המייל האדום
המשרד להגנת הסביבה פנה ביום ראשון השבוע לרשויות, בין השאר לעיריית נתניה, על מנת לטפל במפגעי היתושים בתחומן. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר, כי חובתן של הרשויות למנוע מפגעי יתושים, בין השאר לבדוק את חצרות הבתים, לייבש ולרסס מקווי מים.
בשבועות האחרונים החלה הופעתם של יתושים, לאור שינוי בתנאי האקלים. גם בנתניה הופיעו היתושים ונשמעו תלונות מתושבי העיר, בין יתר ממספר שכונות וממרכז העיר, על מכת יתושים.
המשרד להגנת הסביבה פנה אל כל ראשי הרשויות בישראל, וציין, כי כל טיפול באוכלוסיות היתושים היום, יכול למנוע התפרצות מחלות שונות בחודשים הקרובים – כולל מחלות קדחת מערב הנילוס, זיקה ואחרות. מהמשרד להגנת הסביבה קראו לציבור הנתקל במפגעי יתושים לפנות לרשות המקומית ולדרוש טיפול.
עוד נמסר מהמשרד להגנת הסביבה, כי כמדי שנה בתחילת האביב מתחילה פעילות רבה של יתושים, והדרך היעילה ביותר למנוע או לצמצם את התרבותם – ובכך לשבור את מעגל העברת המחלות לאדם – היא באמצעות מניעת המפגעים.
פנייתו של המשרד לרשויות המקומיות בישראל היא במטרה שיפעלו למניעת מפגעים מפני שני מזיקים עיקריים: יתוש הטיגריס האסיאתי, המאופיין בצבע שחור ופסים לבנים, שפלש לישראל ומתפשט ביישובים רבים, בעיקר בחצרות בתים שבהם נמצאים מקווי מים קטנים המאפשרים את התרבותו; ויתוש הקולקס, המתרבה במקווי מים גדולים יחסית כדוגמת תעלות ניקוז ועוקץ בעיקר בשעות הלילה.
לפי הנחיות המשרד, על הרשויות למפות את כל המוקדים העלולים להוות מקומות דגירת יתושים; להסדיר אותם; לבצע ניטור שבועי של המוקדים על-ידי מנטר מקצועי, להדביר במידת הצורך רק בחומרי הדברה המאושרים על-ידי המשרד להגנת הסביבה ולעדכן את הציבור בדבר ייבוש מקורות המים ודרכי מניעה.
כמו כן לציבור מומלץ גם באופן עצמאי לייבש את המים העומדים בחצר, לרוקן דליים ומכלים, למנוע נזילות ודליפות מים מברזים וממזגנים בחצר ולהימנע מהשקיית יתר, להתקין רשתות על דלתות וחלונות הבית, וכן להימרח בחלקי הגוף החשופים – כולל הפנים – בתכשירים דוחי יתושים מורשים בעת הימצאות בסביבה עם יתושים בוגרים. הציבור אף נקרא להתריע בפני הרשות על היווצרות תעלות ניקוז ובורות נסתרים.
נראה, כי בעיריית נתניה וברשויות אחרות, הקדימו את המשרד להגנת הסביבה והחלו זה מכבר לטפל במפגעי היתושים. מעיריית נתניה נמסר, כי "ראשית אין מכת יתושים ברחבי העיר. כבכל שנה העירייה ביוזמתה מבצעת ניטור באזורים המועדים להתפתחות זחלי יתושים כגון, ניקוזים, מורדות הנחלים וכו'. העבודה מתבצעת בתיאום עם איגוד ערים לתברואה והמשרד להגנת הסביבה. כמו כן, מופץ דרך קבע בעונות המועדות, מידע לתושבים, הקיים גם באתר האינטרנט העירוני".
מעיריית כפר יונה, השניה בגודלה באזור, נמסר: "הטיפול במפגע היתושים נעשה ברמה אזורית ומקומית. כפר יונה חברה באיגוד ערים שרון הפועל להדברת מאגרי מים, ביוב ומפגעים פוטנציאליים בכל אזור השרון מנתניה במערב ועד טול כרם במזרח, מחדרה בצפון ועד תל מונד בדרום. עם זאת , כל מקווה מים ולו הקטן ביותר ואפילו צלחת לאגירת נוזלים בעציץ ביתי מהווים בית גידול ליתושים. כמו כן, העירייה מפרסמת לקראת ולאורך הקיץ, הנחיות לציבור כיצד להתמודד ולמנוע תופעות מסוג זה, ופועלת בהדברה ובריסוס נקודתי של מוקדי מים שונים ברחבי העיר. חשוב לציין כי הדברה לבדה אינה מספיקה, ולכן אנו פונים לציבור באמצעות פרסומים שונים, כדי לבקש את שיתוף הפעולה והערנות שלו לסילוק מוקדי מים שנוצרו ברשותם, כדי למגר תופעה זו"
גם מועצת עמק חפר פועלת בשיתוף פעולה מלא עם איגוד ערים לתברואה ואף הוציאה הנחיות לציבור על מנת למגר את נגע היתושים. המועצה פנתה לתושביה וביקשה מהם לפעול לאיתור מוקדי דגירת יתושים בחצרות הבתים ובמרפסות: "יתוש זה פעיל גם בחורף ובעיקר בחודשי האביב והקיץ. בניגוד ליתוש הרגיל שעוקץ בשעות הערב יתוש זה עוקץ בעיקר בשעות היום. הוא מסוגל לעוף עשרות מטרים בלבד, כך שמוקדי הדגירה שלו נמצאים בחצרות בתיכם ובמרפסות, תחתיות עציצים, צמיגים, בריכות שחיה שרוקנו לתחילת החורף וצברו מי גשמים.". המועצה ביקשה מהתושבים לייבש מקורות מים עומדים בחצרות ובסביבת הבתים, למנוע דליפות בברזים ומערכות המיזוג, לנקז מים מגגות ומקלטים, לפתוח מרזבים, לייבש מים במיכלי מים על הגגות, לכסות היטב את בורות הביוב ולרוקן בקבוקים, תחתיות עציצים, אגרטלים, אדניות, חביות, גיגיות צמיגים, בריכות שחיה לא פעילות, אמבטיות ישנות וכו'.
