מי הנתנייתים שעשו לנו את השנה בספורט

הכי טוב

קפטן מכבי נתניה, ערן לוי, הוא ללא ספק ספורטאי השנה של נתניה. הכדורגלן, שהגיע למכבי נתניה כתעלומה עקב הרזומה הבעייתי שהוא סוחב על הגב בקריירה, הפך למנהיג הבלתי מעורער במערך של יוסי מזרחי והיה לערך המוסף בעליית הקבוצה לליגת העל. לוי הוא מסוג הספורטאים שכולם מחכים למימוש הפוטנציאל שלהם. אולי בגיל מתקדם יתחיל, סוף-סוף, לזכות בעדנה מקצועית.מי שהתחרה עם לוי על התואר הוא שגיא מוקי. הג'ודוקא המצוין שעשה השנה התקדמות אדירה. אין ספק שבשנים הבאות ייכנס מוקי להיכל התהילה בספורט הישראלי וישתבץ במקום הראשון בסכום שנה.

 הכי טובה

ללא מתחרות באופק הג'ודוקאית הבינלאומית, ירדן ג'רבי, היא זו אשר זוכה בתואר. כן, מדובר בשנה שלישית ברציפות, והלוואי שתהיינה לה עוד שנים רבות, בהן נבחר בג'רבי לספורטאית הכי טובה שיש. אז נכון, שמדובר בתואר צנוע במקומון, ביחס לתואר סגנית אלופת העולם – אבל – תמיד נזכיר ונזכור שאת החשיפה הראשונה, עוד בתקופה שאיש לא ידע לתרגם למילים בעיתון את הפוטנציאל האדיר שאנחנו ראינו, אנחנו בנתניה און ליין הענקנו.

 הכי מרגש

גמר גביע המדינה. אצטדיון רמת גן ולמעלה מ-20,000 נתנייתים שצבעו בצהוב שחור את היציע המזרחי, מילאו באווירה מחשמלת והעניקו ניחוח אירופי. נכון, זה נגמר בהפסד מרגיז מול קריית שמונה העדיפה, אבל מי שהיה שם יזכור לנצח, שלמכבי נתניה יש פוטנציאל אוהדים נפלא. כל שצריך זה רק קבוצה טובה המתאבדת על המגרש והאצטדיון המפואר יהיה מלא בכל שבוע. תראו מה קורה היום במכבי חיפה.

 הכי היסטורי

אלי שגב (מכבי נתניה) ואריק איזיקוביץ (בית"ר טוברוק) עשו השנה את הבלתי יאומן. לאחר למעלה מעשרים שנות יריבות קשה על גבול המלחמה, החליטו השניים לאחד כוחות ושיתוף הפעולה בין מכבי נתניה לבית"ר טוברוק יצא לדרך. הרבה אנשים מרימים גבות עד היום לנוכח המהלך, אולם כשרואים במדי מכבי נתניה את עומר צלישר, איאד אבו עביד ודיא סבע, שלושה מיוצאי טוברוק, במשחקי ליגת העל, ניתן בהחלט לברך על המוגמר ולקוות שההסכם יחזיק מעמד עוד שנים ארוכות.

 הכי כואב

אומנם אצטדיון נתניה החדש רושם עונה פעילה שנייה של משחקים, אבל לראות את הדחפורים עולים לפני כחודש על  אצטדיון הקופסא המיתולוגי והורסים אותו, זה כואב.  מה שהיה פעם הבית הכי מבצרי בכדורגל הישראלי, בית עם שנים של היסטוריה מפוארת במגרש רעוע, הלכו לפנתיאון. זהו, ללא ספק, הרגע העצוב של השנה או יותר נכון הרגע הסנטימנטאלי, כי בכל זאת האוהדים קיבלו תחליף מדהים ביופיו!

 הכי מביש

הירידה הכפויה של קבוצת הכדורסל, ברק נתניה, לליגה הלאומית – בעינינו – זהו הרגע הכי מביש בתולדות הספורט הנתנייתי. לא ברור ולא יתכן שעיריית נתניה באמצעות חברי המועצה שלה, לא תמצא את הדרך להעניק עוד מיליון שקלים לקבוצת ייצוג עירונית בענף כל-כך חשוב ותאפשר לה לאבד מקום בליגת העל. בושה וחרפה לעיר, שעל דגלה ניסו לחרוט את המילים "בירת הספורט" של ישראל. לא בירה ולא קולה…

 הכי כיפי

שבע שנים זה לקח, אבל בסוף זה הגיע: מכבי "דורון מוטורס" נתניה, בניצוחו של, המאמן בני לם, החזירה עטרה ליושנה ואת התואר וגביע אלופת הליגה בכדורגל חופים, לעיר נתניה. בכלל, מדובר בליגה הכי מרעננת שיש בחודשי הקיץ – עם הפוטנציאל הכי גדול שיש להצליח ברמה העולמית, אם מדינת ישראל תשכיל באמצעות מינהלת הליגה להשקיע רק קצת יותר.

הכי תקווה

לצפות בשחייני ושחייניות הפועל "דולפין" נתניה בניצוחו של הבעלים, סימון דווידסון, מככבים ושוברים שיאים בכל תחרות לאומית, ועל הדרך מגיעים להישגים מרגשים באליפויות בינלאומיות, זאת גם הגשמת חלום וגם ציפייה אמיתית לתקווה אמיתית לראות, באולימפיאדה הקרובה בריו, בעוד כשנתיים, שחיינים ושחייניות ישראליים, תושבי נתניה, המייצגים את המדינה בכבוד!