המייל האדום
דורון העורך של נתניה און ליין – ksn והאתר המוצלח הזה, נתניה און ליין, התקשר אלי היום בבוקר. לא שלחתי לו טור מאז ימי הרנסאנס ונראה לי שהוא קצת כועס. "דורון הגדול! מה שלומך?" התחנפתי בהתאם למצבי. "אימון פתיחת העונה של מכבי נתניה. היום. עד הערב אתה שולח לי טור. ותמונה. יש?" יש!
כשאני מגיע למתחם האימונים של מכבי נתניה בשכונת דורה רחשי ההתרגשות מורגשים אצל עובדי המועדון. רגע אחרי ששמחה, אשתו הנפלאה של איש המשק גבי, סיימה להכין לי סנדביץ' טונה ועריסה, תפסתי אותה לשיחה קצרה באחד המשרדים. היא וגבי טוענים שהם כבר לא בגיל שמתרגשים בו מאימון פתיחת עונה, אבל אני לא מאמין להם. ניצוץ של תקווה לעתיד טוב יותר זוהר בעיניהם של הזוג שעומל אי שם במעמקי חדר ההלבשה הנתנייתי עוד מימי הקופסא עליה השלום.
באותו המשרד בדיוק, אחרי ששמחה סיפרה לי קצת על הבנים שגרים בניו יורק ועל הבן שבשנה הבאה יתגייס, חן מנהלת השיווק כבר על קוצים. הטלפון שלה לא מפסיק לצלצל ואנשים נכנסים ויוצאים לה מהמשרד כמו תחנת תל אביב סבידור מרכז. וכיאה לבלונדינית, היא מתזזת לכולם את הצורה. שולחת את ההוא לשם ואת ההיא לפה ונראה היה שרק אני בר המזל שזוכה לשבת ב"פנאני" מתחת למזגן. כשהבנתי שברגעים הקרובים היא תשלח אותי (היא לא מבקשת, היא שולחת) להקים בכניסה למתחם את הדוכן של חנות האוהדים- דילגתי באלגנטיות אל עבר היציאה. אגב זה לא ממש עזר לי, היא מצאה אותי אחר כך.
מתחת לחורשה דרומית למתחם, התגודדו להם החבר'ה של אירגון האוהדים "הדאיימונדס ארמי", שרו שירים, שתו קצת בירות וגלגלו סיגריות כיד המלך. אלעד כץ, הוא אחד מראשי האירגון, אוהד את הקבוצה מאז שהוא זוכר את עצמו וחזר לפני כמה ימים מ"חגיגת בשרים" במקסיקו. לא נראה היה שהוא סובל יותר מידי כשהוא מוקף בחבורה הצהובה הזאת. כשאני חזרתי ממקסיקו אני רציתי למות, אך זה לצורך ההשוואה בלבד.
אחד האנשים המעניינים באירגון הוא שי טקו, בחור שנראה כאילו נשלף ממסיבת טבע במדבר יהודה, גר בכלל באור יהודה ומגדל זקן כמו של יהודה לוי. הוא זה שאחראי על האווירה. קופץ ומשתולל, רוקע ברגליו, מניף ידיים באוויר כאילו מנסה לתפוס בלונים דמיוניים. מסוג האנשים שמשחררים לך אנרגיה חיובית כזאת שבאמת גורמת לך לרצות לקפוץ, לרקוד ולשיר במקום לשבת ולפצח גרעינים.
חזרתי פנימה וראיתי שרוב השחקנים כבר הגיעו למתחם. רובם צעירים, חלקם לראשונה בקבוצה הבוגרת ועל כולם ניכרת התרגשות. הם הוזמנו אחד אחרי השני לתמונה רשמית עבור המועדון. בזמן שהשחקנים המבוגרים ספק מחייכים-ספק שומרים על פאסון, החבר'ה הצעירים מחייכים מקיר לקיר ומיד ממהרים לבדוק איך יצאה התמונה שלהם.
"צלם, צלם עוד אחת, מקסימום שתיים. צריך לצאת יפה בשביל הפייסבוק"
אימון פתיחת העונה בנתניה הוא אף פעם לא ממש אימון. השחקנים עולים לדשא ומתקבלים בחום ואהבה שאי אפשר לתאר ומצפים שבכל רגע האוהדים יפרצו לכר הדשא. עמדתי על המרפסת הגבוהה והבטתי בקהל הנתנייתי הנפלא ששר בקולי קולות ומביע את התסכול הארוך שחוו העונה האוהדים אל מול השינוי המרענן בדמות יו"ר החדש, דורון אוסידון, שמונה ע"י העירייה, ומאמן הקבוצה החדש, שלומי דורה, שמתרגש שנפל בחלקו לאמן קבוצה בסדר גודל כזה. האוהדים מקבלים את דורה במחיאות כפיים ושירים, בתקווה שהזיווג הזה יתגלה כהצלחה מרגשת.
והעובדה שערן לוי יחזור לשחק רק בסביבות ינואר, לא ממש תורמת לאף אחד.
אז נחזור למרפסת. האוהדים שרים, הידיים מוחאות בקצב אחיד ומדויק והשיער סומר מהתרגשות. כל אחד עסק בענייניו שהיו בעצם העניינים של כולם. אם אלו טקו ואלעד שבעזרת חבריהם הרימו אווירת ליגה מטורפת לכל דבר ועניין, חן שצילמה "סלפי פתיחת עונה" או שמחה בובליל שמכירה את הקרנבל הזה בע"פ ונשארה באזור חדרי ההלבשה. כל אחד עשה את מה שהוא רואה לנכון.
אני רק סיננתי לה בשקט שהתגעגעתי אליה.
ואז פרצנו לדשא…
ענקקקקק
Comments are closed.