בר סבג נושמת וחיה מכבי נתניה

בדיוק לפני שנה, בריאיון לנתניה און ליין כחלק מפרויקט לחשיפת אוהדיה המיוחדים יותר של מכבי נתניה, שיתפה בר סבג, אז על-תקן אוהדת צעירה, את תחושותיה באשר למצבה של הקבוצה. שנה עברה, ואפילו היא, בחלומותיה הורודים ביותר (במקרה שלה החלומות צבועים בצהוב) לא האמינה שנתניה תעבור מהפך חיובי מושלם.

את האהבה הגדולה למכבי נתניה ירשה בר סבג, תיכוניסטית בת 18, מאביה, מוותיקי האוהדים של קבוצת היהלומים. אין ספק שאת עונת האימים שעברה על הקבוצה המקומית בשנה שעברה כל אחד מאוהדי הקבוצה, ותיקים וצעירים כאחד, ירצו למחוק מדפי ההיסטוריה של המועדון.

שנה חלפה מאז אותו ריאיון בו לא הסתרת את כאבך. איפה את היום ביחס לקבוצה?
"אני מאמינה, שאוהד הוא תמיד אוהד. אני גם חושבת, שהחיוך על פניי מסגיר אותי. באופי שלי אני האדם הכי אופטימי שתכירי, אבל בעונה שעברה גם האופטימיות שלי הלכה לה קצת לאיבוד. המצב של הקבוצה היה הרבה יותר מגרוע ועתידה של הקבוצה לא היה ברור. השחקנים לא באמת עלו על כר הדשא לשחק והיה כיאוס נוראי שלא הותיר תקווה אצל אף אחד מהאוהדים. היום, המצב של הקבוצה מן הסתם אחר לגמרי. אז נכון שאנחנו בליגה לאומית, אבל הלב חזר לקבוצה. קודם כל היא לא התפרקה והגיע צוות שבראשו המאמן סלובודאן דראפיץ'. מילת המפתח, מהבעלים החדש אייל סגל, דרך צוות המאמנים ועד לאחרון השחקנים, היא אהבה. אהבה אמיתית לקבוצה ורצון אמיתי לעשות הכל מתוך אהבה. זה מורגש בכל זמן ורגע. השחקנים נלחמים ונותנים את הכל על כר הדשא, בדיוק ההיפך ממה שקרה בעונה שעברה".

מכבי נתניה התחילה את העונה במינוס 9 נקודות. האם האמנת שנתניה תצליח להתאושש?
"ברגע בו הבנתי שהקבוצה לא הולכת לפירוק, חזר לי הצבע לפנים וכך גם האמונה בקבוצה, היום לא רק שהצלחנו למחוק את הפער, אלא הגענו למקום הראשון בטבלה. אפילו פתחנו פער מעכו שממוקמת שנייה אחרינו. את קולטת שעוד לא הפסדנו העונה, שזה הישג מטורף. אני רוצה לקוות ולהאמין שגם בעונה הבאה השחקנים יגיעו עם אותה רוח לחימה במשחק ואותה מחויבות. אם זה אכן יקרה, השמיים הם הגבול".

כיום את אחת האוהדות היותר מוכרות של נתניה. מתי נדלק בך הניצוץ הראשוני?
"אבא שלי הוא אחד מאוהדיה הוותיקים של הקבוצה. כילדה הוא נהג לקחת אותי לפעמים למשחקים. כל כך נהניתי מהאווירה, עד שמצאתי את עצמי מבקשת ממנו כילדה שייקח אותי בכל פעם מחדש. ממשחק למשחק התחברתי יותר וגם הבנתי יותר את המשחק. היום אני כבר מכורה לקבוצה עד כדי כך, שבחמש השנים האחרונות לפחות, לא הפסדתי שום משחק של הקבוצה – לא בית ולא חוץ".

האם גם את מרגישה שחל שינוי מסוים בכמות האוהדות הפוקדות את מגרשי הכדורגל?

"אכן כן. כדורגל כנראה לנצח יישאר משחק המזוהה עם הקהל הגברי, אבל אם לרגע יתעלמו מהסטיגמה ויבחנו בעין אובייקטיבית, האנשים יגלו שיותר ויותר נשים ונערות פוקדות את המגרשים. הכמות לטעמי הכפילה ואפילו שילשה את עצמה. אני רואה בכדורגל משחק יפה, המשלב אינטליגנציה, ראיית משחק וכושר גופני גבוה. לגישתי, מי שלא אוהב או לא אוהבת כדורגל, אלה בעיקר כאלה שפחות מבינים את המשחק ורואים בו שחקנים שרודפים אחרי כדור. אני מאמינה, שאם יותר נערות או נשים יגיעו למשחק אחד או שניים, עם ראש פתוח, סיכוי גבוה שגם הן יתאהבו משחק עצמו. אני יכולה לספר לך, לגבי החברות שלי, שרובן מקבלות את זה. הן, אפילו, זורמות איתי לפעמים למשחקים ואפילו מאוד נהנות מהמשחק ומהאווירה. למרות הפתיחות, ישנן עדיין חברות שלפעמים זורקות לי הערות ומציעות לי להתעסק, במה שהן מכנות 'דברים של בנות'. אני נהנית מכל העולמות".

איפה את רואה את נתניה בעונה הבאה?
"קודם כל עולה לליגת העל, אבל עולה עם קצת יותר ביטחון וגם עם אותה מחויבות שיש אצל השחקנים היום. אני רואה אותנו מתחזקים בשחקן או שניים ואני רואה אותי מגיעה לעודד את הקבוצה על מדים כי כבר אתגייס לצה"ל… בקיצור, אני חושבת שעלינו על דרך המלך וכל עוד הצוות הקיים נשאר להוביל את הקבוצה, הוא יעשה זאת בחכמה ויוביל אותנו למקום הכי טוב שאפשר".

כתבות נוספות העשויות לעניין את אוהדי מכבי נתניה:

דין גל חי את החלום – ריאיון

ניקו אולסק התגעגע לדשא – ריאיון

אייל סגל בסך הכל מרוצה – ריאיון