בין צחוק לחוק

1. יש לי (ומן הסתם לעוד מחצית מהעולם הזה ) הרבה מה לאמר על עניין הגבולות , הן על התיחום שלהם והן על הפירצות שבהם וזה הולך וצובר תאוצה כשיש גם ילדים בגיל ההתבגרות (ויש לי אחת כזאת שהיא רק בת 12 אבל יודעת ומבינה הרבה על עוצמת משיכת החוט) . הרבה פעמים זה מרגיש לי כמו דילוג מעל שלוליות או לחילופין להלך בין הטיפות שלהן בידיעה מוחלטת שאף אחד לא יישאר כאן יבש .לא המודע ולא התת מודע . הבחירה בין הדילוג לבין להלך מאפשרת לנו הן כדמות מחנכת והן כדמות שלומדת על עצמה – להרגיש לבחון ולבצע את ההתאמות הנדרשות כל פעם מחדש עם חידודים וחידושים הנושקים לקו הגבול שקבענו . ואם נתפרע ונרחיק לכת בדימיון – וזה מחזיר אותי לציור של ליבי בגן – אפשר פשוט לקחת חוט להניח אותו על דף ולהבין ביחד שחוט יכול להיות מאוד גמיש – הוא יכול להימתח הוא יכול להיות רפוי , ואפשר ליצור ממנו המון צורות על הדף (לב=אהבה, שביל=דרך, עיגול=מסגרת תומכת , משולש=תמרור, צורות שהן פתוחות=פירצות =גמישות וכו'). החט יהפוך לציור משותף שאתה יכול ליצור עם ליבי ביחד. אני בטוחה שלב ועיגול תמיד יהיו שם עכשיו צריך להוסיף גם את התמרורים….
   וחוץ מזה אין לי מילים לתאר את היופי את התבונה ואת כל הדרך הקסומה שלך לייצר חיבור של כל מה שתיארת כאן בפוסט. אין ספק שהמתכון של המרק הצליח ובגדול !!!

2. פזית, מדהים. אפשר לבנות תרגיל להורים. תרגיל מוחשי. לקחת חוט. ולדבר על שמ-חוט הורית. ולדבר על גמישות ועל שינוי צורה …וליצור צורות מהחוט הזה. לצלם את זה. ובכל פעם שיש קושי עם גבול, להזכיר את החוט…ולבדוק איזו צורה אפשר לבנות איתו יחד… רעיון מעולה…ותודה על החיזוקים, זה עושה אותי מאושר ללא גבול.

3. פזית, מדהים. אפשר לבנות תרגיל להורים וילדים. תרגיל מוחשי. לקחת חוט. ולדבר על שמ-חוט הורית. ולדבר על גמישות ועל שינוי צורה …וליצור צורות מהחוט הזה. לצלם את זה. ובכל פעם שיש קושי עם גבול, להזכיר את החוט…ולבדוק איזו צורה אפשר לבנות איתו יחד…ותמיד לסיים עם צורה של לב מהחוט. תרגיל אי-חוטי! :-) רעיון מעולה…ותודה על החיזוקים, זה עושה אותי מאושר ללא גבול.

4. אהבתי מאוד. בתור אבא לשלושה המאמין בהצבת גבולות ברורים, ללא מתן הנחות – אלא אם באמצעות שיח הילדים מוכיחים לי שטעיתי, אני מזדהה עם מסקנותיך.

5. דורון אהוב יקר, אם עושים הנחות בגבולות, זה גורם לאנחות של תסכול אחרי זה. וההנחה שלי לגבי גבולות שקודם כל עלינו לוודא שהגבול באמת ובתמים משרת את הילד. (לפעמים אנחנו יוצרים גבולות כי זה משרת את האגו, הנוחות, העצלנות, וכל מיני קבעונות שלנו). ילד שמרגיש שהגבול באמת ובתמים משרת את צרכיו הרגשיים נפשיים גופניים, מכבד את הגבול הרבה יותר בקלות. גבולות עושים באהבה או שלא עושים בכלל! :-)

6. שרון, מזדהה עם מחשבותייך וחלק מתובנותיך. אתה פשוט צריך עוד ילדים זה יסדר לך את המחשבות אחת ולתמיד ;-)

7. בעזרת השם…תגידי אמן. :-)

8. מהמם

9. מהמם

10. אהבתי. מעורר חשיבה ותובנות

11. ההקשבה שלי לעצמי בתוך הנחת חוט הסמכות היא משאלה גדולה בקשר ביני לבין ילדיי. מנסה לצאת מהאוטומט בכל פעם, ולבדוק מחדש איזה חוט שמה, וההבחנה הזאת שלךֿ המוחשית לי, עוזרת לעשות את העבודה מול עצמי, איזה חוט אני מניחה, ומתוך איזו הנחה, וזו בדיקה שחוזרת על עצמה, משתדלת (ולא תמיד מצליחה…:) להיות בהקשבה. תודה על החוט ששלחת .

Comments are closed.