בית הדין הרבני האזורי בנתניה ביטל, לאחרונה, נישואין שנערכו כדת משה וישראל. ההחלטה הדרמטית נפלה לאחר גילוי במהלך דיון בתביעת גירושין, משמורת ודמי כתובה שהגישה אישה נגד בעלה.
תחילת הפרשה באישה נשואה, אם לשלוש בנות ובת למשפחת כוהנים. האישה פנתה לבית הדין הרבני בתביעת גירושין שגרתית וטענה כי בעלה בוגד בה. במסגרת התביעה ביקשה משמורת על הבנות, וכן דמי כתובה.
לקראת הדיון הגיש בא כוח הבעל טענה מקדמית וכפר בסמכות בית הדין לדון בסכסוך שבין הצדדים. לטענתו, הבעל איננו יהודי ולכן אין בית הדין הרבני מוסמך לדון בגירושין ובנושאים הכרוכים. הבעל, שהתחתן כדת משה וישראל על ידי הרבנות בחדרה, טען שאינו יהודי. הוא אף צירף מסמכים המעידים על כך. עקב כך ביקש בא כוח הבעל כי "בטרם ייתן בית הדין את החלטותיו יש לברר את יהדותו".
במהלך הדיון הציג הבעל את תעודת הלידה המקורית האמיתית שלו שבה נכתב שאמו רוסיה. לדבריו, לפני שלוש שנים אמו היגרה לקנדה וערב נסיעתה היא גילתה לו שהיא אינה יהודייה. באותו מעמד מסרה לו את תעודת הלידה האמיתית והמקורית שלו.
בבדיקה התברר, כי הבעל, כמו גם אחיו התאום ואח נוסף שלו, התחתנו כדת משה וישראל עם נשים יהודיות. זאת באמצעות הרבנות בחדרה. כיום לכל אחד מהם יש ילדים.
חברי בית הדין הרבני האזורי בנתניה הרב יצחק רפפורט, הרב אוריאל אליהו והרב צבי בוקשפן נכנסו לעומק הגילוי הדרמטי. הם ניסו לחפש סדקים בטענות הבעל, שמא אינו דובר אמת. זאת כדי לחמוק מכריכת ענייני החזקת הילדים בתביעת הגירושין. לשם כך תחקרו עמוקות את הבעל. הם ראיינו באריכות את האם הנמצאת בקנדה באמצעות ועידת וידאו. האם חזרה ואישרה את נתוני הבעל. כמו כן העבירה את המסמכים הדרושים.
בית הדין החליט להעביר את המסמכים לשני מבררי יהדות מקצועיים ומוסמכים. הרב אריאל לוין חקר, בדק והודיע לבית הדין כי האם וגם סבתו הינן נוכריות. על פי הרישום המקורי באוקראינה. זאת בניגוד לאמור בתעודת הזהות הישראלית. לפיכך יש לקבוע כי המבקש הוא נוכרי.
כדי להסיר צל של ספק ביקש בית הדין חוות דעת נוספת ממברר היהדות הרב אלכסנדר דן. הרב ערך תחקיר לעומק וקבע גם הוא כי המבקש אינו יהודי.
הביעו צער וכאב על האישה שרומתה לכאורה
פסק הדין המשתרע על פני עשרות עמודים. את רובו כתב הדיין הרב צבי בוקשפן. אליו הצטרפו האב"ד הרב יצחק רפפורט והרב אוריאל אליהו. פסק הדין קבע, כי "לאחר עיון נראה כי יש לקבוע בבירור שהמבקש ואמו אינם יהודים. […] מאחר שהנתבע איננו יהודי, אין לבית הדין הרבני סמכות לדון בהחזקת הילדים ובמזונות. […] גם התרת הנישואין של הצדדים ותביעת הכתובה אינה בסמכות בית הדין ועליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לצורך התרת נישואין".
אב בית הדין ציין לגבי המקרה. "הוא אות ומופת לחילוק הגדול שבין זמננו לבין ימי קדם". כיום יש לחקור מעיקר הדין אחרי מי שעולים ממדינות נחשלות ועולים ממדינות חבר העמים, וטוענים שהם יהודים.
הדיינים הביעו כאב וצער על המצוקה שנקלעה אליה האישה, אשר רומתה, לכאורה, על ידי הסבתא, וכך גם בנות הזוג של אחי הבעל.