המייל האדום
בית הדין הרבני האזורי בנתניה חייב גבר, תושב האזור לתת גט לאשתו. בני הזוג נישאו לפני כ-18 שנים, אולם לאחר שחל ביניהם קרע הגישה האישה בקשה לבית הדין הרבני להתגרש.
האישה טענה, כי בעלה מכור לאלכוהול על בסיס קבוע. לדבריה: "פעמיים-שלוש בשבוע הוא שותה אלכוהול בכמויות מופרזות ומאבד שליטה, ואז הוא מפחיד ומאיים, מאבד שליטה ולא נותן לישון עד שנרדם. בעיקר הוא משתכר בלילות שבת ומשבש את חיי השבת, הדלקת הנרות, הקידוש, הסעודה והאחווה המשפחתית".
בנוסף טענה האישה, כי בעלה אלים כלפיה והיא אף הגישו תלונות במשטרה נגדו, בגינם הוצאו נגד הבעל צווי הרחקה. כמו כן טענה, כי הבעל ניסה לעבור גמילה מאלכוהול , אולם ללא הצלחה. עוד טענה האישה, כי היא חוששת מפניו.
הבעל מצידו סירב לתת גט, ביקש שלום בית והכחיש שהיה אלים.
חברי בית הדין הרבני האזורי בנתניה הדיינים הרב אברהם שינדלר, הרב רפאל בן שמעון והרב יאיר לרנר חקרו ובדקו את התיק לעומק והתייעצו עם עובדים סוציאליים ואנשי הרווחה. בסופו של דבר קבעו, כי אכן לא מדובר במעידה חד פעמית אלא בדפוס התנהגות קבוע. מסתבר כי הבעל מבזבז את כל כספו על משקאות חריפים ועקב כך מגיע לביתו ומתנהג באלימות: "אדם שמנהל אורח חיים כזה בקביעות, אין סיכוי שיוכל לפרנס את אשתו ולזון את ילדיו ולנהל חיי זוגיות רגילים ולפיכך הוא חייב לגרש את אשתו".
הדיינים התבססו בהחלטתם על שורה ארוכה של פסקי דין וביניהם של הרב עובדיה יוסף בספרו יביע אומר, של הרב אליעזר יהודה וולדנברג בספרו ציץ אליעזר – הסבורים, כי התמכרות לאלכוהול היא סיבה סבירה לאישה שתטען "מאיס עלי" ושיש לה בהחלט "אמתלא מבוררת" ולכן יש חיוב לגירושין. כלומר כאשר בעל שתוי והוא במצב של שיכרות בהחלט לגיטימי על פי ההלכה שהאישה תמאס בו וזו סיבה סבירה לכפות עליו גירושין ולשלם את דמי הכתובה והמזונות.
בפסק הדין קבעו הרבנים שינדלר, בן שמעון ולרנר, כי "במקרה שלפנינו עומדת האישה ודמעתה על לחייה ובוכה: "איני רוצה את הבעל הזה, פוחדת אני ממנו, כשהוא שתוי הוא נעשה אלים ביותר" וברור שאין לך 'מאיס' גדול מזה, ולפיכך הרי הוא חייב לתת גט לאשתו.
בנוסף קבעו: "א. הבעל חייב לגרש את אשתו לאלתר. ב. יש לקבוע מועד לסידור הגט תוך שלושים יום. ג. אם הבעל יסרב יש לקבוע מועד לדיון בסנקציות המוטלות על החייב בגט על פי הנהלים הקבועים בבתי הדין".
