חולי פרקינסון מתמודדים עם קשיים תפקודיים בחיי היום-יום. קשיים אלו באים לידי ביטוי בפעולות בסיסיות ביותר – קימה מישיבה, הליכה בקהילה וכתיבה.
ממחקרים שבוצעו בעולם, עולה כי פעילות גופנית שמותאמת ליכולות הגופניות של החולה, עשויה לשפר את מצבו הגופני והנפשי, ובכך עשויה לשפר את איכות חייו. עוד עלה מהמחקרים, כי פעילות גופנית יכולה אף לעכב את קצב התפתחות המחלה.
המכללה האקדמית בווינגייט, הסמוכה לנתניה, בשיתוף עם עמותת הפרקינסון בישראל, יחלו בשבוע הבא במיזם מיוחד לשיפור חייהם של חולי פרקינסון. במסגרת המיזם הפועל זו השנה השניה ברציפות יבצעו חולי הפרקינסון פעילות גופנית, אשר תותאם לצרכיהם וליכולתם. הפעילות הגופנית תועבר על ידי תלמידי המכללה ב-14 מפגשים.
ד"ר אילת דונסקי, ראש המגמה לפעילות גופנית ובריאות בגיל המבוגר, במכללה האקדמית בוינגייט, מסרה, כי "במסגרת הפרויקט, יפגשו סטודנטים מהמגמה עם קבוצה של 42 חולי פרקינסון, אחת לשבוע במשך 14 מפגשים. הסטודנטים יפעילו את החולים בהתאם לתוכנית מובנית, ששותפות לבנייתה גם פיזיותרפיסטיות מתחום הטיפול בחולי פרקינסון, והיא מבוססת על מחקרים שנעשו בתחום. במהלך כל מפגש, ינחו התלמידים את החולים בפעילות אירובית, בפעילות בחדר כושר, בתרגילי שיווי משקל ובגמישות. שיפור מרכיבים אלו באנשים עם פרקינסון נמצא כגורם משמעותי בשיפור איכות החיים שלהם. הפעילות תעשה בפיקוח אסתי ארגוב מסגל המומחים של המגמה".
עמיר כרמין, יו"ר עמותת הפרקינסון, ציין, כי "זהו שיתוף פעולה מבורך לשני הצדדים – חולי הפרקינסון נהנים מהזדמנות לשפר את איכות חייהם, ותלמידי המכללה מקבלים הזדמנות להתמחות מעשית הדרושה להם להשלמת התואר".
לצערי , תלמידי וינגייט אינם בעלי הכשרה מתאימה לעיסוק בתחום מחלת הפרקינסון . זוהי שרלטנות לשמה ויתירה מכך שיטחיות ועזות מצח .
לתחום זה דרושה הכשרה ספציפית ממומחי התחום שמהידוע לי אינם נמצאים בוינגייט כל עיקר. חבל ומסוכן.
Comments are closed.