יגאל ארביב חושף את חוכמת הרחוב

עם שלושים שנות ניסיון ואין-ספור סדנאות שהעביר (כולל באף. בי. איי), החליט יגאל ארביב, מומחה לקרב מגע, שאין כמו בבית. סיפורו של לוחם, שהגיע לענף בילדותו רק בגלל שהמקובלים בבית הספר הציקו לו.

סיפורו האישי של יגאל ארביב מתחיל, אי-שם, לפני יותר משלושים שנה, בתקופה בה למד בבית הספר היסודי. אז, בדיוק כמו היום, היו תלמידים מקובלים וכאלה שמקובלים פחות. הרבה פחות. יגאל הילד השתייך לקבוצה הפחות מקובלת. "היו לי חברים", הוא מדגיש בראיון לנתניה און ליין – ksn: "אבל לא הרבה ויחסי הכוחות הלא שיווניים בהם נתקלתי כתלמיד, הם אלה שהובילו אותי למסקנה שאני רוצה ללמוד אמנות לחימה". יגאל התנסה בשורה ארוכה של אמנויות לחימה, אבל התאהב בקרב מגע. היום, כאחד המדריכים המוערכים יותר בשיטת לחימה זו, כשמאחוריו אין-ספור סדנאות וסמינרים ללוחמי יחידות מיוחדות, אנשי האף.בי.איי וגם אוכלוסייה "רגילה" – הוא מאמין ומסביר בראיון לנתניה און ליין – ksn מדוע במציאות הישראלית המורכבת, לימוד הגנה עצמית הוא חלק בלתי נפרד מהחיים במדינת ישראל.

מבין שלל ענפי הספורט הנמצאים תחת הקטגוריה של אמנויות לחימה, למה דווקא קרב מגע?

"ניסיתי לא מעט ענפי ספורט לפני שהגעתי לקרב מגע, כולם היו טכניים מידי לטעמי ולא התאימו למטרה שלשמה הגעתי. כשנחשפתי לקרב מגע זה היה חיבור מושלם. קיבלתי את המענה לבעיה שלי מכל הבחינות וזה היה נכון לי, אז והיום".

מה הייתה המטרה שלך?

"בצעירותי אני הייתי תלמיד שאוהב ללמוד, מאלה שמרכיבים משקפיים – ספק חנון – אבל בטוח לא מקובל. התלמידים השולטים והמקובלים ניצלו זאת כדי להעצים את מעמדם, והרי אין פשוט יותר מלהיות גיבור על חלשים. לא אהבתי את הלך הרוח ומהר מאוד פעלתי כדי לשנות. הלכתי לכל מיני חוגים שונים של אמנויות לחימה. כשהגעתי לקרב מגע הבנתי שמצאתי את מה שרציתי. קרב מגע בכלל ושיטת גדעון בפרט היא שיטה המתאימה את עצמה למצב ואני אסביר: השיטה משדרגת עצמה כל הזמן ומתאימה עצמה למציאות בה אנו חיים ולצרכים של הבנאדם. בקרב מגע אתה לומד להגיב לסיטואציות, בין אם להגיב נכון בעת שהאדם מולי מחליט להרים יד ובין אם להגיב נכון כשנשלפת לעברי סכין".

אפשר ללמד איך להתגונן וללמוד איך להגיב, אבל יש לא מעט אנשים שהפחד והלחץ משתקים אותם, השאלה אם הידע יעזור להם?

"אין אדם שלא מפחד, אבל הרעיון הוא לתרגל אינספור פעמים תנועות ותגובות על-מנת שבזמן אמת התגובה של האדם תהיה אינסטינקטיבית. כמובן, שיש המון עבודה על ההיבט הפסיכולוגי והאימון לא מתבסס רק על למידה של תנועות כאלה ואחרות. אני, כמדריך, מנסה להכניס את המתאמן שלי כמה שיותר לסיטואציה, לתאר ולהחדיר לו את המתח והלחץ של המצב אותו אנחנו מתרגלים – מתוך רצון להמחיש לו כמה שיותר את המקרה אותו אנחנו מתרגלים ולשאוף להביא אותו לתגובה הכי טובה שאפשר".

קרב מגע הינו אחד הענפים היחידים בהם לא מתקיימות תחרויות של ממש. למה?

"אני, אישית, לא מאמין בפן התחרותי בענף הספציפי הזה. הרי זה סוג של ספורט רחוב, הגנה ותגובה לסיטואציות יומיומיות בהן האדם יכול להיתקל. אין אפשרות להפוך את זה לספורט תחרותי. בעיני, הרבה יותר חשוב מלחשוב על פן תחרותי, זה לגרום לכמה שיותר אנשים ללמוד, ולו באופן בסיסי, את עקרונות ההגנה העצמית".

כמדריך מומחה העברת סדנאות לכוחות המיוחדים וגם לאנשי האף. בי.איי. איך קיבלו זאת שם?

"הקשר הראשוני עם הנציגים מחו"ל נוצר מפה לאוזן – כשאחד המתאמנים שהיו לי היה מארה"ב. הוא האמין בשיטה וביקש להביאה לאזור מגוריו. באותה עת, אני וחיים גדעון מפתח השיטה, טסנו לארה"ב ושיתפנו והדגמנו את עקרונותיה. בהמשך, העברנו סדנאות מסודרות לכוחות אכיפת החוק בארה"ב וגם באירופה. שוב, מדובר בשיטה יעילה ובגישה שונה".

נדמה, שהקרב מגע שפותח בישראל, זוכה להרבה יותר כבוד בחו"ל מאשר בארץ. למה?

"נכון, בחו"ל הבינו את חשיבות הקרב מגע ולכן הכניסו אותו במקומות רבים כחלק בלתי-נפרד מהמסגרות הלימודיות ומגיל צעיר. כאן, בארץ, לצערי המצב רחוק מלהיות מזהיר וחבל. גם בסרטים ובסדרות פעולה קיימת הילה מיוחדת לעוסקים בקרב מגע. בארץ, לא. במציאות רגישה בה אנו חיים היום במדינת ישראל, צריכה להיות חשיבות עליונה לקרב המגע ממקום של הגנה עצמאית. לצערי, תופעה של שליפת סכין היום לא זרה תושבי הארץ. התגוננות או תגובה נכונה בזמן אמת, יכולה להציל חיים.

מה אתה עושה בימים אלו?

"במהלך 15 השנים האחרונות אני משמש כקצין ביטחון פרטי בבית ספר תיכון בנתניה. ועד ההורים יחד עם ההנהלה החליט אז ,באותה עת, לשכור את שירותיי בעקבות אירוע אלים שארע בו תלמיד נפצע קשה. מאז אני שם. בנוסף, אני מעביר סדנאות בארץ ובחו"ל, מאמן קבוצות קרב מגע ולאחרונה התחלתי לאמן קבוצות קטנות בסטודיו חדש".

 עדיין לא הצטרפתם ועשיתם לייק לעמוד הפייסבוק שלנו? זה הזמן: נתניה און ליין – ksn מבית נתניה און ליין