המייל האדום
באופן תקדימי הפך בית המשפט העליון החלטה של בית המשפט המחוזי וקבע, כי בסיס השכר של נפגע תאונה, אינו משקף בהכרח את השכר אליו יכול היה להגיע לולא התאונה. בעקבות קביעה זו יקבל נפגע התאונה עוד כ-400 אלף שקל.
תושב האזור בן 42 נפגע בתאונת דרכים לפני מספר שנים. תאונת הדרכים הוכרה גם כתאונת עבודה. בתחילה נקבעו לו 40 אחוזי נכות. זמן מה לאחר מכן עלו אחוזי הנכות ל-61 ותקופת אי כושר העבודה שלו עמדה על 15 חודשים.
בעת התאונה היה הנפגע עצמאי ועבד כנהג משאית. באמצעות עורכי דינו ניר גשרי וארז מלכה, הגיש נפגע התאונה תביעה נגד חברת הביטוח. בית המשפט המחוזי פסק לטובתו סכום של 1,171,02 שקל לאחר שהעמיד את בסיס השתכרותו של הנפגע על סכום של 6300 שקל נטו, בהתאם להשתכרותו בשנים שקדמו לתאונה. מסכום זה הופחתו ניכויים בסך של כמיליון שקלים. עקב כך הגיש הנפגע ערעור לבית המשפט העליון.
בערעור, אשר הוגש באמצעות עורכי הדין גשרי ומלכה, התבקש בית המשפט העליון להורות על הגדלת סכומי הפיצוי. עורכי הדין טענו, כי "שגה, עם כל הכבוד, בית המשפט קמא, עת העמיד בסיס שכרו של המערער לצורך הערכת נזקיו לעבר ולעתיד על סך של 6,300 ₪ בלבד. עוד טענו, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לראיות אשר הובאו בפניו וכי בסיס שכרו עמד על סכום גבוה בהרבה (כ-12 אלף שקל בחודש) מהסכום שנקבע וכי אלמלא התאונה יכול היה להשביח את שכרו להגיע לסכום של כ-15 אלף שקל נטו בחודש.
בית המשפט העליון קבע בהחלטתו, כי "מצאתי ממש בחלק מטענות המערער ולו מן הטעם שגם ממעוף הציפור ניתן להיווכח, כי בית המשפט קמא "הקפיא" את שכרו של המערער שהיה בן 34 בעת התאונה, עד לגיל 70". עוד קבע בית המשפט, כי היה מקום לחשב את בסיס ההשתכרות לפחות לגבי העתיד לפי סכום גבוה יותר.
בהתאם לכך העמיד בית המשפט העליון את שכרו של הנפגע על 7000 שקל לחודש, ולעתיד על סכום של 9000 שקל לחודש. על פי חישוב זה פסק בית המשפט העליון, כי הנפגע יקבל עוד כ-350 אלף שקל ובנוסף כ-50 אלף שקל שכר טרחת עו"ד.
"עורך דין ניר גשרי ממשרד עורכי הדין אלון, ברנס גשרי ועו"ד ארז מלכה, מסרו למערכת נתניה און ליין, כי "אנו שמחים על כי בית המשפט העליון קיבל טענותינו עת השריש הקביעה לפיה בסיס שכרו של אדם במועד התאונה אינו משקף בהכרח השכר אותו יכול היה להשתכר בעתיד אילולא התאונה. יתרה מזאת, בית המשפט העליון הכיר אף בעובדה שיש להוסיף לשכרו הריאלי של "עצמאי" אף תשלומים שהיה עליו להוציא ואשר שימשו אותו בייצור הכנסתו".
