ביהמ"ש: הוצאת עובדת עיריית נתניה לחופש כי סירבה להיבדק – מוצדקת

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, דחה תביעתה של עובדת סוציאלית נגד עיריית נתניה בטענה, בין השאר, לפגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

העובדת הסוציאלית הגישה לאחרונה, תבעה את עיריית נתניה לאחר שהוצאה לחופשה עקב סירובה להציג בדיקת קורונה שלילית כל 72 שעות, זאת לאחר שלא התחסנה.

העובדת הסוציאלית טענה בתביעתה, כי לא ניתן לחייבה למסור מידע רפואי אישי האם התחסנה או לא, או לחייבה לעשות בדיקה פולשנית בגופה לאיתור הנגיף אחת לשבוע. עוד טענה, כי דרישה זאת נעשתה ללא סמכות חוקית העומדת בבסיס דרישות אלה.

הרקע לעתירה היה מכתב שהוציאה העירייה בחודש פברואר האחרון לעובדיה ובו הנחיית חזרה לעבודה בתום הסגר השלישי. במכתב נמסר לעובדים, כי עובדים שטרם התחסנו יציגו בדיקת קורונה שלילית שבוצעה 72 שעות לפני הגעתם לעבודה. כמו כן נמסר, כי על העובדים הלא מחוסנים להציג אישור כזה מדי 72 שעות.

יו"ר ועד עובדי עיריית נתניה, מנחם מזרחי, התייחס להנחיה וציין, כי לאחר התייעצות עם האיגוד המקצועי והיעוץ המשפטי של ההסתדרות, הוחלט, שדרישת הנהלת העירייה מהעובדים שלא חוסנו "יש בה איזון ראוי ומידתי בין הרצון לכפות על העובדים לבצע את החיסון בכפיה לבין דרישה לבצע בדיקת קורונה כל 72 שעות. אשר על כן, אבקש מכל העובדים שלא התחסנו לבצע בדיקת קורונה כנדרש כל 72 שעות".

בהמשך הוציאה חיה שניידר, סמנכ"ל וראש מנהל כללי של עיריית נתניה, מכתב לעובדים, בו נכתב, בין השאר, כי "עובד שלא מציג בדיקת קורונה שלילית אחת ל-72 שעות אינו יכול להימצא בעבודה. לפיכך כל עובד שטרם התחסן מתבקש להציג אישור בדיקת קורונה שלילית. ככל שלא, אינו יכול להימצא בעבודה. היעדרות זאת על חשבונו. כמו כן אינו יכול לעבוד מהבית..".

בתאריך ה-24.221, כתבה שניידר לעובדת הסוציאלית מכתב בו נכתב: "הואיל ונמנע מהעירייה לאפשר לך להמשיך בתפקידך הכרוך במגע עם קהל, לרבות ילדים בסיכון, שאינם מחוסנים, הרינו להוציאך לחופשה….".

בעקבות הדברים הגישה העובדת הסוציאלית בקשה לצו מניעה האוסר על העירייה להשעות ו/או לפטר אותה בעילה סרבנות חיסון וסרבנות לביצוע בדיקות קורונה.

העובדת הסוציאלית טענה במהלך הדיונים בבית המשפט, כי דרישתה של העירייה להתחסן או להציג בדיקת קורונה שלילית כל 72 שעות, היא דרישה שאינה לגיטימית ואינה חוקית. לדבריה יש בה פגיעה בפרנסתה, תוך הפרת חוק יסוד חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו, חוק זכויות החולה והחוק להגנת הפרטיות.

עוד טענה, כי לא ניתן לחייב אותה למסור מידע רפואי אישי האם התחסנה, אם לאו, או לחייבה לעשות בדיקה פולשנית בגופה לאיתור הנגיף.

בנוסף טענה, כי המסגרת עבודתה כעו"ס במחלקת הרווחה של עיריית נתניה, היא איננה נדרשת מקצועית לבוא במגע פרונטלי עם אנשים לפרק זמן רצוף העולה על 10 דקות. לכן אין כל הצדקה רפואית עניינית לביצוע בדיקות מטוש, וכי העירייה אינה מוסמכת להתנות המשך עבודה בוויתור על זכויות העובד.

