המייל האדום
גל דולב גילה את הים בגיל שמונה. כיום, כרכז בצופי ים נתניה, הוא עושה הכל כדי להנחיל לכמה שיותר בני נוער את האהבה לים
מאת אפרת בבא
לפני כשלוש שנים, כשעיתון נתניה און ליין חשף בכתבת תחקיר, שבעיר נתניה, העיר עם החופים הכי ארוכים, יפים ומושקעים, יש את מספר העוסקים בספורט ימי ושייט הנמוך ביותר מבין כל ערי החוף, התעוררה סערה שלוותה, כרגיל במחוזותינו בהמון תירוצים. שלוש שנים עברו, ונדמה שהאסימון נפל ונתניה צועדת בקצב נכון ובמגמה קבועה להפיכתה למעצמה ימית מקומית (בגלישת גלים אנחנו כבר מובילים). על הגידול המתמיד, למרות הקשיים, מביט בגאווה גל דולב.
רק שמונה שנים פועל שבט צופי ים של תנועת הצופים בחוף סירונית. מדי יום ובסופי שבוע פוקדים את הסניף נערים ונערות מכל רחבי העיר לפעילות שבועית בים הפתוח. את הצעירים מלווים מדריכים מקצועיים, שמרביתם פועלים בהתנדבות מלאה, זאת כחלק משנת השירות שלהם. הם יוצאים עם הנערים והנערות אל הים הפתוח, מלמדים אותם לפעול ולחשוב כצוות על הסירה ולהתמודד עם הים.
"לרוב הנערים, בחיי היום יום שלהם, לא נחשפים לפעילות כזו ובוודאי שלא יוצא להם להפליג בסירה, לתפעל ולתחזק אותה. יש כאן הזדמנות לפעילות ממש לא שגרתית, המעניקה בסופו של דבר המון ערכים וכלים למי שמשתתף בה", מספר גל ומוסיף: "אנחנו נפגשים פעמיים בשבוע, כשבאמצע השבוע זה פעילות שבטית רגילה, כמו שיש בכל תנועות הנוער ובשבת כולנו נפגשים בים. חותרים בסירות, גולשים על סאפים ובעיקר מפליגים בסירת מפרש. יש כאן המון ערך מוסף. בינינו, מתי יוצא לבני נוער להתכנס עם חברים בני גילם לפעילות ספורטיבית, ללא סמארטפונים או מחשבים?! יש כאן התמודדות עם קבוצה שלמה, קבלת האחר וכושר מנהיגות. בסופו של דבר, בכיתה י', כולם הופכים למדריכים ומקבלים אחריות על ילדים בני עשר ומעלה – מה שמעניק המון ביטחון עצמי. בואי לא נשכח גם שזה פשוט כיף".
עד כמה התחום בכלל וצופי ים נגישים לכולם בעיר?
"תנועת צופי ים עובדת ללא מטרות רווח, כך שאין כאן עניין של כמה שיותר נרשמים במחיר מסוים. המחיר נגיש ונוח לכולם. אין דבר כזה, מבחינתנו, שילד לא יירשם בגלל בעיה כלכלית. אם ישנה בעיה כזאת, אנחנו נעשה הכל כדי שהוריו ירשמו אותו, כולל הנחה משמעותית. חוץ מזה, אין כאן אפליה על רקע של מין, דת או גזע. כל אחד יכול להירשם. אם, למשל, ימי שבת בעייתים לילד או ילדה מבחינת דת, יש גם פעילויות באמצע השבוע. זה לא פשוט להנגיש את הפעילות לכל התלמידים בעיר. יש כאן המון בתי ספר ואנחנו עושים את מיטב המאמצים להגיע לכמה שיותר בתי ספר בעיר ולהזמין את התלמידים לקחת חלק בפעילות שלנו בצופי ים- סירונית".
איך אתה בעצם נחשפת לזה?
"כשהייתי ילד לא הכרתי יותר מדי את הים, למרות שגרתי בהרצליה. יום אחד הגיעו מדריכים לבית הספר וסיפרו לנו על צופי הים. הם הזמינו אותנו לפעולה ימית. בהתחלה הלכתי, כי זה נשמע לי נחמד. התייחסתי לזה כאל חוג – עד שלאט-לאט התאהבתי בזה. היום, משמש לי הים כבית שני. הרגשתי שיש לי מקום בטוח, בו אנשים דואגים לי ואכפת להם ממני. אהבתי גם את תחושת האחריות כשהפכתי למדריך. אחרי שנת השירות שלי (צעירים המתנדבים שנה טרם גיוסם א.ב) התגייסתי לחיל הים ושירתתי כלוחם. היה ברור לי, שארצה להעניק למדינה שירות צבאי משמעותי".
בעצם, משנת השירות שלך אתה בנתניה.
"כן. לפני השירות הצבאי, כמו בגרעין נח"ל, אצלנו, בצופי הים, יש אפשרות לצאת לשנת שירות, מה שבדרך כלל כולם עושים אצלנו. אותי הציבו בנתניה. לפני כן לא ממש הכרתי את העיר, וממש התאהבתי בעיר הזאת. אני חושב שהיא פשוט יפהפייה. אני יכול לומר שהיא הרבה יותר יפה ומושקעת מהרצליה. יש כאן רצועת חוף ענקית ויפה והחופים כאן תמיד נקיים ומטופחים. מעבר לזה, יש כאן שיתוף פעולה מעולה בין מנהלי בתי הספר אלינו. בכלל, באופן כללי, יש כאן אווירה חמה ומשפחתית".
