המייל האדום
רוצחו של הילד אורון ירדן, צבי גור, תושב נתניה וכיום אסיר, הגיש לאחרונה בקשה לוועדת השחרורים על מנת שזו תדון בשחרורו מהמאסר. ועדת השחרורים קיבלה, ביום שני השבוע, את בקשתו, למרות התנגדות הפרקליטות. הדיון בבקשת השחרור יתקיים בחודש ספטמבר בקרוב.
רצח הילד אורון ירדן זעזע את המדינה. בשנת 1980 נחטף אורון ירדן, שהיה אז בן 8, מאזור מגוריו בסביון. על פי הדיווחים שהגיעו למשטרה, אורון נחטף על ידי איש לבוש מדים. עדי ראיה ראו את הילד עולה לרכב, שנסע מהמקום. זמן מה לאחר מכן הגיעה להוריו של אורון דרישת כופר תמורת שחרורו. המשטרה לא הצליחה לאתר את החוטף ואת הילד והוחלט להיענות לדרישת הכופר בסך שני מיליון שקל. אביו של אורון, בתיאום עם המשטרה הניח את הכסף בחבית, אותה סימן החוטף. בתוך השקית עם הכסף הושתל משדר. שטרות הכסף סומנו. זמן מה לאחר מכן, בשעת לילה מאוחרת, נלקח הכסף מהמקום על ידי החוטף, שהצליח להיעלם לשוטרים שרדפו אחריו. על פי ההערכות גילה החוטף את המשדר. למרות התשלום אורון ירדן לא שוחרר והחיפושים אחריו נמשכו, אולם ללא הצלחה.
בחודש יוני 1980 אותר צבי גור, אז תושב נתניה, לאחר ששטרות מהכסף המסומן הופקדו בבנק פועלים ברחובות. גור, צייר, נעצר שלושה ימים לאחר מכן. בחקירתו הודה גור שחטף את הילד אורון ירדן והוביל את החוקרים לגופתו, שנקברה בשדה באזור בית גולדמינץ בנתניה. גור טען שאורון נפטר כתוצאה מחנק בעת ששהה בתא המטען של מכוניתו.
גור הועמד לדין ונדון למאסר עולם בגין רצח אורון ירדן ו-36 שנות מאסר נוספות בגין חטיפת אורון. בית המשפט קצב את עונשו ל-45 שנות מאסר בפועל. בחודש דצמבר 1985 הצליח גור להימלט מהכלא, לאחר שהועסק בציורי קיר על גבי חומות הכלא. הוא נתפס שישה ימים מאוחר יותר. בעקבות הבריחה נאסר על גור לצאת לחופשות במשך 10 שנים. בשנת 1995 החל גור שוב לצאת לחופשות, אולם זכות זו נשללה ממנו שוב בעקבות מידע על התנהגותו. בחודש יולי 2010 יצא שוב גור לחופשה. עם צאתו לחופשה התראיינה אמו של אורון ירדן, פנינה ואמרה, כי היא מקווה שגור לא ישתחרר לעולם, אולם לא הביעה התנגדות ליציאתו לחופשות מהכלא.
גור הגיש בקשה לדיון חוזר לאחר שבחודש מרץ 2011 נדחתה בקשתו להשתחרר. בדיון שקיימה ועדת השחרורים ביום שני השבוע, הביעה נציגת היועץ המשפטי לממשלה התנגדות לקיין דיון חוזר. במסגרת ההתנגדות העלתה נציגת היועמ"ש את נושא הפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט – מקום שנוצר יחס בלתי סביר בין חומרת העבירה ונסיבותיה והעונש שנגזר על האסיר, לבין תקופת המאסר שהאסיר יששא בפועל.
ועדת השחרורים של בתי הסוהר, ברשות השופטת (בדימוס) אורית אפעל – גבאי, לא קיבלה את טענתה וקבעה, כי "עיינו בתיקו של האסיר והגענו לכלל מסקנה, כי התקיימו התנאים להורות על קיומו של דיון חוזר. מאז הדיון האחרון בפני ועדת השחרורים, שולב האסיר באגף השיקום בשב"ס, לכתחילה בשיקום הקבוצתי והחל מיום 21.2.16 בשיקום הפרטני. הרשות לשיקום האסיר סבורה, כי האסיר מתאים להמשך בדיקה מטעמה. האסיר יוצא לחופשות ואין כל בעיה בנושא זה".
לעניין עמדת נציגת היועמ"ש קבעה ועדת השחרורים, כי "שיקולים אלה הם, כמובן, שיקולים רלוונטים בעניינו של האסיר וחזקה על ב"כ היועמ"ש, אשר תציג עמדה מסודרת בעניין זה בדיון שיתקיים לגופו של עניין".
בנסיבות אלה קבעה הוועדה, כי יש לקיים דיון חוזר. הדיון יתקיים בחודש ספטמבר השנה.
