בנות נתניה – שוויוניות למחצה

כבר 15 שנים שהכדורגלנית, שלי ישראל, חיה את ענף כדורגל הנשים. חודש לאחר שקבוצת הבוגרות שלה – בנות נתניה – בה משחקות כדורגלניות מכל האזור קיבלה תעודת הוקרה על עלייתן לליגת העל, היא מוצאת לנכון להציף את נושא אי-השוויון המגדרי בין גברים לנשים שאופף את ענף כדורגל הנשים בישראל, השינוי שנעשה בענף בנתניה והשאיפה לעתיד טוב יותר.

לפני כשלוש שנים הצטרפה שלי ישראל לחברתה, כדורגלנית העבר שרית שנער. ביחד פתחו השתיים את קבוצת בנות נתניה. החלום להפוך את נתניה לבירת כדורגל הנשים, קורם אט אט עור וגידים. היום ניתן לומר, שבקבוצות הגיל השונות ובעיקר בקבוצה הבכירה משחקות בנות מכל האזור – מנתניה, מאבן יהודה, מכפר יונה וכמובן ממושבי עמק חפר. אלא, שלא הכל זהב: עם מחסור חמור בשעות אימון נאלצת קבוצת הנשים היחידה באזור להתאמן בשעות לא שעות במגרשי האימון בנתניה וגם במגרשי אבן יהודה. "אני תמיד אופטימית ומרגישה שיש שינוי" , פתחה שלי ישראל את הריאיון לעיתון נתניה און ליין.

במהלך חודש שעבר קיבלו בנות נתניה תעודת הוקרה מטעם ראש עיריית נתניה על עלייתן לליגת העל. איך זה מרגיש לך כמי שהקימה את העמותה?
"אני מסתובבת זקופה ומרגישה כאמא גאה. בכל זאת, מדובר בהישג ספורטיבי שהוא לא מובן מאליו ורק מוכיח עד כמה הבנות אוהבות את הכדורגל. להעפיל לליגת העל, זה לא דבר פשוט. אני לא צריכה להסביר לך. מספיק שתראי את קבוצת הכדורגל של הגברים ותביני עד כמה צריך להילחם ולתת מעצמך כדי לטפס במעלה הליגה. אז תחשבי שאנחנו מקיימות את המלחמה הזו עם התקציב הכי נמוך בליגה ועם ותנאים שרחוקים מלהיות אידאליים".

למה את מתכוונת שאת אומרת תנאים הרחוקים מלהיות אידיאלים?
"אין זה סוד שענף כדורגל הנשים הוא לא מהבולטים והמוכרים בישראל. זו גם הסיבה שלא מייעדים לו תקציב ראוי. אז נכון שבשנים האחרונות נעשה שינוי לטובה מצידה של עיריית נתניה, שהכירה בנו ובהישגים שלנו ורוצה לנסות ולפתח את זה. אבל, עם כל הכבוד, השינוי הזה רחוק מלהספיק לקבוצת כדורגל בליגת העל. קבוצות אחרות בארץ מקבלות תקציבים כפולים משלנו. זה, בעצם, מה שמאפשר להן להתאמן יותר ובשעות נוחות, להביא שחקניות זרות ולהתחזק. אצלנו עם כל ההערכה העצומה שיש לי לבנות וההבנה שיש פה באמת בנות עם כישרון, לפעמים זה לא מספיק. אני לא צריכה להילחם ולהסביר כל יום למה צריך להשקיע בכדורגל נשים".

מדוע בפועל אתן חשות רק חצי שוויוניות?
"תני לי סיבה אחת הגיונית לכך שאנחנו נאלצות להתאמן במגרשי נתניה רק פעמיים בשבוע ורק בשעה 21:00 בערב, על בסיס מקום פנוי, אחרי שכל המחלקות במכבי נתניה של הגברים סיימו להתאמן. למה כולם עדיפים על פנינו בזמן שאנחנו היחידות בתמונה שנמצאות בליגת העל?! למה מקצים לנו חצי מגרש או קטע צדי במגרש למטרת אימון. כדי להתאמן יותר מפעמיים בשבוע, מצאתי את עצמי לא פעם לוקחת את הבנות למגרש באבן יהודה, כי בנתניה לא היה מקום. נראה שמצפים מאתנו להסתפק במה שנותנים לנו ולהגיד תודה. אז אכן מגיעה תודה, אבל זה רחוק מלהספיק ועל זה אנחנו מתמקדות כעת".

