אבי סינגולדה כוכב עליון

אין סיכוי שלא תשמעו אותו בכל יום, גם אם אתם לא מודעים לכך, וירטואוז הגיטרה אבי סינגולדה ניגן בתוך אולפן ההקלטות כמעט עם כל אמן בישראל. צלילי המיתר שלו מהווים חלק בלתי נפרד ממאות שירים המושמעים ברדיו, בטלוויזיה או יוטיוב. קרוב לשלושה עשורים מזוהה אבי סינגולדה כגיטריסט של שלמה ארצי ובטלוויזיה החינוכית גדלים ילדים על תכניות האירוח שלו – בו הוא מפגיש גיטריסטים צעירים עם אמנים ישראליים מובילים לשיחה על מוזיקה ונגינה משותפת.

מזה שבע שנים מופיע סינגולדה, אחד האנשים הכי ביישנים בתעשיית המוזיקה הישראלית, בקדמת הבמה – במופע בו הוא נמצא בפרונט ואותו מלווים נגנים וזמרים – כולם חברים מוכשרים. בסוף השבוע יגיע אבי סינגולדה לעוד הופעה במועדון ההופעות ברלה בקיבוץ להבות חביבה (שישי 10.02) – שם ישלוף את הגיטרה וינגן בהמון אהבה.

קרוב לארבעה עשורים שהגיטרה היא חלק בלתי נפרד ממך, עוד לא מיצית?
"כל עוד אני חי, לא אמצה את הגיטרה. יש כאלה שנהנים לשתות ויש כאלה שנהנים לעשן. אני אוהב לנגן, החמצן שלי זאת הגיטרה. יותר מזה, יש לי בבית תמונה בה הייתי בן שלוש או ארבע. בתמונה אני מצולם מנגן במנדולינה ובוכה. מגיל צעיר המוזיקה בכלל ומיתרים לפרוט עליהם מהווים את מוקד חיי ובעצם את צליל חיי".

המופע "סינגולדה וחברים" רץ כבר מספר שנים. איך בכלל הגעת לרעיון לעבור לקדמת הבמה?
"אני אדם ביישן מטבעי וכל הקטע של לעמוד בקדמת הבמה, גם אחרי שבע שנים שאני מופיע לבד, מרגיש לי חדש. הרעיון למופע שלי עם חברים נוצר די במקרה. ערב אחד התקשר אליי מנכ"ל סאנדיסק וביקש שאופיע בשבילו באיזה ערב שארגן. אמרתי לו שאין לי הופעה שלי והוא התעקש ואמר לי להמציא. לא יודע איך זה קרה, מצאתי את עצמי מכין רשימה של כל השירים שגדלתי עליהם, כאלה שאני אוהב וכל אחד מכיר כמו לד זפלין, גרי מור ואריק קלפטון. שילבתי כמה שירים בעברית. גייסתי חברים ואלתרנו מופע לאותו ערב. מאז, שידרגנו את המופע והשתדרגנו איתו כבר שבע שנים ברציפות".

אתה מותג מוזיקלי כגיטריסט, אבל האם אבי סינגולדה בדרך להפוך למותג גם בשירה?
"חס וחלילה, אל תגזימי. אני מנגן ויש איתי עוד שני זמרים וגם נגנים מוכשרים, שעושים את העבודה הקשה. אני בא ליהנות. יחד אנחנו מנגנים את מיטב הקלאסיקות שגדלנו עליהן. יש לי לא מעט קהל חוזר, שנהנה בהופעה אחת וחוזר לעוד אחת. לטובת אותו קהל ובכלל, אני תמיד דואג לחדש. חשוב לי לשנות ולהוסיף, חשוב לי ליצור עניין גם אצל כאלה שבאים להופעה שלי בפעם החמישית".

אבי סינגולדה על החברות עם שלמה ארצי: "גם היום, אחרי 25 שנה, שלמה הוא המורה הכי טוב שיכולתי לקבל למקצוע הבמה. מלבד היותו חבר אמיתי, העבודה איתו היא חלק מפסקול חיי ואני נהנה בכל רגע"

עם יד על הלב מה אתה מעדיף: להיות בקדמת הבמה או הגיטריסט של…?
"איזה מזל שאני לא צריך לבחור, כי היום אני באמת נהנה משני המצבים. אם היית שואלת אותי שרק יצאנו עם המופע, סביר להניח שהתשובה שלי הייתה אחרת. זה לא פשוט כאדם ביישן לעבור ממצב אחד למצב שהזרקורים מופנים אליך. לקח לי הרבה זמן להסתגל לרעיון, אבל היום זה כיף. זה ניצוץ אחר בעיניים. כמובן שניצוץ בעיניים קיים גם בעבודה עם שלמה ארצי. גם היום, אחרי 25 שנה. שלמה הוא המורה הכי טוב שיכולתי לקבל למקצוע הבמה. מלבד היותו חבר אמיתי, העבודה איתו היא חלק מפסקול חיי ואני נהנה בכל רגע. ההוכחה לכך היא ,שאני לא מוכן לוותר על זה".

לא פעם שמעתי אותך מדבר על ההבדלים בין איך שאתה למדת לנגן לבין הילדים היום. עד כמה זה באמת שונה?
"ההבדל הוא שמים וארץ. בתקופה בה אני הייתי ילד, ללמוד לנגן היה משהו מורכב. כדי לנגן סולו גיטרה הייתי צריך להזיז את המחט לקטע הסולו אין סוף פעמים כדי לנסות ולהבין איך לנגן. הילדים היום לא צריכים להתאמץ. הם נכנסים ליוטיוב ושם כבר יש סרטונים של הנגן המקורי או של כאלה שעשו לו קאבר – כולל הסברים מפורטים ומדויקים איך לנגן ומה. עם כל היתרון שבזה, יש גם חסרונות. עולמם של הילדים היום, ברובו, מבוסס על מסכים. אין הרבה אינטראקציה בינם לבין העולם המוחשי הריאלי. לי היום מאוד חשוב לחבר וליצור את האינטראקציה בין הנגנים הצעירים לנגנים המוכשרים והמוערכים שיש לנו בארץ ולא חסר. לכן, גם בתכנית הטלוויזיה שלי אני מארח נגנים צעירים שינגנו עם נגנים מהתקופה שלי. גם בהופעות שלי, אני כל הזמן מארח נגנים צעירים כדי לתת להם חשיפה ובמה שזה משהו שבגילם תמיד חלמתי שיקרה".

ציפור קטנה לחשה לי, שלמופע שלך בברלה בסוף השבוע, יש קשר ישיר לעיר נתניה. ספר לי על זה?
"הציפור לא הטעתה אותך, זה נכון. בכל הופעה שלי אני מארח נגנים צעירים מהאזור. בהופעה הקרובה אני מארח נגן צעיר מנתניה, העונה לשם אילון גרינברג. אילון נולד בארצות הברית ועשה עליה לפני כמה שנים. היום, הוא ומשפחתו מתגוררים בנתניה, ובסוף השבוע הקרוב הוא ינגן יחד איתי על הבמה בברלה".