המייל האדום
תוכנית המדיניות העירונית על פי תמ"א 38, אושרה השבוע על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה בנתניה. זאת לאחר שבישיבת הוועדה הקודמת בה נדון הנושא התוכנית נפלה לאחר דיון ארוך ומתיש, בו מספר חברי וועדה עסקו בלמנות את "הפגמים" שקיימים לכאורה בתוכנית, במקום להתרכז ביש ההולך ומתהווה. דבר שהביא לדחיית הדיון ועיכוב נוסף באישור התוכנית.
כנראה שבכל גוף פוליטי שמכבד את עצמו, תמיד ימצאו כמה כאלה שיתרכזו תמיד בצד הנגטיבי ("Siempre negativo, nunca positive", כמו שהמאמן לואיס ואן-חאל היה מטיח בעיתונאים בברצלונה בעת שאימן שם); אלה הם נבחרי הציבור שנאחזים בתאווה מיוחדת רק בחסר, במקום להדגיש את היש המתהווה ומתגבש.
להתרכז בחצי הכוס הריקה זה בדרך כלל תמיד קל יותר; מספרים כי כאשר רצה אחד הסנטורים ברומא להגן על סקיפיו אפריקנוס, בגין החלטתו שלא להעניש את אחד הפרופקטורים הכפופים לו, וזאת בשל מעללי הביזה של אחת הערים בסיציליה, הוא אמר במהלך הדיון בסנאט כי "רבים (הם) המטיבים לדעת כיצד לא לשגות, מהיודעים לתקן את שגיאותיהם" [ניקולו מאקיאוולי הנסיך תרגום: גאיו שילוני (תל-אביב: הוצאת זמורה-ביתן) תשמ"ח-1988, עמ' 73; פובליוס קורניליוס סקיפיו (236-183 לפנה"ס) – מצביא ומדינאי רומי; לאחר ניצחונו על חניבעל והחרבת קרתגו, זכה לתואר "אפריקנוס"].
לא אחת אני נתקל במהלך שיחות ופולמוסים שאני מנהל עם חבריי למועצת העיר, תמיד ימצאו כאלה שמעדיפים למצוא את הפגמים ואת "החורים" לשיטתם בכל תוכנית שבאה ליצור רפורמה או שינוי, וזאת מבלי להציע כל תוכנית אלטרנטיבית או חלופית למצב הקיים.
אינני יודע את ההקשר המדויק בו אמר הנשיא האמריקני ה-35, ג'ון פיצג'רלד קנדי, כי הוא מגדיר את עצמו כ"אידיאליסט ללא אשליות", אך זוהי בעיניי אחת האספקלריות דרכן יש להשקיף על כל תוכנית שבאה ליצור רפורמה. אין ספק שצריך תמיד לשאוף לשלמות, לאותה אידאה אפלטונית, אבל יחד עם זאת, גם לקחת בחשבון שכמעט אף פעם לא ניתן להגשים את אותה שלמות או את אותה האידיאה.
"בברכות השמים הטהורות ביותר שזכו בהן הבריות יש בהכרח קורטוב של סייגים; כי לעולם יש לבחור אם לא ברע במיעוטו, אזי לפחות בטוב במירבו, לא בטוב המושלם". כך כתב בחכמה רבה ג'יימס מדיסון, באחד מכתבי "הפדרליסט". שם הדיון נסב כמובן על סוגיות הקשורות לחוקה האמריקנית המתגבשת ושיטת הממשל החדשה אותה שאפו ליצור [פובליוס הפדרליסט (מס' 41) תרגום: אהרן אמיר (הוצאת "שלם") ירושלים: התשס"ב, עמ' 203].
מדיסון המשיל את המצב באמריקה לחולה אנוש, על ערש-הדווי, אשר כל מיני "יועצים" מזהירים אותו לבל ייקח תרופה מסוימת, מבלי להציע לו כל אלטרנטיבה לריפוי כלשהו. מכאן קובע מדיסון, שתוכנית איננה חייבת להיות "כלילת השלמות", די בכך שהמצב הקיים או שהליקויים בתוכנית האלטרנטיבית הם רבים יותר [שם (מס' 38), עמ' 183-186].
יותר מידי נזקים נגרמים לעיתים בגלל עמידה עיקשת על מציאת "תוכנית מושלמת", לפתרון, כאשר התוצאה הישירה מכך היא "סטוטוס קוו אנטה", והשארת המצב הרע קיים, במקום לכל הפחות לפעול לשינוי זמני כלשהו, שגם אם אינה מושלמת עדיפה, ואת פגמיה ניתן יהיה לתקן בהמשך "תוך כדי תנועה". כשלעצמי אני סבור, שככלל, יש להעדיף תמיד את "הפתרון הלא מושלם", שעדיף על השארת המצב הקיים, שגורם להרבה יותר נזק בכל יום שחולף.
י
הכותב: עו"ד אדיר בנימיני – חבר מועצת עיריית נתניה; מחזיק תיק הגנת הסביבה ויו"ר וועדת שמות רחובות ואתרים. מייסד ובעלים של משרד עורכי-הדין דוידוב-בנימיני ושות', הממוקם במתחם הבורסה ברמת-גן. עוסק בתחום התעבורה ועבירות תנועה, והמשפט הציבורי (עתירות מנהליות, משפט מנהלי וחוקתי ומשפט מוניציפאלי). בעבר חבר הועד המנהל של תזמורת נתניה-הקאמרית הקיבוצית.
עו"ד אדיר בנימיני – משפט מנהלי; משפט חוקתי; תעבורה ועבירות תנועה; מועצת עיריית נתניה.