בנות נתניה – תחושת אפליה מגדרית בספורט

את בעצם אומרת שישנה אפליה מגדרית עד כדי חוסר שוויון. השאלה היא: האם מדובר במשהו נקודתי או תופעה רחבה המאפיינת את ענף כדורגל הנשים בארץ?
"מדובר, כמובן, בתופעה רחבת היקף ולא רק נקודתית בנתניה. חשוב להדגיש, שבשנה האחרונה עיריית נתניה מכירה בנו יותר ומרימה את הכפפה לעזור ולדחוף את המיזם הזה קדימה, אבל אין מספיק תקציבים ואין מספיק סדר. הרי מבחינה הגיונית לא ייתכן שקבוצה הבוגרות של הנשים, שנמצאת בליגת העל, תתאמן פעמיים בשבוע. ואילו, קבוצת הבוגרים של הגברים הנמצאת בליגה הלאומית, תתאמן כל יום. אנחנו בכל זאת נשים. יש בינינו גם אימהות לילדים קטנים. זה לא רציני ולא מתאים שנקיים אימון בשעה 21:00 בערב. גם לגבי התקציבים: אני לא באמת מצפה שייתנו לנו תקציב זהה לזה שמקבלת קבוצה הגברים הבוגרת, אבל כן אני רוצה להאמין שיגדילו לנו את התקציב לפחות עוד קצת – כדי שנוכל להתקיים. הכסף לא הולך אלינו, אלא מספק תנאי הישרדות בלבד".

אם היו נותנים לך להיפגש, למשל, עם שרת הספורט או ראשי העיר וראשי המועצות באזור. מה היית אומרת?
"הייתי נותנת למספרים לדבר. להוצאות לתשלומים וכמובן להישגים. בנות נתניה, הלכה למעשה, יכולה להפוך ובקלות לקבוצה אזורית השואבת ומרכזת את כל כדורגלניות האזור. השינוי שנעשה וההכרה מטעם עיריית נתניה זה נהדר, אבל כדי להצליח יותר – בשם הספורט בכלל ולקידום הספורט הנשי בפרט – צריכים יותר תקציבים. די אם אצביע על המהפך בארה"ב בכל הקשור לכדורגל בכלל ולכדורגל נשים בפרט. באירופה, כדורגל נשים הוא מקצועני לחלוטין ועם אוהדים רבים. לשם אני שואפת".

את עדיין שחקנית פעילה?
"כבר לא. היום אני עומדת בראש עמותת בנות נתניה, אחר ששרית שנער זו שהקימה איתי, פרשה בשל תפקידה כמנכ"לית איגוד ההתעמלות. כמובן, שהיא עדיין עוזרת בכל דבר שהיא יכולה – אבל היא כבר לא חלק מזה. אני זו שאוחזת במושכות ובאחריות. בכדי לקדם את הקבוצה ואת המועדון, עזבתי את המשחק הפעיל".

מה מצב העמותה מרגע שהקמתן אותה. עד כמה יש היענות?
"היום רשומות בבנות נתניה 60 שחקניות המחולקות לכמה קבוצות גיל כולל ילדות. אנו פועלים היום ומתמקדים ביצירת בסיס לעתיד טוב יותר בענף ותנאים ראויים שיובילו אותן להישגים. אני יכולה להגיד לך שהשחקנית הכי טובה בארץ היום בכדורגל נשים, היא נערה בת 13 תושבת נתניה. את זה לא אני אמרתי. אני רוצה בשבילה ובשביל בנות כמוה ליצור תנאים טובים יותר, שימנעו מהן לעזוב לקבוצות בערים אחרות".