בואו, נניח, שמכבי נתניה מצליחה לשרוד את פער 11 הנקודות מחוף המבטחים. בואו נהיה הכי משוגעים ונאמין, שמנחם קורצקי הוא קוסם ובעונה הבאה מכבי נתניה תשחק שוב בליגת העל. ומה אז?
מכבי נתניה, ככל הנראה, לא תשחק בליגת העל בעונה הבאה. זה לא רק הפער העצום מחוף המבטחים, זו היכולת ההתקפית הכי גרועה של קבוצת ליגת-על בעשרים השנים האחרונות. עם ממוצע של פחות מחצי גול למשחק (נתניה כבשה 8 שערים ב- 20 משחקים) אין כלל משמעות למילה התקפה. קשה לראות מהיכן תבוא הישועה ומי יהיה הסקורר שייתן את האות למתקפת שערים חדשה. ראיתי את ארון שוינפלד, היהודי החדש שעשה עלייה כדי להציל את המולדת. יכול להיות שהוא חלוץ טוב, אבל ממש לא בטוח שהוא זה שיציל או יביא את הישועה. גם אני מקווה, שההחמצה שלו במשחק מול כפר סבא היא רק עניין של חבלי לידה.
מציאות
המציאות היא עגומה. מכבי נתניה לא בנתה את עצמה לשנים הבאות. ירידה לליגה הלאומית בעבר הייתה ידועה כירידה לצורך עלייה. שחקנים שנבנו בעבר במחלקת הנוער והשתלבו לאחר מכן בקבוצה הבוגרת, היו אבן הייסוד שלה לעליות ולהצלחות בליגת העל. שמות כעמרי בן הרוש, עידו לוי, אלמוג כהן, חן עזרא ואחרים שידעו עליות וירידות עם הקבוצה, כבר לא בנמצא במחלקת הנוער. שחקנים שמקבלים היום הזדמנות אינם ברמה של השחקנים ההם, ולכן יהיה קשה למכבי נתניה לחזור לליגת העל מהר. לשם כך צריך מנחם קורצקי להיכנס היום לחדר של דורון אוסידון ולבנות איתו את הסגל שיהיה בעונה הבאה בליגה הלאומית. בנייה שכזו תביא את מכבי נתניה לעונה הבאה מוכנה, וכך יהיה ניתן להתמודד על עלייה וגם להיבנות לשנים הבאות. הפועל כפר סבא נבנתה כך בשנתיים האחרונות והתוצאות שלה אינן מקריות.
תקוות
כמו שכתבתי, מנחם קורצקי צריך לשבת עם דורון אוסידון ועם מי שמלווה את הקבוצה ולהכין תכנית עבודה לשנה הבאה. פשוט כך. אם כבר לרדת ליגה, אז לפחות להכין סגל ראוי ללאומית. צריך לקחת שחקנים שנמצאים בסגל ומוכנים ללכת דרך ארוכה עם מכבי נתניה לשלוש שנים לפחות, לסמן את שחקני הנוער המתאימים ויש כאלה לפחות שלושה-ארבעה. קחו, למשל, שחקן נוער בשם ניר עזריה. הילד בן ה-18 הוא סקורר מלידה. אם מסכמים את מספר השערים שכבש עזריה בארבע השנים האחרונות במחלקת הנוער, מגיעים למעל 80 שערים. את זה הוא עשה (ויסלחו לי שאר ההורים לשחקנים) בקבוצת נערים ונוער לא מרשימה במיוחד. עזריה לא קיבל אפילו הזדמנות אחת בבוגרים ואני שואל: למה?
השאלה הרצינית יותר היא מי השחקנים המתאימים? צריך לשבת ולבחור ארבעה שחקנים צעירים ולהריץ אותם מעכשיו. בנוסף צריך קורצקי לתפוס שחקנים כמו רומריו פירס, איימה טגה, זאב חיימוביץ', ירין חסן ואולי עוד שניים שלושה מהוותיקים, אליהם להוסיף שניים-שלושה שחקני רכש מהליגה הלאומית שיכולים לסייע בעונה הבאה. אליהם, כמובן, לצרף כמו שאמרתי ואני אומר כבר המון שנים, שחקני נוער ושחקנים צעירים ממחלקת הנוער – כמו גם מושאלים שיחזרו הביתה. כך תיבנה מכבי נתניה חדשה, חזקה ויציבה. כמובן שחזרה של שחקנים כערן לוי ודיא סבע לא תזיק.
שירים ושוערים
לפני שמונה או תשע שנים, כששימשתי כמנהל מקצועי בבית"ר טוברוק, היו לנו בקבוצת ילדים ב' (שנתון 1995 דאז) שני שוערים. לאחד קראו מהדי זועבי ולשני דין גל. באחת מאספות ההורים אמרתי: "יש לנו כאן את שני השוערים הטובים בארץ לגילם". השניים שיחקו בשמיניות – כך שכל אחד שיחק בצד אחר של המגרש והקבוצה נהנתה.
כעבור שנה, כשהקבוצה עברה לשחק במגרש גדול והיה צריך לבחור שוער אחד שיעמוד בשער, החליט אביו של דין גל להעביר אותו למכבי נתניה. השניים נשארו הכי טובים בארץ ואף שיחקו, לסירוגין, בנבחרות הצעירות של ישראל כשבכל פעם מישהו אחר משניהם היה השוער הראשון. זועבי סיים דרכו בטוברוק וכדרך רבים משחקני המועדון עבר לקבוצה בליגת העל, הפועל קריית שמונה. לאחרונה רצה הגורל וגיא חיימוב השוער הראשון של קרית שמונה נפצע. מהדי לקח את ההזדמנות בשתי ידיו, תרתי משמע, ומציג יכולת מופלאה בשער.
עכשיו כל זה מוביל אותי למשפט הבא: תנו לדין גל את אפודת השוער הראשון במכבי נתניה. בכדי להיות במקום האחרון לא צריך שוער שבא לשנה, ולא משנה אם מחירו גבוה או נמוך. דין יכול להיות השוער להרבה שנים. ויש גם את שוער הנוער תומר ליטבינוב שגם יכול להשתלב.