בית המשפט התחשב במצבו הנפשי של הנאשם ובנסיבות חייו הקשות של הנאשם מאריתריאה; במהלך ויכוח גרם ברשלנות למות חברו באתר בניה בנתניה
מכתב האישום עולה, כי הנאשם וחברו, אף הוא נתין אריתראי, עבדו באתר בניה בנתניה בעת שפרץ ויכוח בניהם. הוויכוח הסלים וכתוצאה מכך ניגש הנאשם אל חברו והפיל את הקסדה מראשו. החבר דחף את הנאשם והפילו ארצה. בתגובה קם הנאשם ונתן לו שתי מכות אגרוף בחזהו. כתוצאה מכך התמוטט החבר ולאחר מספר דקות נפטר.
במסגרת הסדר טיעון שנעשה בין הצדדים נשלח הנאשם לתסקיר. מהתסקיר עלו נסיבות חייו האישיות והמשפחתיות, כאשר הוא נשוי, ללא ילדים ומוכר למערכת בריאות הנפש, על רק מחלת נפש עמה הוא מתמודד.
עוד עלה מהתסקיר, כי הנאשם גדל במשפחה קשת יום, בצל התמכרותו של אביו לסמים ולאלימות, בעיקר כלפי הנאשם. לטענתו חלה הדרדרות במצבו הנפשי לאחר שהיה עד לאירוע אלים בכפרו, שזו נרצח אדם.
במהלך השנים שהה הנאשם במספר אישפוזים פסיכיאטרים. בשנת 2011 נישא וכיום הוא מתגורר עם אשתו ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי. לפני כחמש שנים הפסיק הנאשם לקחת תרופות.
שירות המבחן התרשם, כי על רקע מצבו הנפשי רמת הסיכון להתנהגות אלימה בעתיד היא גבוהה בהיעדר טיפול ייעודי.
הפרקליטות עתרה לבית המשפט לא להתחשב במצבו הנפשי של הנאשם בעת נתינת גזר הדין, שכן נתון זה נלקח בחשבון בהסדר הטיעון ובתיקון כתב האישום לגרימת מוות ברשלנות. בטרם הסדר הטיעון יוחסה לנאשם עבירת הריגה. לטענת הפרקליטות האירוע משקף רשלנות בדרגה גבוהה מאד, הנושקת לעבירת הריגה.
פרקליטו של הנאשם ביקש להדגיש, כי תיקון כתב האישום נבע ממסקנות חוות הדעת הפתולוגית לפיה "לא נמצאו סימני חבלה שיכלו לגרום למוות, לא ניתן לשלול שהתרגשות כתוצאה מהתגרה גרמה למותו במנגנון של הלם רגשי על רקע מחלת לב כרונית קלה". הסניגור ביקש להתחשב בנסיבות חייו ומצבו של הנאשם וכן טען, כי הנאשם לקח אחריות מלאה.
שופטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, דנה מרשק מרום, קבעה בגזר הדין, כי "אמנם לחובתו עבר פלילי, אך המדובר בעבר מינורי, אשר קשור במכלול למצבו הנפשי. על רקע מצבו הנפשי, נסיבות חייו הקשות, העובדה שמדובר במאסר ראשון ולקיחת האחריות בפני בית המשפט, אני קובעת, כי יש לגזור את עונשו ברף הנמוך של המתחם".
בנוסף לעשרה חודשים מאסר בפועל בניקוי ימי מעצרו, גזרה השופטת כל הנאשם עשרה חודשי מאסר על תנאי וכן פיצוי בסך 10 אלף שקלים למשפחת המנוח.