוי במגרש. יוצא לי המון לראות משחקים בשידור חוזר. הרבה פעמים אני מופתע מעצמי ומאיך שזה נראה דרך המסך. כמובן, שבאותו רגע זה לא נשלט, אבל שוב, זה אני! אני שלם עם זה".

חגי תשרי הם זמן לעשות חשבון נפש עם עצמך. יש מישהו שאתה מצפה ממנו לסליחה או להיפך, שאתה חב לו סליחה?
"כמו שאמרת אלה ימים של חשבון נפש, של כל אחד עם עצמו. יש פעמים שאנחנו פוגעים במישהו מבלי להיות מודעים לכך ופה אנחנו נופלים. על פניו, לא ידוע לי על אדם שאני צריך לבקש ממנו סליחה ולא ביקשתי באותו רגע. אם אני מסתכל הפוך, אז אני לא מצפה לאף אדם שיבוא לבקש ממני סליחה, אני לא אדם ששומר טינה ואני סולח לכל אדם באשר הוא אדם ומבקש סליחה ומחילה מכל אחד ואחת שפגעתי, בין אם בזדון ובין אם בשגגה".

מילה לאוהדים, בכל זאת התחלנו שנה חדשה ועונה חדשה?
"אם על מילה אחת את מתעקשת אז אני רוצה לומר 'תודה', אבל יש לי הרבה מה לומר לאוהדי נתניה ומכל הלב: בראש ובראשונה אני באמת רוצה לומר לכל אחד ואחת מהאוהדים תודה רבה על ההתעניינות, האכפתיות והאהבה שאתם מרעיפים עלי – מהרגע שהגעתי למועדון ובמיוחד בתקופה האחרונה. יש לנו, למכבי נתניה, קהל נדיר שאני אוהב ומוקיר. ברמה כללית אני מאחל לנו עונה מוצלחת, שמכבי נתניה תטפס כמה שיותר גבוה, שנחווה המון רגעים משמחים, ולכל בית ישראל באשר הם אני מאחל חתימה טובה, שנה מבורכת, שנה של בריאות והצלחה ושכל שנבקש לו יהי". .

אהבתם? מוזמנים להגיב, לשתף או לעשות לייק. לכתבות ספורט נוספות מבית נתניה און ליין – נתניה און ליין אתם מוזמנים לבקר במדור ספורט נתניה און ליין – נתניה