מדד הבורות

נתון עצוב: 55% אינם יודעים מהו התאריך העברי של מועד לידתם. על ישראליות וזהות יהודית בעידן בו מעל שני שליש מהתושבים לא מודעים לכך שסוכות ושמחת תורה מתקיימים בחודש תשרי.

 בכל שנה עם פרסום תוצאות הבגרויות, במה שמכונה "ליגת הערים", עוסקים הורים רבים לילדים ולבני נוער בנתונים. הם משווים והם בוחנים, וכל ניסיונותיהם של מומחי החינוך להסביר, שחינוך אמיתי הוא כמו ריצת מרתון, ובדיוק כמו מבחני המיצ"ב שבוטלו בשלב זה לאחר שהתברר כי כמעט בלתי-אפשרי להשוות בין בתי ספר, בוודאי לא על בסיס מיעוט הנתונים המתפרסם, לא ממש הטרידה ולא ממש תטריד את ההורים. בעידן בו תקשורת ישירה לא חסר, תמיד יהיו אלה שימלאו את הטוקבקים בתגובות ויסחפו את העדר האנושי לדיונים בלתי-נגמרים והשוואות למי יש ציון גדול יותר…

 לפני שנתיים בדיוק, רגע אחרי יום כיפור, פרסם ארגון בינ"ה (העומד מאחורי הישיבה החילונית), ארגון הפועל להעמקת הזהות היהודית בקרב ישראלים, תוצאות סקר שביצעה עבורו חברת גיאוקרטוגרפיה. מהסקר שבוצע בקרב האוכלוסייה היהודית התברר, כי למעלה ממחצית מהציבור הישראלי (54.8%) אינו יודע מהו התאריך העברי של יום הולדתו; 41% מהציבור הישראלי מאמין שלוח השנה העברי לא משמעותי, ואילו 66% מהציבור כלל לא ידע או ידע במעורפל שחג סוכות – כמו גם שמחת תורה – זה שבגללו הילדים בחופשה בלתי-נגמרת, מתרחש בחודש תשרי.

 "לוח השנה העברי נושא עמו ערך תרבותי לאומי חשוב, הקשור ישירות לחגי ישראל השונים, עונות השנה והאקלים ולהיסטוריה של עם ישראל", ציין באותה עת ערן ברוך, מנכ"ל בינ"ה שהזמינה כאמור את הסקר. "לוח השנה העברי אינו קשור בהכרח רק לדת. תוצאות הסקר מעידות ישירות על תחושות אלה ומדגישות מדוע כה חשוב לפעול למען העמקת הזהות היהודית בקרב כלל הציבור הישראלי".

 שנתיים עברו. נתניה און ליין, שביקש לבדוק מה השתנה, קיים משאל עצמאי בו השתתפו 200 נשאלים. נכון, מדובר במשאל ולא בסקר על-פי כל הכללים, אבל התוצאות, נותרו כשהיו. מדד הבורות חוגג.

המילה "מסורת", כך מתברר, מעוררת חוסר נוחות אצל אחוז ניכר באוכלוסיה. "זה לא שאני מתנגד למסורת", אומר חבר המועצה, בוריס צירולניק, הטוען בתוקף כי נתניה מיסודה היא עיר חילונית אשר אינה מיוצגת בצורה פרופורציונאלית במועצת העיר.

"אני מתנגד לשימוש הציני שעושים גורמים דתיים וחרדים במילה מסורת כדי לכפות את עמדתם ודעתם. ברמה אישית, לטעמי, זו בושה שהציבור היהודי-ישראלי אינו מכיר את תרבותו היהודית, את הערכים הנגזרים מהמורשת ההיסטורית שחלק ממנה הוא לוח השנה העברי. אולם, אלה הקובעים את תוכניות הלימוד ואלה היושבים בכנסת ישראל, צריכים לשאול עצמם היטב מה גרם לציבור שלם להדיר עצמו מהערכים התרבותיים וההיסטוריים. הבעיה היא, שבארץ הכל קיצוני: אם היו מפרידים בין דת לפוליטיקה, אני מעריך שציבור רחב יותר היה מתחבר למורשת ההיסטורית והתרבותית ולא היה מדיר את רגליו ממנה. לצערנו, העסקנות פגעה ביהדות ועל הדרך בציונות".

