המייל האדום
מרכז אופק, מרכז ההעשרה והחוגים המופעל על-ידי העמותה לחינוך בלתי-פורמאלי, נחשב, בצדק יש לומר, למרכז הטוב, המקצועי והמוביל בעיר בהיקף החוגים, באיכותם ובכמות המשתתפים ביחס לשטח הנתון. למעלה מ-600 מנויים, ילדים, בוגרים ומבוגרים רשומים לשורה של פעילויות וחוגים. אלא, שאליה וקוץ בה: המרכז בנוי על-פני שלושה מבנים, ולמרות הגידול המתמיד בדרישה לחוגים – בפועל השטחים המיועדים לחוגים הצטמצמו לטובת פעילות בית הספר איתמר, וגם הרעיון המקורי להרחבת המרכז נגנז – זאת לאחר שבעירייה הוחלט להעביר את מינהל החינוך למבנה משלו – ממרכז העיר למתחם המדובר.
"המצב פשוט בלתי נסבל", הרחיבה לנתניה און ליין רונית שפיגל, תושבת מרכז העיר שהיא וילדיה רשומים ומשתתפים במספר חוגים. "מבחינתנו, הגיעו מים עד נפש", היא אומרת ומסבירה: "במהלך השנים 'נגס' בית ספר איתמר במרכז אופק. כך, לדוגמא, כיתת בלט מסודרת ומותאמת לריקוד הפכה לכיתות לימוד. כיתת הבלט הועברה לקומה השלישית, ואילו כיתת הזומבה עברה למבנה אחר. הצפיפות כל-כך רבה, עד שחלק מהחוגים, בשל היעדר מקום, מתקיימים במבנה של הקתדרה העממית".
מרכז אופק, כאמור, מתפרס על-פני שלושה מבנים. לטענת שפיגל: "המעבר בין המבנים חשוך ומחייב הליכה – כאשר בשל מצוקת המקום מתקיימים חוגים בקומה השלישית – מה שמאלץ אמהות עם עגלות, סבים וסבתות ובעלי מוגבלויות להימנע מלעלות ולחכות לילדים בקומת הקרקע בעמידה – זאת לאחר שפונו הכיסאות מהפרוזדורים".
תסכולם של המשתתפים בחוגים כל-כך גדול, עד שהוחלט על ידי כמה עשרות מהם להציב תנאי לעירייה: אם התנאים לא ישופרו, הם יפעלו כמחאה ויירשמו לחוגים בשכונות החדשות. "החוגים והמדריכים שלנו הם הכי טובים שיש, אבל לא רק אנחנו סובלים מהתנאים הקיימים – אלא גם הם".
מתברר, כי המצב טעון השיפור של מרכז אופק, מעסיק רבות את חברי ועד מרכז וצפון העיר. למי שלא יודע, מרכז העיר, בפועל, גדול יותר מכל שכונות מזרח העיר ומרבית שכונות דרום העיר גם יחד. מרכז אופק, למשל, אמור לשרת בשטח בין רחוב דנקנר במערב, איתמר בן אבי בדרום, הרצל בצפון ופתח תקווה במערב כ-14,000 בתי אב, המהווים קצת יותר משליש מהשטח המוגדר מרכז העיר.
לדברי חברת ועד מרכז העיר, עירית גולני, הטענות הרבה יותר ממוצדקות. גם לה יש אין-ספור דוגמאות. "בית הספר איתמר השאיר לשימוש המרכז מספר מצומצם של כיתות בהן ניתן לבצע פעילות. אכן, בשל הפעילויות שהועברו לקומה השלישית נאלצים עשרות מבוגרים ובעלי נכויות להמתין בקומת הקרקע לילדיהם ונכדיהם. המחסור במקום, למשל, מתבטא בכיתת הפיסול. בבקרים משמש החדר ככיתת הטבחים של בית הספר, ואילו בערבים ככיתת פיסול עם ריח מאוד לא נעים של מזון אחרי יום שלם".
לטענת גולני קשה לקרוא למקום בו יושבות המנהלת והמזכירה משרד. "מבחינה פיזית, הצהרון ממוקם במבנה המשמש כמחסן, הריצוף מיושן ומסוכן ואילו הלינוליאום של אולם הספורט מתפרק. נשים נפלו אין-ספור פעמים ועיקמו רגליים. פנינו לכולם. השבוע אף נפגשנו עם חבר המועצה הרב משה לחובר, שנאלץ להסכים עם הרבה מהטענות שהעלינו".
ואכן, חבר המועצה לחובר, המשמש כמחזיק תיק הנוער, מסכים עם מרבית טענות ההורים. "הטענות המועלות הן טענות של מצוקה אמיתית, של מבנה ישן אשר אינו מותאם לצרכים. יש כיום 600 פעילים בחוגים, והמספר יכול היה לגדול משמעותית אם היו תנאים בסיסיים לכך. בעקבות התלונות התקיימה ישיבה מקצועית ונקבע שבזמן הקרוב יוגשו הצעות אופרטיביות. אני העליתי מספר רעיונות וכך גם חבריי. אני מעריך שכבר לקראת ובמהלך שנת הלימודים הקרובה יטופלו נושאים רבים. המגמה היא ליצור למרכז העיר מרכז לחוגים והעשרה, שהוא לא פחות איכותי מבחינה פיזית ובהתאמת הצרכים למתנ"סים החדשים בשכונות".
מעיריית נתניה נמסר בתגובה לשאלות נתניה און ליין, כי בשל הצורך לבניית גני ילדים בעיר, זאת בעקבות החלטות ועדת טרכטנברג, היה צורך לביצוע שינויים במקומות בהם פעל המרכז. בעירייה הוסיפו, כי קיימת תוכנית כוללת לפיתוח המתחם (מתחם דוד) והיא תתבצע בשלבים. בעירייה אישרו, כי אכן התקיים מפגש מקצועי בהשתתפות חבר המועצה לחובר ובכירי העירייה, בהם ראש מינהל חינוך וחברה, מנכ"ל העמותה לחינוך בלתי-פורמאלי, מנהלת בית הספר ומנהלת המרכז, במטרה "לוודא המשך שיפור התנאים הפיזיים במרכז – בהתאם להמלצות אופרטיביות שיוגשו בהקדם".
