המייל האדום
פתיחתו של היכל התרבות על-שם אריק איינשטיין לפני מספר חודשים בשכונות עיר ימים, כמו-גם היכל התרבות שנפתח בקריית השרון, לווה בחשש מסוים. על השאלה האם פתיחתם לא תוביל לבידול בין שתי השכונות לבין מרכז העיר, ענה דווקא מנכ"ל היכל התרבות העירוני, בני אפרים, שקיבל לידיו את מפתחות הניהול. וכך, כשבאחריותו מלבד היכל התרבות העירוני במרכז העיר ושתי שלוחות נוספות, החל בבניית תמהיל משולב – כזה שיאפשר לתושבי על העיר לבקר בכל אחד ואחד מהיכלי התרבות.
"שבתרבות", מה שבעבר הרחוק נחשב לאירוע הדגל העירוני המתקיים אחד לחודש ביום שבת, נעלם לו למשך יותר מעשור והוחזר לפני כשנה לאחר כבוד ואין ספור ויכוחים פוליטיים על קדושת השבת מצד המושלים בכיפה מול הצורך בתרבות (כי נמאס להרחיק עד תל-אביב בשבתות).
קשה להתווכח עם ההצלחה של אירועי שבתרבות בהיכל התרבות העירוני. גם קשה להתווכח עם העובדה, שאירוע המתקיים ביום שבת, אחת לחודש, אינו מספיק כדי להשביע את הרעב המקומי לתרבות בסופי שבוע. ואולי בגלל זה, הייתה זו חברת המועצה, צ'וצ'י זילברברג, שקיבלה החלטה מושכלת (וגם קצת על הראש מצד מספר חברי מועצה חרדים), שהודיעה על הרחבת הפעילות. בשלב ראשון, ביום שבת (07.05), יתקיים מפגש אינטימי עם הסופר והמשורר יוסי אלפי, העומד מאחורי הפקת והנחיית פסטיבל מספרי סיפורים, בהיכל התרבות בשכונת עיר ימים.
שעת ערב מאוחרת. אני מתקשרת ליוסי ושואלת אם זה זמן טוב לדבר. הוא מכחכח בגרונו ואומר "בוודאי" בקול כזה שבא לך לשמוע עוד ועוד. ואולי אפילו לבקש שיקריא לך סיפור קטן לפני השינה.
יזמת וייסדת את פסטיבל מספרי סיפורים הפועל מזה למעלה משני עשורים בארץ
"נכון", הוא אומר: "בכלל, כל הנושא של מספרי סיפורים התחיל לפני שלושים שנה, זה פועל יוצא של תיאטרון קהילתי. הבנו שבסופו של דבר, אחרי הכל, כל מה שחשוב הוא הסיפור ומה שחשוב יותר זה שאדם מספר והאחר מקשיב. החוויה הזו יוצרת קהילה. מתוך זה יצרנו את פסטיבל מספרי סיפורים. אספנו את כל מה שעשינו במשך השנים, לאט-לאט, ויצרנו פסטיבל אחד מכל המופעים. זה היה בשנת 1993, עברו 23 שנים ומאז הפסטיבל הולך ומעצים. הוא משודר גם בטלוויזיה ובכל הערוצים. אני חושב שבסך הכל זה הפך להיות נכס לאומי. כולי תקווה שימשיך. אני מפתח את הנושא הזה של סיפורים לכל הכיוונים. יש קורסים של מספרי סיפורים באקדמיה, אנחנו אפילו מפתחים פרויקטים של מורים מספרים. אנחנו מאמינים, שמורה שמספר הוא מורה יותר טוב שגם משאיר חוויה. זה אחד הכיפיים הכי גדולים שאנשים יושבים מקשיבים לסיפור, עוברים בעולמות כאלה ואחרים ומקבלים עוד חיזוק למציאות שלהם".
איך זה להגיע אלינו, לנתניה?
"נתניה היא עיר שיש לי אהבה מיוחדת אליה, כי היא קשורה בימים של פעם. בצעירותי ובנערותי היא הייתה 'עיר הקיץ של מדינת ישראל'. כך קראו לה: עיר הקיץ נתניה. כשהיית בא לנתניה של אז ואני בכוונה אומר במילעיל ולא במילרע, היית בא ומקבל את רוח הים והכל פתוח והרחובות יפים וגדולים והבתים נאים… זו הייתה תרבות אחרת לעומת כל עיר אחרת. גם היום יש לנתניה יתרונות גדולים מאד. אני אוהב לבוא אליה. כבר ברחוב הזה שאני מופיע בו, הרחוב על-שם בני ברמן… הופעתי איתו המון. שיריו עסקו בעיקר בים ובבני אדם. הוא למד בבית הספר הימי במכמורת, משם נולד הקשר לים. סיפורי אניות, גלים והוא התגורר בנתניה. ואריק איינשטיין ז"ל, שהאולם נקרא על שמו, זה גם כן בשבילי אחד הדברים היפים והמרגשים לראות. וכל זה הייתה פעם גבעה גדולה שהיינו באים לראות ממנה את הדיונות ולהציץ על הים הרחוק מגובה הצוק. היום זו שכונה ענקית עם רחובות גדולים, שכולם מקבלים את רוח הים הנתנייתית וזה כיף גדול".
האם כבר חשבת על סיפור שתספר בשבתרבות?
"אני מתכוון לעשות לאנשים שבת של רגיעה בין הגלים. לקחת אותם למחוזות כאלה ואחרים ולהביא אותם לסיפורי עם. תראי, אני בסך הכל מסתכל לאנשים בעיניים, רואה את הסיפורים אצלם ומהם אני שואב ומחזיר להם את זה בחזרה".
שבת בבוקר, קצת קשה למצוא סידור לקטנים. מופע הסיפורים מתאים גם להורים וגם לילדים?
"אני מספר את מיטב הסיפורים המצויים בשק העתיק שלי, אליו נאספים מדי יום סיפורים חדשים. הנגיעה ההומוריסטית שלי בכל סיפור יוצרת אירוע חווייתי, משעשע ומלהיב- אני מניח שלכולם. כל סיפור מחביא אנקדוטה, מוסר השכל, משל ואולי צוהר לדרך חשיבה או דרך חיים חדשה. אני פותח את זה לכל המשפחה. אני לא רואה הבדל בין ילדים למבוגרים, כי מבוגרים הם בעצם… ילדים. יש ילדים שנולדו לפני מעט מאד זמן ויש ילדים שנולדו לפני המון זמן, אבל בסך הכל, מי שעדיין רעב לסיפורים, וסקרן, ורוצה לשמוע על מקומות שהוא לא יכול להגיע אליהם אלא אם כן הוא מקשיב לסיפורים… אז זה ילד. תבואו, יהיה מהנה".
שבתרבות בהיכל התרבות ע"ש אריק איינשטיין 7.5.16 בשעה 11:00 (ללא תשלום)
