בית המשפט: הסבתא תחזיר לאבא חלק מתשלום המזונות

בית המשפט לענייני משפחה קיבל טענתו של אב, כי שילם מזונות יותר מהמסוכם וכי על פי ההסכם הסבתא צריכה להחזיר לו את ההפרשים.

הורי הילדה הכירו בשנת 2003. באותה תקופה היה אביה גרוש ואב לבת. זמן מה לאחר היכרותם חתמו בני הזוג על הסכם ממון, בבמסגרתו נחתם, כי אם יוולד להם ילד משותף ישלם האב מזונות, מדור וכל צרכיו בסך של 900 שקלים. בנושא על פי ההסכם, יישא האב במחצית עלות הוצאות רפואיות חריגות של הילד.

בהמשך לעריכת ההסכם חתמה הסבתא, אמא של האם, על כתב התחייבות וערבות במסגרתו התחייבה להחזיר לאבא כסף, במידה והוא יחוייב לשלם מעבר לסכום שנקבע.
מספר חודשים לאחר החתימה על הסכם הממון נכנסה האישה להריון ולבני הזוג נולדה בת.

בחודש נובמבר 2013 הגישה האם, תושבת האזור, תביעה למזונות על סך 2930 שקלים לחודש וכן בתשלום חלקה של הילדה בהוצאות המדור ואחזקתו בסך של 1995 שקלים.

אביה של הילדה טען, שלמרות הסכם הממון שנעשה בינו לבין אמה, הוא משלם מיוזמתו סכומים גבוהים יותר וכי דרישתה של האם מופרזת. האם מבחינתה טענה, כי מכיוון שהם לא נישאו ההסכם אינו תקף וכי בית המשפט צריך לחייב את האב בתשלום מעבר לסכום שנחתם בהסכם – 900 שקלים.

בית המשפט קבע, כי האב ישלם סכום של 1650 שקלים בחודש. בעקבות החלטת בית המשפט, הגיש האב עתירה נגד הסבתא, על מנת שתעמוד בהתחייבותה ותחזיר לו את הכספים, שעליהם התחייבה – ההפרשים בתשלומים מעל 900 שקלים.

הסבתא טענה, כי ההתחייבות והערבות נועדו לערוב להתחייבות האם בהסכם. עוד טענה, כי לא הוסבר לה אודות ההסכם וכי היא אינה יודעת כתוב וקרוא בעברית וכל מה שנאמר לה הוא שאם לא תחתום, בתה לא תינשא.

שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, יהורם שקד, קבע בהחלטתו, כי לא הוכח שחתימות הסבתא על גבי ההסכם וכתב ההתחייבות והערבות נעשו תוך כפייה או עושק. בנוסף דחה השופט שקד את טענת הסבתא, כי לא ידעה על מה חתמה וקבע, כי האב ילדם לידי האם סך של 1650 שקלים לחודש ואילו הסבתא תחזיר לאב את הכספים שמהווים את ההפרש בין הסכם הממון שנחתם למזונות שקבע בית המשפט.