המייל האדום
כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים הוגשו נגד פדל פראגללה, שפרץ לביתו של ניצול שואה בבית יצחק ונורה על ידו, בגין כניסה לישראל שלא כחוק, היזק לרכוש והחזקת מכשירי פריצה. הפרשה עצמה זכתה לכותרות רבות, לאחר שפורץ אחד נהרג ואילו פראגללה נפצע באורח קשה. במשטרה קיבלו את עדותו של הקשיש, שטען להגנה עצמית לאחר ששמע קולות בתוך דירתו וחש מאוים.
בערב יום שני של חודש יולי, בסמוך לשעה 21:00, הגיעו פראגללה ופורץ נוסף לביתו של ניצול שואה בן 83, בבית יצחק כשהם מצוידים בלום, במקוש, מכפתיים, באיזמל ובפנס. פראגללה והאחר עקרו את הסורגים של חלון חדר השינה ונכנסו דרכו. השניים ניגשו אל כספת שהוצבה בחדר ארונות הסמוך לחדר השינה וניסו לפתוח אותה, כשהם מכים בה בחוזקה, תוך הקמת רעש.
מכתב האישום עולה, כי בעוד השניים עסוקים בתוך הבית, חזרו אל הבית ניצול השואה, אשתו ונכדם. כששמעו את הרעש, נכנס הקשיש לחדר השינה, בעוד אשתו ונכדו המתינו בפתח הבית. הקשיש הבחין בשניים, רץ לעבר הנאשם שאחז בידו במקוש, שלף אקדח וירה לעברו. הנאשם שנפצע יצא מחלון חדר השינה ונמלט. חברו רץ לכיוון הקשיש כשבידו לום ופנס, אך הקשיש לא איבד עשתונות וירה בו. בהמשך נקבע מותו של אחד הפורצים.
כתוצאה מהירי נפצע פראגללה בפלג גופו העליון באורח קשה והוא עדיין מאושפז בבית חולים לניאדו בנתניה. מהבקשה למעצר עד תום ההליכים עולה, כי לפראגללה לא היה היתר שהייה בארץ. בנוסף נטען בבקשה למעצר עד תום ההליכים, כי הנאשם מסר גרסה תמוהה לפיה "הגיע למקום בנסיעה עם מי שזהותו אינה ידועה לו, וזאת על מנת לישון במקום. לא מוסר היכן בדיוק רצה ללון, מכחיש כי אמר שחברו ירה בו בגבו, עוד מוסר כי לא ראה מי ירה בו". בהמשך שינה הנאשם את הגרסה ואמר שראה מי ירה, אך אינו יודע למסור את תיאורו של היורה.
בדיון על הארכת מעצרו של הנאשם, טען פרקליטו, עו"ד נאשף דארוויש, כי איננו מסכים שיש תשתית ראייתית. לטענתו הנאשם נמצא פצוע וירוי במרחק של 300 מטר מהבית, וכי זו הראיה העיקרית שיש בתיק: "אני חושב שהמתלונן שיקר, המתלונן יחד עם האחרים שיקרו על מנת לשנות את הנסיבות בהן נורה המשיב על מנת לנסות ולקשור אותו להתפרצות".
עוד טען עו"ד דראוויש, כי הנאשם טוען, שהיה באזור וחיפש מקום ללון בו ובנוסף היה בדרכו לנתניה לחפש עבודה, פתאום שמע צעקות, יריות ואז נפל באותו מקום בו הוא נמצא. בנוסף טען, כי אם הנאשם היה נורה בתוך הבית מן הסתם היו צריכים למצוא סימני דם: "הצפי של כל אדם סביר שיהיה לא מעט דם בתוך החדר, שאפשר לקחת ולראות זה מהמשיב. לא קיים דבר כזה. המתלונן אומר, בגרסתו, כי המשיב קפץ מהחלון. אני רוצה לראות אדם שנפצע, באופן שנפצע המשיב, שיכול לצאת דרך חלון, לקפוץ מחלון. נניח שכן, אם הוא קפץ מהחלון צריכים להיות סימנים, די אן. איי שלו גם אין".
נציג התביעה, עו"ד איתי שמואל, טען מנגד, כי עו"ד דראוויש מתעלם ממכלול ראיות שנמצאו בזירה, בין השאר, טביעת נעל שנלקחה מהבית שנפרץ והתאימה לנעל שהייתה צמודה לנאשם. בנוסף טען, כי אי אפשר לקחת אירוע, קשה ככל שיהיה, על כל תוצאותיו, ולצבוע אותו בצבעים אחרים לגמרי. "אם אני מזקק את דבריו של חברי, הוא אומר "בישלו תיק". משטרת ישראל מצאה אדם ירוי בבית יצחק והחליטה להצמיד לו תיק של התפרצות לדירה סתם. להשלמת הקונספירציה שילבה המשטרה את הפרמדיקים והמשפחה כעדים".
שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה, הדס רוזנברג שיינרט, נענתה לבקשת התביעה והאריכה את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים.