מנגד טענו נציגי עיריית נתניה, כי העובדת הסוציאלית מטפלת בכ-70 משפחות, בהן נשים חד הוריות, ילדים בסיכון משפחות קשות יום ועוד. לטענתם תפקידה מחייב אותה במפגש מתמיד וקשר שוטף ובלתי אמצעי עם ציבור המטופלים.

"מטרת המנהל היא לתת שירותים חברתיים מיטביים לאוכלוסיות אלה. נוכח החשיבות הרבה של עבודתם של העובדים הסוציאליים בטיפול באוכלוסיות מצוקה, במיוחד בעת המשבר שגרמה התפשטות נגיף הקורונה, הוחרגו העובדים הסוציאליים ממכסת העובדים החיוניים בשלטון המקומי ואת כדי לתת מענה טוב יותר לבריאותו של הציבור" טענו נציגי עיריית נתניה.

עוד הוסיפו נציגי העירייה, כי "העובדים הסוציאליים מתוקף תפקידם, מחויבים להיחשף ישירות לציבור הרחב. העובדים הסוציאליים מתוקף תפקידם, מחויבים להיחשף ישירות לציבור הרחב. הטיפול הישיר, המתחייבת במשפחות קשות יום בהם מטפלת המבקשת חושף את המטופלים לסיכון הידבקות".

בנוסף טענו נציגי העירייה, כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד חופש העיסוק, חוק זכויות החולה והחוק להגנת הפרטיות ניתנים להגבלה בתנאים מסוימים, וכי ההוראה לעובדים, שטרם התחסנו, להיבדק כל 72 שעות נעשתה בהתאם למחויבות העירייה לשמור על בריאות הציבור ולשמור על סביבת עבודה בטוחה ובריאה לעובדים.

בית הדין האזורי לעבודה אפשר לנציגי עיריית נתניה לצרף את עמדת היועמ"ש וכן את חוות דעתה של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, הממליצה להגביל כניסה של עובדים שאינם מחוסנים, מחלימים או שלא הציגו בדיקת קורונה שלילית, למקומות עבודה בעלי מאפיינים רלבנטיים. בפרט מקומות עבודה הכוללים מגע עם אוכלוסיות בסיכון מוגבר.

כאמור בית הדין האזורי לעבודה קיבל את עמדת עיריית נתניה ודחה את תביעתה של העובדת הסוציאלית.

זאת ועוד בית הדין נענה לבקשת עיריית נתניה מבית הדין האזורי לעבודה לסלק את בקשתה נגד ראש העירייה, מרים פיירברג-איכר, של העובדת הסוציאלית על הסף, הואיל והיא לא המעסיקה של התובעת ולא חל כל פגם בהתנהלותה.

בהחלטתו קבע בית הדין האזורי לעבודה בראשות השופטת אסתר רובוביץ-ברכש, כי "כפי שהבהרנו אכן הדרישה של המשיבה לבצע בדיקה כל 72 שעות מהווה חדירה מסוימת לחרויות הפרט, שכן מדובר בבדיקה פולשנית. עם זאת לאחר ששקלנו את הדברים ובבואנו לשים על כפות המאזניים מחד את זכותה של המבקשת לפרטיות, לכבוד וכן את חופש העיסוק בו היא אוחזת ומנגד את זכות כלל עובדי העירייה וזכויות המטופלים בהם מטפלת המבקשת , לרבות הילדים, משפחות הילדים לחיים במיוחד שעה שכל פגיעה באוכלוסיות קשות אלו יכולה להיות פגיעה של ממש, הרי ששוכנענו כי זכות זו של המשיבה גוברת בהתחשב בעובדה שהמבקשת עובדת מול אוכלוסייה בסיכון, באופן תדיר ויומיומי".

עוד קבע בית הדין, כי "עם זאת, שעה שהמשיבה הבהירה בתגובתה כי לעת זו לא הורתה על הפסקת העסקת של המבקשת ושעה שימי החופשה של המבקשת מוצו ומשעומדת האפשרות של המבקשת לבצע את הבדיקות ולחזור לעבודתה, הרי ששוכנענו כי האיזון הנדרש הינו כי עד למועד מתן החלטה זו
המשיבה תישא בתשלום שכרה של התובעת".

בית הדין פסק על העובדת הסוציאלית הוצאת משפט בסך 8000 שקלים.