השבוע התקיים טקס מלגות לסטודנטים שהעניק מסדר "בני ברית", אשר פועל רבות למען הצדקה, האחווה והאחדות בעיר נתניה. לא הרבה אנשים יודעים על כל הטוב שקומץ המתנדבים הזה עושה, ולכן החלטתי להרים את הכפפה ולספר לכם על אחד הארגונים המרשימים הפועלים בעיר. נפגשתי עם בלה סלומון (82), נשיאת הארגון בנתניה, לראיון אינטימי, ביתי והכי מרגש שאפשר.
קצת היסטוריה. מדובר בארגון היהודי הגדול ביותר בעולם והוא פועל על בסיס התנדבותי בלבד. לנתניה און ליין הרחיבה בלה: "בני וברית ובנות ברית זה אותו דבר. פעם כשהיינו הרבה, זה היה בנפרד: גברים ונשים. עכשיו כבר יחד. בני ברית הוקם בשנת 1884 בארץ, אבל בנתניה, בנות ברית, נוסדה בשנת 1979. שרונה גיל, שהייתה מורה לאנגלית, שימשה כנשיאה הראשונה. קבוצת הגברים הוקמה קודם לכן, בסוף שנות החמישים. אנחנו עובדות למען הקהילה. היינו פעם שישים חברות. עכשיו אנחנו ארבע חמש וזה מאד מצער. גם בני ברית מונים כמונו ארבעה בערך", היא מחייכת בעצב. "אנחנו עושים את הפעילויות בשותפות. זה שמונה אנשים פחות או יותר המנהלים את כל הסניף. אנחנו עושים כמעט את אותם הפרויקטים למען הקהילה שעשינו גם קודם – רק שזה הרבה יותר קשה, כי בעבר זה התחלק בין יותר חברים ועכשיו בין פחות. אנחנו מנסים לגייס חברים וחברות חדשים. צעירים יותר. אין כל-כך היענות וזה מאד מצער, כי בני ברית זה ארגון מפואר הפועל בכל העולם. המרכז זה בארה"ב ויש פעילות באירופה, בדרום אפריקה, בדרום אמריקה. בכל מקום יש סניפים, רק של יהודים".
ספרי לי על פעילות הארגון בעיר
"ארגנו שש שנים ברציפות בת-מצווה לבנות של בית-ספר שח"ל בשיכון ותיקים שנסגר בשל אינטגרציה. אז לפני שנה לא עשינו' אבל הרמנו פרויקט אחר בקריית השרון: לקחנו אימהות לילדים עם שיתוק מוחין ליום כיף. לראות קצת חיוך על הפנים שלהן. השנה שוב נעשה בת מצווה לשלושים ומשהו בנות. אנחנו מלבישות אותן, נוסעות איתן לירושלים, לכנסת, לארוחת צהריים ואחר-כך קצת שעשוע ב'מעלית הזמן'. הגברים עושים בר-מצווה לבנים בגיל 13", היא ממשיכה ומספרת בשקט ובמבוכה, כזו שרק אנשים אשר יודעים את רוח הנתינה חשים: "קנינו ילקוטים ל-45 תלמידי כתה א' של ביה"ס רמב"ם, לא זולים, של 170 שקלים, כדי שיישאר להרבה זמן, שישה כדורי רגל לבתי ספר, תרמנו 1,800 שקל לפני חודש בשביל לקנות ספרים לספריה בבית ספר דתי, מלגות שאנחנו נותנים לתלמידים ולסטודנטים כל השנה ולא רק פעם בשנה. יש לנו גננת שלמדה ואנחנו עזרנו לה כל השנים, עורך דין מעולי אתיופיה שתמכנו בו, המון. לחנוכה קיבלנו 800 סופגניות וחילקנו את זה לביה"ס ולגני ילדים, לעירייה כדי שיחלקו למוסדות שונים שהם מטפחים".
אני יכולה לשאול בני כמה אתם?
"כן, בוודאי. אני הנשיאה בת 82, המפקחת נורית רוט בת 86, שרי ירון בת 74, רינה שטטלר בת 60, צעירה, בתיה כהן הגזברית. כשהיינו הרבה חברות בארגון, אחת הייתה אחראית ועדת תרבות, ועדת מלגות, עבודה סוציאלית.. עכשיו אין לנו אנשים אז אנחנו עובדים ביחד. אנחנו מאד רוצים למסור את זה לצעירים. כשבאים צעירים אלינו ורואים אותנו הם אומרים 'זקנות יש לנו בבית'. בבני ברית, בעלי התפקידים הם היו"ר אפרים פליישר, שמואל צבע בוועדת מלגות והמפקח מאיר שלף שגם מכהן כיו"ר המועצה האזורית שרון. אנחנו מוכנים לקבל מתנדבות מנתניה, קדימה, פרדסיה, כפר יונה ומכל הסביבה. נעשה גיבוש חברתי, נכיר אחד את השני וניקח פרויקטים ביחד. כיום, כשבאים אלינו מהעירייה או מהרווחה, אנחנו לא יכולים לקחת על עצמנו פרויקטים. אין עם מי לעבוד, זו בעיה. מה שיש לנו אנחנו עושים, אבל יש דברים חדשים שהיינו יכולים לעשות".
לארגון בני ובנות ברית אין בית למתנדבים. עד לפני כשנתיים השתמשו החברים במבנה המשמש את האגודה למען הסרטן, בתמורה להתנדבותם. היום הם מקיימים את הישיבות בבית הקפה. בשל המחסור במקום, למשל, את טקס חלוקת המלגות לסטודנטים צעירים, קיימו חברי ארגון בני ובנות ברית במבנה המשמש את ארגון "עמך" שבשל ידידות טובה והערכה הדדית תרמו את המבנה שלהם לפעילות.
אני מניחה שאתם בעלי משפחה, עם ילדים ונכדים, מה גורם לכם לקום כל בוקר ולפעול בהתנדבות?
"לי יש כבר נינים. תראי, אני עבדתי עד גיל מאד מאוחר. כשיצאתי לפנסיה מיד חיפשתי להתנדב. יש לי עוד קצת מרץ. לא הרבה כמו פעם, אבל תראי, כשאת באה מבית עשיר מאוד את לא יודעת מה זאת מצוקה. בגלל שאנחנו עברנו את השואה והיה מחסור, אנחנו יודעים שצריך לעזור לאלה שקשה להם".
מה החלום שלך לעת עתה?
"להגדיל את הארגון עם אנשים טובים ואיכותיים, שיתנדבו למען הקהילה. ייעודו של מסדר בני ברית הוא לאחד את העם היהודי ולדאוג לרווחתו, ללחום באנטישמיות, לנטוע בלב העם היהודי ערכים של כבוד האדם, צדק, צדקה ואהבת ישראל, לתמוך בציונות, במדינת ישראל ובמורשת".