מוד סטורי: ליאת גורן מרגשת מתמיד

הביקורות החיוביות על "הרולד ומוד", המחזה שנוצר די במקרה מתסריט אותו כתב קולין היגינס ותורגם על-ידי עידו ריקלין עבור תאטרון באר שבע, אינן נסתרות מעיניה של ליאת גורן, כוכבת ההצגה. בשבוע הקרוב תוכלו לפגוש את גורן מעל בימת היכל התרבות – נתניה, כמעט מדי ערב, לאחר שהמחזה המבוקש הוזמן כחלק מחבילת התרבות המומלצת לשנה זו.

אין זו הפעם הראשונה בה מעלה תאטרון באר שבע את ההצגה, המבוססת על הסרט "הרולד ומוד" שהפך לסרט פולחן. בשנות השבעים הייתה זו השחקנית ג'טה לוקה ז"ל ששיחקה את מוד. סיפור המחזה הוא סיפורו של בחור אבוד, אפשר לומר אובדני, בשנות העשרים לחייו, אשר מנסה בדרכים לא שגרתיות לזכות למעט תשומת לב מאמו – אך מוצא דווקא את חוסר השיפוטיות, תשומת הלב, האוזן הקשבת ובעיקר שמחת החיים דווקא אצל קשישה ניצולת שואה שבחרה לחגוג את החיים בפרק האחרון בחייה ואפילו אהבה מתעוררת שם. את הקשישה מגלמת ליאת גורן, בתפקיד שניתן לכנותו תפקיד חייה. את הניסיון רב השנים מעל בימה, לראשונה בתפקיד ראשי, מביאה ליאת גורן בכל העוצמה והרגישות הנדרשת.

בהצגה את משחקת קשישה בתפקיד ראשי, כשלצדך השחקן הצעיר תום אבני. האם פער הגילאים הורגש בעבודה על הסט?
"אין ספק שמדובר בחוויה מרעננת עבורי – הן מבחינת התפקיד הראשי והן מבחינת הפרטנר שנבחר לשחק לצדי. גילי כפול או יותר מגילו של תום אבני, ואין ספק שברגע הראשון זה הרגיש קצת מוזר. אבל, תום הוא אדם נפלא ושחקן מקצועי מהמעלה הראשונה. העבודה לצדו היא עונג צרוף וכך גם עם שאר הצוות שעובד אתנו. בנוגע לקבלת התפקיד הראשי בהצגה, אני חושבת שכל דבר קורה בזמן ובקצב שלו. נכנסתי לתיאטרון בגיל יחסית מאוחר – כך שאני חושבת שמכל תפקיד למדתי ועיצבתי את עצמי כשחקנית. היום אני לגמרי במקום שלם, שיכול לחבק תפקיד ראשי בשתי ידיים ולעשות אותו על הצד הטוב ביותר".

אמרת שנכנסת לעולם התאטרון בגיל מאוחר יחסית. מבחירה או שככה יצא?
"נכנסתי אל עולם התאטרון רק לפני 35 שנים, כשהייתי בת 30. עשיתי זאת לגמרי מתוך בחירה – איתה אני שלמה גם היום. נכנסתי לנעלי שחקנית התאטרון אחרי שהתחתנתי וילדתי, או במילים אחרות אחרי שהקמתי משפחה".

ליאת גורן על הנשיקה הלוהטת בין הרולד (תום אבני) ומוד על הבמה: "אני מאמינה שהיו תגובות לכאן או לכאן, כי יש לנו הישראלים נטייה להביע דעה על הכל – אבל הן לא באמת הגיעו לאוזניי".

בהצגה את מגלמת את מוד. מי היא ומה המסר שאת מעבירה באמצעותה?
"מוד היא דמות קצת שונה ממה שאנחנו רגילים לראות. מדובר בקשישה כבת שמונים, ניצולת שואה עם מספר על היד, נתון שלא באמת מקבל ביטוי במחזה. על אף ששרדה את המלחמה ונותרה חסרת כל, בחרה מוד לחיות את הפרק האחרון בחייה איך שבא לה – מבלי להקשר לחפצים או אנשים. מדובר באישה מרדנית על גבול הפלילי שיש לה תחביב לא שגרתי: דוגמנית עירום לציירים והשתתפות בהלוויות מבלי להכיר את הנפטר. שם היא מכירה את הרולד, צעיר מוזר שגם הוא מגיע מסיבה לא ברורה להלוויות של אחרים. מה שמדהים אותי בדמות של מוד כל פעם מחדש היא הקופצנות, האנרגיה ושמחת החיים הלא ברורה מאליה – שבסופו של דבר גם גורמים לבחור צעיר ממנה בשישים שנה להתאהב בה ואף להציע לה נישואין".

ההתאהבות ההדדית של הרולד במוד, היא בת 80 והוא בן 20, מבוטאת, בין השאר, בסצנה של נשיקה. כיצד הקהל מגיב?
"אתחיל אחרת. לא עבדתי או הכרתי את תום לפני, אבל כן זכרתי אותו כמוגלי ממלך הג'ונגל. על הסט פגשתי שחקן שהוא גבר, כבר לא ילד, יפה תואר עם עיניים כחולות המעוררות רצון לצלול לתוכן. עד כמה שזה ישמע מפתיע, על הסט הוא הרגיש לי כמבוגר האחראי והעבודה הייתה נטולת לחץ ומלאה בכיף אמיתי. אני מאמינה שהיו תגובות לכאן או לכאן, כי יש לנו הישראלים נטייה להביע דעה על הכל – אבל הן לא באמת הגיעו לאוזניי. על אף האהבה והחיבור שיש לי עם תום על הבמה, אין לי מושג למה, אבל אנחנו לא חברים מחוצה לה".

איך השפיעה עליך ההשתתפות בהצגה. האם ניתן לומר, שלעתים יותר מאשר?
"אני חושבת שההצגה הזו השפיעה עלי לטובה והרבה, לפחות בכל הקשור לאהבת אדם וטוב לב. גישת חייה של מוד, גרמה לי לראות את העולם בצבעים יותר חמים. מוד ממש גרמה לי להיות טובה יותר ולעשות טוב. אני משערת שזו גם התחושה שמקבל הקהל אשר מגיע לצפות בהצגה. השחרור הזה מהשגרה והאפשרות לראות את החיים בעיניים אחרות, היא משהו שאנשים צמאים לו. בסוף אחת ההצגות ניגשה אליי קשישה שנעזרה במקל הליכה, ואמרה לי שההצגה גרמה לה להרגיש כאילו היא 'מרחפת'. ההצגה הזכירה לה מהן הסיבות האמיתיות לחיים. וזו, התגובה הטובה ביותר שיכולתי לקבל".

לכתבות ולריאיונות נוספים העשויים לעניין אתכם: 

רון שחר חשוף מתמיד

פקונדו ארנה מלך בשר ודם

ריקי מרטין – ריאיון בלעדי