למרות שיש שיגידו כי ההתנהלות הכספית זהה לגמרי, חשוב להדגיש כי אמרה זו אינה מדויקת ואף רחוקה מלהיות כך. הנהלת חשבונות לעמותות דורשת ידע נרחב בנושא, מדובר בתחום בפני עצמו, ההתנהלות מול הגורמים הרלוונטיים כגון מס הכנסה, רשם העמותות, החשב הכללי של האוצר, משרדים ממשלתיים וכו' דורשת התנהלות מעט שונה ולכן ישנה חשיבות עליונה להנהלת חשבונות המנהלת את כספיהם של העמותות השונות, כגון טיפול בבקשה לאישור ניהול תקין, סעיף 46 לחוק העמותות וכו'.
הנהלת חשבונות לעמותה – שני המסלולים
עבור עמותות ישנם שני סוגים של מסלולים של הנהלת חשבונות לעמותות כאשר החלוקה נקבעת על פי המחזור השנתי. עמותה שהמחזור הכספי שלה נמוך מ-75,000 שקלים תנהל את החשבונות שלה בשיטה הנקראת 'הנהלת חשבונות חד צידית' ובשיטה זו יהיה רישום רק של ההכנסות וההוצאות. עמותה אשר מתנהלת בדרך זו תנהל ספרים שבהם יהיה פירוט של תקבולי ותשלומי העמותה, יהיה מעקב של נכסים שהוענקו לעמותה הן בצורת מתנות והן בצורת תרומות ויהיה תיעוד מדויק של הקבלות אשר הונפקו לספקים וגורמים חיצוניים. במידה והעמותה עולה מעל הסכום של 75,000 שקלים בשנה, חשבונותיה ינוהלו בשיטה הנקראת 'השיטה הכפולה' ובנוסף לכל לחובות שיש בשיטה הראשונה יש גם חובה על רישום כל הצ'קים אשר יוצאים מהעמותה, תהיה בדיקה מעמיקה יותר בתוך התנועות הכספיות של העמותה ויהיה רישום של כל הפעולות בבנק בו מנוהלת העמותה.
האם החוקים האלו נחוצים?
עמותה, בניגוד לארגון או חברה עסקית שמונעת ממטרות רווח אינה מנסה להעצים או להאדיר את כוחה אלא לתרום למדינה או לקבוצה מסוימת באוכלוסייה. החוקים הכספיים נועדו כדי למנוע סיטואציה שבה אנשים מנצלים את הפיקוח הרפוי כדי לעשות לביתם או כדי לעשות לטובת מקורביהם על חשבונם של תורמים תמימים. הנהלת חשבונות לעמותה נועדה לא בכדי להקשות או להכביד על עמותות שרוצות לעזור אלא כדי למנוע מצבים שבהם אנשים מנצלים את המערכת לטובתם. יש שיגידו שהתקנות והחוקים כלפי העמותות אינם צריכים להיות נוקשים ומבוקרים כי בכל זאת מדובר במשהו אחר ביחס לחברה ארגונית שרוצה להרוויח כסף אבל בהחלט ניתן לומר שהפתגם 'הפרצה קוראת לגנב' מתאים מאוד בסיטואציה הזו וזה בדיוק מה שמדינה רוצה למנוע.