למרות הכל, יחסית לעיר עם רצועת חוף בסדר גודל כזה, אין כאן יותר מדי פעילות ימית.
"זה נכון ולטעמי, עיר עם חוף ים כזה, עדיין לא מממשת את כל הפוטנציאל שיש לה, אבל זה עניין של זמן. למעט גלישת גלים, שזהו ספורט עממי, מרבית הילדים ובני הנוער כלל לא חשופים לפעילות ימית כזו או אחרת".
כדי לחדד את הנקודה ראוי לציין, שבערי חוף אחרות כדוגמת חדרה, חיפה, אשדוד והרצלייה, פועל מועדון ימי עם תקציב עירוני מוגדר והכרה מלאה בים כמקום בילוי וכלי לפעילויות שונות. בנתניה, נכון לעכשיו, אין באמת אחד כזה".
בכל זאת, ענף הגלישה בעיר מפותח מאוד בכל קנה מידה ארצי
"אכן כן. אני מאמין, שאם הייתה לנו בנתניה מרינה, הייתה סיבה טובה לעירייה להקים אחד כזה. בשנים האחרונות, דווקא, ישנה התעוררות והבנה בחשיבות הים והפעילויות שבו. מינהלת החופים, מחלקת הספורט, מינהל החינוך, העמותה לחינוך בלתי-פורמאלי והנהלת העיר משתפים איתנו פעולה באופן מלא. גם מינויו של חבר המועצה רפי ימין, שהוא גולש מקצועי ואיש של ים כמחזיק תיק החופים, תורם רבות. כשהתחלנו לפני שמונה שנים היינו שבט מצומצם. בשנים האחרונות מגמת הגידול היא קבועה – וכך גם מידת מעורבותנו בפעילויות קהילתיות וחברתיות. כך, למשל, לא מזמן נטלנו חלק ביוזמה לניקוי חוף פולג יחד עם עיריית נתניה".
מה בעצם מייחד את צופי הים משאר תנועות הנוער בארץ, ומדוע, בעידן הנוכחי תנועות הנוער עדיין רלוונטיות?
"דווקא בגלל העידן הנוכחי, עידן של פרסונליזציה, יותר רשתות חברתיות ופחות חברים וחברה, אני חושב שכל נער צריך להיות בתנועת נוער. כל אחד ותנועת הנוער שמתאימה לו. יש מספיק תנועות לכולם. אצלנו, בצופי ים, הדגש הוא על העניין החברתי-קבוצתי. הפעילות הימית המשותפת מקנה אחריות ועצמאות אדירה. כאשר בגיל צעיר יחסית אתה כבר מדריך ואחראי על קבוצה שלמה של אנשים, אתה יוצא אחרת ולא משנה מה תעשה. אתה בוגר יותר, אחראי יותר ועם כישורי מנהיגות שרק יעזרו לך בחיים. השנה למשל, שלחנו חמישה חבר'ה נתנייתים לשנת שירות שגם התקבלו לקורס חובלים היוקרתי של חיל הים. זה יפה וזה מרגש".
כאחד הנחשף כל יום ויום לבני נוער, מה דעתך על הנוער של היום?
"הנוער של היום הוא מאוד חכם ומאוד פיקח. ברגע שנותנים לו את המקום ואת הסביבה הנכונה והחופשית, עם גבולות נכונים והדגש הוא גבולות, הוא יכול להתפתח ולעשות דברים נפלאים. אני רואה המון ילדים שלוקחים אחריות ומגלים רצון ועושים דברים, שאפילו מבוגרים לא עושים. מה שחשוב זה שמבוגרים כמוני ובכלל, ייתנו לנוער ולילדים כלים לעשייה – אחרת הם מתפזרים ומגיעים לאייפונים שלהם או למחשבים או לכל אלפי הגירויים הקיימים היום. מה שיכול להוביל הרבה פעמים למקרים מצערים או סתם לבזבוז זמן. ילד שאין לו מסגרת חוץ מבית הספר, פנוי במשך רוב שעות היום ונוטה להתפזר. הפעילות החברתית שלו, מסתכמת באופן מצער, בישיבה מתחת לבית או בגן השעשועים בשעות הלילה המאוחרות"
מה השאיפה שלך מצופי ים סירונית?
"היום, צופי ים נתניה, נחשב לשבט קטן יחסית לשאר השבטים בארץ. הייתי רוצה שזה יגיע להיקף, שזה יכול וראוי להגיע אליו. עם כל השפע של החוגים שישנם היום, צריך גם לקבל דחיפה קטנה מההורים בכל מה שנוגע לתנועות הנוער. בערב יום הזיכרון נערכה בכיכר עצרת הזיכרון של תנועות הנוער בעיר. אומנם, היו אלפים, ועדיין בקושי מילאנו את הכיכר, מה שממש חבל. זה משהו שפתוח בפני כולם ולכולם יש מקום. זה הזמן להצטרף".