 באזור נתניה, עיר המאופיינת כעיר בה סטאטוס קוו הנוטה למסורתי, הנתונים על-פי הסקר מעודדים רק קצת יותר מאשר ברמה הארצית. כ-42.9% מהתושבים אינם יודעים את תאריך הולדתם העברי ורק שליש מהתושבים חושבים שלוח השנה העברי אינו משמעותי.

 "לפני עשור, בערך, זעקה הארץ כשהתברר ששבעה מכל עשרה נערים ונערות לא ידעו את מילות ההמנון, שלא לדבר על כל הבתים ועל-כך שנפתלי הרץ אמבר כתב אותו", האם המצב, כיום, שונה, שאל חבר המועצה, רס"ן במיל' הרב עקיבא יצחקי. "לא בכדי בחרו האבות המייסדים של מדינת ישראל לציין את התאריכים בעברית. בשנת 1947 למניינם, כאקט מחאתי וניסיון להבליט את המשמעות היהודית, עד היום, אנו משלבים ואומרים כ"ט בנובמבר כיום בו הודיע האו"ם על הפסקת המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות. כשהוכרזה המדינה, בתאריך ה' באייר תש"ח הוא יום העצמאות, היה ברור לכולם כי יום זה יצוין דרך קבע על-פי מועדו בלוח השנה העברי".

 הטיעון המרכזי הוא, שבעידן של היום זה לא באמת חשוב. למה צריך לדעת את לוח השנה העברי?

"אני טוען, שדווקא בעידן של היום זה חשוב. אני מזכיר לך את דבריו של יגאל אלון: 'עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל'. הרי על מה מושתתת מדינת היהודים, אם לא על עברה ההיסטורי ומורשתה התרבותית. איש בסין הענקית, למשל, לא חשב על ביטול לוח השנה הסיני. ולא מדובר במדינה בעלת אופי דתי. להיפך, מדובר במדינה בה לדת אין כל משמעות כחלק מתפיסת העולם. למרות זאת, ולמרות שמדובר מבחינה כלכלית במעצמה המוגדרת כראשונה או השנייה בעולם, המתנהלת על-פי הלוח הגרגוריאני כמקובל בעולם העסקים הבינלאומי, עדיין כל סיני יודע היטב את לוח השנה המסורתי שלו. ואנחנו, עם הספר ששכח במרוצת השנים לקרוא, העם שממנו יצאו יותר זוכי פרס נובל מכל עם אחר ביחס לגודלו, את הדברים הבסיסיים ביותר שכחנו".

 עם כל הכבוד, אפשר לחיות במדינת ישראל, ואפילו טוב, גם מבלי לדעת את תאריך הלידה העברי…

"בוודאי, אבל זאת לא הנקודה. הרי אפשר לחיות מבלי לדעת שברים מורכבים. ואם אפשר לחיות מבלי לדעת שברים מורכבים, אז גם אפשר להסתדר בעידן המחשבונים גם מבלי לדעת את לוח הכפל. גם לא חייבים ללמוד את השפה העברית ולהסתפק ביציר הכלאיים ובסלנגים ישראליים. אפשר גם לנהל שיחה שלמה בשימוש של הברות בלבד, כדוגמא: "אההה. מההה". הנקודה היא, שמעשור לעשור נעלמת לה עוד שכבה דקיקה של מורשת ושל היסטוריה. באותו רגע נתון זה נראה מאוד לא חשוב, אבל במבט לאחור, מבט של עשורים, ואולי גם מאות, ניתן לראות שאותה 'תופעה' שולית לכאורה, מובילה בשלבים להתפרקותן של אידיאולוגיות ותפיסות חיים. במקרה שלנו, התפיסה שהובילה להקמתה של מדינת ישראל. אז תאריך הלידה העברי של הפרט, אם יזכור ואם לאו, זה לא חשוב – אך במבט על הכלל, יש כאן בעיה, כי מדובר בעוד אבן קטנה המשתחררת מחומה גדולה. ומראש, אין כאן, לטעמי, כל קשר לגישה דתית או חילונית – אלא להבנת החשיבות התרבותית, ההיסטורית והגיאוגרפית. פלורליזם מחשבתי חשוב, אך ראוי קודם שילמדו את הבסיס, כדי שיוכלו להתווכח אם הוא נחוץ ואם לאו".